הסיפור הזה יכול היה בקלות להפוך לסרט קולנוע סוחט דמעות: אב שנטש בישראל את אשתו ואת בנו הסובל משיתוק מוחין ועבר לקנדה, התאחד איתו שוב לאחר 20 שנה. זאת, לאחר שחתם על הסכם גירושין עם האם המאפשר לו לבקר בישראל. בזמן בו שהה האב מעבר לים, הוא הקים משפחה חדשה, ואף נולדו לו שלושה ילדים. לאחר שהסדיר את יחסיו עם אשתו, וצו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא לו בוטל, הוא החל לספק לבנו תמיכה כלכלית, ולקח אותו לקנדה להכיר את אחיו.
על רקע מאבקי הכוחות קשים בין בני הזוג, האב, שלא יכול היה להמשיך לחיות במציאות הקשה, לא חשב יותר מדי, ועזב את בנו החולה ואת אשתו. הוא ברח לקנדה
בנה משפחה חדשה בקנדה
בני הזוג היו נשואים במשך שנתיים, ותוך פרק זמן קצר נכנסה האם להיריון וילדה את הבן, הסובל משיתוק מוחין. מתחילת הקשר בין בני הזוג, ובין היתר על רקע הקשיים שחוו עם הבן, ניהלו בני הזוג ויכוחים, והאווירה בביתם היתה קשה ומתוחה. האווירה בבית הפכה קשה עוד יותר, לאחר שאביו של הבעל לקה במחלה קשה, והאב הקדיש זמן רב לסעוד אותו. האם, שלא היתה שבעת רצון מהעובדה שבעלה מקדיש זמן רב לאביו אך איננו מעורב בגידול בנם החולה, זעמה עליו ועל הסיטואציה.
על רקע מאבקי הכוחות קשים בין בני הזוג, האב, שלא יכול היה להמשיך לחיות במציאות הקשה, לא חשב יותר מדי, ועזב את בנו החולה ואת אשתו. הוא ברח לקנדה, שם התבסס במשרה בכירה בהייטק, ובמקביל גם נישא מחדש ונולדו לו שלושה ילדים.
לאב עצמו כלל לא היה הבעיה והוא הסכים לתת לאשתו גט, אך היא סירבה לכך, הביעה רצון לחיות עמו, ולמעשה גזרה על עצמה עגינות
האם תבעה מזונות מביטוח לאומי
בינתיים בישראל נותרו האם והבן החולה, שלא זכו לתמיכה כלכלית כלשהי מצד האב. האם שלא ידעה בדיוק היכן נמצא האב לא יכלה לגבות ממנו תשלום, ולכן תבעה מזונות עבור בנה מהביטוח הלאומי. במקביל הגוף הוציא לאב צו עיכוב יציאה מהארץ.
לאורך השנים, יצאו לקנדה "משלחות" שכללו קרובים של בני הזוג. אלה ניסו לדבר על ליבו של האב כדי שייתן לאם גט. ואולם, האב עצמו כלל לא היה הבעיה: הוא הסכים לתת לאשתו גט, אך היא סירבה לכך, הביעה רצון לחיות עמו, ולמעשה גזרה על עצמה עגינות.
במסגרת הקשר המחודש שיצר האב, הוא הביע את רצונו להתגרש מאשתו, ואמר כי הוא מוכן להסדיר את חוב המזונות שצבר, לתמוך בבנו מבחינה כלכלית ומעוניין לצרף אותו למשפחתו החדשה
האב הוא שיצר את הקשר מחדש
לאורך 20 שנה לא ביקר האב בישראל, ולא ראה את בנו. הוא חשש כי בעקבות צו עיכוב היציאה שהוצא לו, אם יבקר בארץ - הוא לא יוכל לחזור למשפחתו. בשלב מסוים, פנה האב באמצעות איש קשר לח"מ, סיפר את סיפורו הקשה, וביקש לשים קץ למצב. במסגרת הקשר המחודש שיצר האב, הוא הביע את רצונו להתגרש מאשתו, ואמר כי הוא מוכן להסדיר את חוב המזונות שצבר, לתמוך בבנו מבחינה כלכלית, ומעוניין לצרף אותו למשפחתו החדשה ולהכיר לו את אחיו ואחיותיו המתגוררים בקנדה.
בשלב זה, האב טרם הגיע לישראל, והח"מ ועורך דינה של האם מהסיוע המשפטי החלו בניסיונות שכנוע כדי שתסכים לקבל מהאב גט לאחר 20 שנה. לאם הוסבר כי האב כבר בנה לעצמו חיים מעבר לים, יש לו משפחה חדשה, ומבחינת האם אין היגיון בכך שתדרוש שיחזור אליה חזרה. "הילד הוא העיקר מבחינתך, הוא החיים שלך, והאב יוכל להיות איתו בקשר סוף סוף ולתמוך בו ובך מבחינה כלכלית", נאמר לאם, שנעתרה לבסוף לקבל את הגט ולחתום על הסכם גירושין בישראל.
תובנה חשובה העולה מהמקרה היא שבני זוג אינם יכולים לכפות זה על זה לחיות אחד עם השני. כאשר אחד מהם אינו מעוניין בקשר, בן הזוג האחר חייב לשחרר את אחיזתו ולא לנסות להחזיק בבן זוגו בכוח
הבן הכיר את אחיו ואחיותיו בקנדה
בשלב זה, לאחר שהצדדים הסכימו לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא לאב, הוא הגיע לישראל לדיון שהתקיים בבית הדין הרבני. שם נערך לאב ולאם סידור גט, והם התגרשו זה מזו.
הגירושין עשו רק טוב לכל הצדדים, שהשתחררו האחד מן השני. האב החל להעביר לבנו ולאשתו לשעבר סיוע כלכלי, הוא לקח אותו לקנדה להכיר את משפחתו החדשה, והבן שבינתיים בגר מאוד החל לשמור איתם על קשר.
האב מבקר בישראל כעת באופן קבוע. למעשה, באמצעות הסכם הגירושין שהושג לאחר 20 שנה, קיבל האב בחזרה גם את בנו בכורו וגם את חופש התנועה שלו, והוא יכול להיכנס ולצאת מהארץ ללא כל קושי. בין היתר, יכול האב כעת להגשים את חלומו ולעלות לקברי הוריו בישראל, שבינתיים הלכו לעולמם.
לסיכום, כפי שעולה מסיפורה הקשה של המשפחה לעולם לא מאוחר מדי להגיע להסכמות, וניתן להגיע להסדר גירושין, או לכל הסדר אחר, גם לאחר שנים רבות, כאשר הדבר כבר נראה בלתי אפשרי.
תובנה חשובה העולה מן המקרה היא שבני זוג אינם יכולים לכפות זה על זה לחיות האחד עם השני. כאשר אחד מהם אינו מעוניין בקשר, בן הזוג האחר חייב לשחרר את אחיזתו, ולא לנסות להחזיק בבן זוגו בכוח.
* הכותבת, שייצגה את האב במסגרת ההליך המתואר, מתמחה בדיני משפחה וירושה
