אחת התמורות הבולטות בחברה הישראלית בשנים האחרונות באה לידי ביטוי במגוון המשפחות ה"חדשות" שמספרן הולך ועולה בישראל בהתמדה. מדובר במשפחות שבהן הורים מאותו מין (משפחות "גאות"), משפחות של ידועים בציבור שאינם נשואים, משפחות חד הוריות או גבר/אישה שהחליטו להביא ילד, עם גבר/אישה לצורך כך בלבד ומבלי שמתקיימת ביניהם מערכת יחסים זוגית. אם גם אתם שוקלים להקים משפחה עם הורה שותף, תהא הסיבה/הפלטפורמה אשר תהא, חשוב מאוד לעשות זאת במתינות, תוך מחשבה ובעזרת ליווי וייעוץ משפטי מקצועי ומותאם.
מקרה נפוץ של הורות משותפת הוא מצב שבו אחד ההורים "גאה", לעיתים גם מקיים זוגיות עם צד שלישי ומחפש/ת שותפ/ה להבאת ילדים
באילו נסיבות מי שאינם בני זוג מחליטים על הורות משותפת?
קיימות נסיבות מגוונות, העשויות להוות רקע לבחירה של שני אנשים להקים תא משפחתי, על אף שאינם בני זוג "קלאסיים". ביצירת תא משפחתי מיוחד, האם והאב מממשים את זכותם הטבעית להביא ילדים לעולם. מצב זה עשוי להתרחש בין חברים טובים, ששניהם מעוניינים לגדל ילדים, אך מעדיפים משפחה במתכונת זו. מקרה נפוץ אחר הוא מצב שבו אחד ההורים "גאה", לעיתים גם מקיים זוגיות עם צד שלישי ומחפש/ת שותפ/ה להבאת ילדים.
בנוסף, לא פעם, נשים שהגיעו לגיל מאוחר וחוששות מירידה ביכולת הפוריות שלהן, מחפשות ומוצאות שותף להורות. זאת, כדי לחוות את חווית ההורות ולא "לפספס את הרכבת", מתוך הצורך והרצון לחוות הורות.
הורות משותפת קלאסית ונפוצה היא הורות שבה הילד חי בשני בתים ועובר מבית לבית, כשמחצית מזמנו הוא שוהה בבית ההורה האחד ומחצית מזמנו הוא שוהה בבית ההורה האחר
מהם המאפיינים של הורות משותפת?
הורות משותפת יכולה להזכיר "שותפות" עסקית, מבחינה זו שניתן לעצב אותה בכל דרך שבה יבחרו השותפים. הורות משותפת קלאסית ונפוצה היא הורות שבה הילד חי בשני בתים ועובר מבית לבית, כשמחצית מזמנו הוא שוהה בבית ההורה האחד ומחצית מזמנו הוא שוהה בבית ההורה האחר. למעשה, ההורים מגדלים את הילד יחד, במשקי בית נפרדים לחלוטין. מציאות כזו לאורך שנים של גידול ילדים והחלטות מהותיות בחייהם, מורכבת מאוד. לכן, חיוני להבטיח שהקמת המשפחה וייסודה של ההורות המשותפת ייעשו באופן נכון.
הסכם הורות משותפת יכול למזער סיכונים, יבטיח יציבות, יפחית את הסיכון לסכסוכים משפטיים בעתיד ויבטיח את טובת הילדים
כיצד מבססים באופן ראוי הורות משותפת?
כדי לבסס הורות משותפת באופן ראוי, יש לשמור על מספר כללים:
1. תיאום ציפיות: יש למצוא פרטנר מתאים ולעשות תהליך ארוך ועמוק של תיאום ציפיות, תוך פירוק כל הסוגיות הנוגעות לחינוך ולגידול ילדים. סוגיות הכרוכות בהורות משותפת הן סוגיות מורכבות ועדינות, הנוגעות לתחומים וערכים רבים ומגוונים: אמונה, רכוש, אחריות, אמון, משפחתיות ועוד.
2. הכרה בסכנות: יש להכיר במורכבות ולהיות מודעים לכל הצרות, המכשולים והמלכודות העשויים להופיע בהמשך הדרך. יש לתת את הדעת על כל ההיבטים, לדעת לגלות גמישות מחשבתית, להכיל את ההורה האחר וצרכיו גם אם הוא/היא אינם בעלי מעמד רגשי עבורכם, לראות את טובת הילדים חלף הצורך להיות דומיננטי בהורות וכהנה וכהנה.
3. ייעוץ וליווי משפטי: מומלץ לקבל ייעוץ ומשפטי וליווי מקצועי טרם הבאת ילד לעולם בהורות משותפת ללא זוגיות. מדובר במהלך הטומן בחובו סיכונים וסיטואציות שלא תמיד ניתן לצפות גם אם היחסים בין ההורים מצוינים. עורך דין המתמחה בדיני משפחה ועוסק בהסכמי הורות משותפת, הוא הגורם היחיד שיש בידיו כלים, מיומנויות וידע, שיאפשרו לו "לתפור" עבורכם הסכם הורות משותפת מותאם אישית.
הסכם הורות משותפת כאמור יכול למזער את הסיכונים, יבטיח יציבות, יפחית את הסיכון לסכסוכים משפטיים בעתיד ויבטיח את טובת הילדים. הסכם הורות משותפת טוב, מקיף, ישים ומדויק, מהווה מפתח ובסיס ליחסי הורים שותפים מוצלחים ומספקים. לכן, חשיבותו כה גדולה.
הסכם הורות משותפת נוגע גם לימים טרום ההריון. יש לתת את הדעת לצורך בביצוע בדיקות, לרבות בדיקות גנטיות, לצורך בהליך רפואי כדי להתעבר ובצורך בליווי רפואי
מה צריך לכלול הסכם הורות משותפות?
הסכם הורות משותפת של הורים שאינם בזוגיות חייב להיות מותאם אישית לכל זוג וזוג. עם זאת, בכל הסכם הורות משותפת, יש לכלול מספר נושאים עיקרים ולהסדיר מספר סוגיות מרכזיות:
הצהרה על הורות משותפת - יש לכלול בהסכם סעיף הצהרה בדבר קיומה של "הורות משותפת" וכינון מערכת יחסים בין הגבר והאשה, המחליטים להביא ילד משותף, מבלי שהם בזוגיות זה עם זו ומבלי שהם מנהלים או מתכננים לנהל משק בית משותף.
אופן ומהלך ההתעברות - הסכם הורות משותפת נוגע גם לימים טרום ההריון. יש לתת את הדעת לצורך בביצוע בדיקות, לרבות בדיקות גנטיות, לצורך בהליך רפואי כדי להתעבר ובצורך בליווי רפואי. ככלל, התעברות יכולה להיעשות באחת משלוש דרכים: הזרעה, הפריה חוץ גופית או יחסי מין. יש המשלבים בהסכם התייחסות לליווי לבדיקות, מימון בדיקות, דיווח על תוצאות, והסכמה בנוגע לשאלה מה יקרה, אם בדיקה מסוימת מראה על בעיה ועוד.
מהלך ההריון - בהקשר זה, הסכם הורות משותפת יכול להכיל גם מרכיבים המתייחסים לתפקודה של האשה ההרה במהלך ההריון, כך למשל: מבחינת עבודה, תזונה, שמירה על בריאות, שימוש באלכוהול וסמים וכו'. לגבי הגבר, חשוב להתייחס לליווי האשה, לעזרה ולסיוע המצופים ממנו (קניות, הסעה לבדיקות, נוכחות בבדיקות). כמובן, יש להתייחס גם לפן הכלכלי: חלוקת הוצאות ההריון והטיפול הרפואי הנלווה, לרבות זהות הרופא ומימון העלויות הכרוכות בכך.
מהלך הלידה - גם בהקשר זה, לעתים יש צורך להגדיר את תוכנית הלידה בהסכם, ולהגיע לעמק השווה לעניין ציפיות הצדדים: איך תיראה הלידה ומי ינכח בחדר הלידה; סוג הלידה: לידת בית, לידה טבעית, לידה "רגילה", לידה קיסרית; החלמה לאחר הלידה (למשל: מלונית) ועוד.
לאחר הלידה- עם הגעת הילד לעולם, הופך הסכם ההורות המשותפת למעין ספר תנ"ך של הוריו: הם מיישמים אותו באופן יומיומי. לכן, הסכם הורות טוב הוא הסכם מקיף ומפורט (ככל שההסכם מפורט יותר, כך קטן בהתאמה הסיכון למחלוקות עתידיות).
ההסכם אמור לכלול הסדרה של מגוון סוגיות נרחב ומקיף, הנוגע לגידול הילדים, חלוקת זמני שהות, החלטות הנוגעות לבריאות וחינוך, הוצאות מחייה וכד'. כמו כן, נוכחות בני משפחה מקרבה ראשונה של הצדדים ובמידת הצורך, החלטה על גורם מקצועי מוסכם למקרים של מחלוקת, טרם פנייה לערכאות משפטיות.
בין הסוגיות שמסדיר הסכם הורות משותפת: זמני שהייה עם הילד, הסדרי ראייה, מזונות, משמורת, חלוקת מענק הלידה וקצבת הילדים, מסלול החינוך של הילד ועוד
אילו סוגיות מסדיר הסכם הורות משותפת?
סוגיות ספציפיות סובייקטיביות: סוגיות אלה נוגעות לבני הזוג. למשל: שמירת מצוות, המוסד החינוכי שבו ילמד הילד, במקרה שבו אחד ההורים הוא אדם מאמין. בהקשר זה, יש לתת את הדעת להשקפת עולמם של ההורים. ייתכן הבדל מהותי בהשקפה ביניהם וייתכנו פערים. יש לזהות את הפערים, לציין אותם ולחשוב עליהם מראש. בעת עריכת ההסכם, חיוני ליצור מנגנונים שיאפשרו לגשר מראש על פערים אלה, תוך עיגון הזכויות והחובות של כל אחד מההורים בהסכם מסודר, מותאם אישית וצופה פני עתיד.
לצד הסוגיות הסובייקטיביות, קיימות גם סוגיות אובייקטיביות: זמני שהייה של כל אחד מההורים עם הילד, הסדרי ראייה, מימון צורכי הילד (מזונות), משמורת ואחריות הורית, חלוקת מענק הלידה וקצבת הילדים, חלוקת זמני השהייה בחגים ובאירועים משפחתיים, חופשת לידה, חופשת אבהות, סוגיות הנקה ותזונה של הילד במהלך חייו, חיסונים, מנגנון קבלת החלטות עתידיות וכו'.
לצד כל אלה, קיימות גם סוגיות צופות פני עתיד: תרחישים אפשריים למצבים שאינם מפורטים בהסכם. כך למשל: נישואין של הורה לצד ג', הבאת ילד נוסף (יחד או לחוד, במסגרת אחרת), העתקת מקום מגורים של הורה לעיר אחרת בישראל או לחו"ל, הסדרת מנגנון ליישוב מחלוקות באמצעות גורם טיפולי, מקצועי, גישורי/משפטי וכד'.
כמו כן, נדרשים פירוט והסדרה של הוצאות החינוך והבריאות של הילד צופות פני עתיד במירב האופציות האפשריות (שיעורים פרטיים וחוגי העשרה, מסיבות ימי הולדת ובר/בת מצוות, דמי כיס, משלחות בית ספר וכד'). כך גם בהתייחס לעניינים בריאותיים. כך למשל: מימון טיפול אורתודנטי (יישור שיניים) טיפולים רגשיים-נפשיים טיפולים קוסמטיים, אבחונים וכד'.
לסיכום: הורות משותפת עשויה להיות מוצלחת ולהסב אושר לכל הצדדים המעורבים ובפרט בהתחשב במצב החברתי המתפתח והעובדה כי המציאות מקדימה את עולם המשפט. מנגד, הורות משותפת יכולה להיות מתכון ל"אסון", במקרה שהצדדים מסתכסכים ביניהם מבלי שהסדירו את כללי ההתנהגות ביניהם ואת הנחות היסוד עליהן הושתת הרצון להביא ילד במשותף.
לפיכך, כדי להבטיח בצורה המקסימלית והמיטבית את טובת הילד, חובה על ההורים שבדרך ליצור עבור עצמם ולטובת ילדם מסמך שיקנה להם ודאות מרבית ובכך להפחית את הסיכון להתגלגל לפתחם של בתי המשפט. לצורך כך, מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי ולנסח הסכם הורות משותפת באמצעות עו"ד מנוסה.
* עו"ד ומגשרת רויטל להב עוסקת בדיני משפחה.
**סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap משפטי.
