מובן שהפגיעה העיקרית והחמורה ביותר, היא פגיעתם הישירה של אלה שחלו בקורונה ושל מי שמצוי בבידוד עקב חשש לחשיפה והידבקות במחלה; אולם גם ליתר הציבור, קרי, לכולנו, נגרמו ועוד ייגרמו, נזקים בעקבות המגיפה המאיימת. עובדים שמפסידים ימי עבודה או מפוטרים, לקוחות שהזמינו סחורה מחו"ל שלא מגיעה, בתי עסק שנפגעים מסגירת הגבולות ומאובדן לקוחות שמדירים רגליהם, וכמובן כל מי שהזמין חופשה לחו"ל: כל אלה ועוד חייבים להכיר את הזכויות המגיעות להם ולוודא את מימושן.
מדינת ישראל חוקקה מעין חוק זמני וכותרתו: "בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)", המסדיר את הנדרש לעשות כשעל עובד הוטל צו בידוד וקמהן זכויות וחובות העובד והמעסיק לנוכח המצב
זכויות עובדים בצל הקורונה
קרוב ל-100,000 איש שוהים בבידוד. מתוכם עשרות אלפי עובדים שכירים שנעדרים מהעבודה. לצד אלה ישנם עובדים שפוטרו ממקומות העבודה שלהם, כשהרקע הוא המחלה שפגעה כלכלית בלא מעט בתי עסק שנאלצו להתייעל באמצעות פיטורי עובדים. אלה וגם אלה, כמו גם עובדים רבים שמקור פרנסתם עוד צפוי להיפגע בעתיד, חייבים לדעת כיצד הם יכולים להגן כל עצמם במציאות שנכפתה על כולנו.
בעקבות המצב, חוקקה מדינת ישראל מעין חוק זמני, המכונה הוראת שעה וכותרתו: "בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)". חוק זה מסדיר את הנדרש לעשות עת הוטל על עובד צו בידוד וקובע מהן זכויות וחובות העובד והמעסיק לנוכח המצב.
מהוראת שעה זו ומדיני העבודה הכלליים ניתן ללמוד על תשובות לשאלות חשובות בהקשר של קורונה ועולם התעסוקה, כך:
האם מגיע לעובד השוהה בבידוד עקב קורונה (חשש או תחלואה) תשלום דמי מחלה? כן. ימי הבידוד נחשבים לימי מחלה, עליהם אמור לשלם המעסיק באופן ובשיעור הקבוע בחוק.
מהו שיעור דמי המחלה המגיע לעובד המצוי בבידוד ונעדר מעבודתו בשל הקורונה? שיעור דמי המחלה תלוי בגובה השכר המשולם לעובד ובמניין ימי המחלה. כך, עבור היום הראשון של היעדרותו, לא זכאי העובד כלל לדמי מחלה; אך החל מהיום השני והשלישי הוא יהיה זכאי העובד לכ- 50% משכרו; והחל מהיום הרביעי יהיה זכאי העובד ל-100% משכרו.
כיצד יכול העובד לגבות את דמי המחלה? על העובד לפנות למעסיק וליידע אותו בדבר מצבו וכן להעביר לו או להנהלת החשבונות אישור מחלה החתום על ידי רופא. בשל הבידוד יש לבקש ולקבל את אישור המחלה באופן מקוון. את ימי המחלה גורע המעסיק מכמות ימי המחלה של העובד. הוראת השעה מטילה חובה על עובד בבידוד למסור למעסיקו בהקדם האפשרי הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד וליידעו על תקופת הבידוד.
האם מותר לפטר עובד שמצוי בבידוד קורונה ונעדר מעבודתו בשל כך? לא. אסור בתכלית האיסור לפטר עובד השוהה בבידוד. אם הופרה זכות זו יש לפנות לייעוץ משפטי.
מה לגבי עבודה מהבית בעת השהייה בבידוד? אם העובד קיבל אישור מחלה, אסור לו לעבוד מהבית. אם לא קיבל אישור מחלה ואופי עבודתו מאפשר זאת, רשאי העובד לעבוד מהבית בהתאם לבקשתו, הנחייתו ואישורו של המעסיק. תמורת שעות העבודה מהבית יקבל העובד שכר מלא.
האם למעסיק מותר לדרוש מהעובד להגיע לעבודה אע"פ שהוצא לו צו בידוד? לאו מוחלט: לפי הוראת השעה, למעסיק אסור לבקש מהעובד להגיע לעבודה, ואף חובה עליו למנוע כניסתו של עובד שקיבל צו בידוד, במהלך תקופת הבידוד שצוינה בצו, אף אם העובד ביקש זאת.
חל"ת בימי וירוס קורונה: מה הדין לגבי עובדות בהריון?
המשבר הכלכלי בישראל עודו בהתהוות עת נזקי הקורונה מתגבשים בקצב איטי, אך למרות זאת לא נוסחה מדיניות הנוגעת לפיצוי בתי עסק פגועים
זכויות מעסיקים ובתי עסק בצל הקורונה
הצורך לשלם לעובדים חולים שנעדרים מהעבודה, הירידה החדה בהכנסות עקב ביטול עסקאות והיעדר עסקאות חדשות, הפגיעה בחוסנו הכלכלי של העסק עקב קשיים בסחר בינלאומי (ייבוא ויצוא של סחורות), היעדר היכולת לטוס או לארח שותפים או לקוחות מחו"ל: כל אלה ועוד גרמו לפגיעה בבתי עסק רבים בישראל, פגיעה שממדיה יגדלו בהתמדה. בהקשר זה חשוב לשאול שאלה מרכזית ועיקרית:
האם בית עסק יכול לדרוש פיצוי מהמדינה בגין הפסדיו שנגרמו עקב הקורונה? למרבה הצער, בשלב זה התשובה לשאלה זו אינה ידועה. ידוע, כי הקורונה גורמת לפגיעה כלכלית במשקי כל המדינות ובכללן ישראל; ויש הצופים משבר כלכלי בינלאומי וקשה בהמשך הדרך. המשבר הכלכלי בישראל עודו בהתהוות עת נזקי הקורונה מתגבשים בקצב איטי, אך למרות זאת לא נוסחה מדיניות הנוגעת לפיצוי בתי עסק פגועים.
יש הסבורים, כי ניתן להסיק וללמוד על התנהלות המדינה בהקשר זה מהתנהלותה בעת מצב חירום ביטחוני; או אז מעניקה המדינה פיצוי לבתי עסק עקב פגיעתם בגין כוח עליון; אך טרם הוגדרה מדיניות מעשית שכזו. הקורונה גרמה למצב חירום רפואי שלא היה כמותו בעבר במדינת ישראל, ולכן קשה לחזות האם אכן תיושם המדיניות של מצב חירום ביטחוני. ניתן להתעודד ולתלות יהבנו בדברי שר התחבורה עת אמר, כי יש לשקול פיצוי לחברות התעופה.
אם ישנה אזהרת מסע למדינת היעד, יקבל הצרכן החזר כספי מלא עבור טיסה שבוטלה וכן אם הטיסה בוטלה על ידי חברת התעופה
זכויות צרכנים בצל הקורונה
שני מגזרים עיקריים של צרכנים נפגעו בעקבות הקורונה: האחד, צרכנים בתחום התיירות שחופשתם בוטלה; והשני, צרכנים שהזמינו באופן מקוון מוצרים מחו"ל, שילמו עבורם תשלום מלא ובשל המצב הסחורה לא הגיעה.
האם ניתן לקבל החזר כספי של תשלום עבור טיסה שבוטלה? התשובה לשאלה זו תלויה בשלוש שאלות המשפיעות על היכולת לפצות נפגעי טיסות בעקבות הקורונה, כך:
הראשונה, האם הטיסה בוטלה: אם הטיסה בוטלה, יקבל הצרכן את מלוא הסכום ששילם עבור כרטיס הטיסה.
השנייה, האם הנוסע הוא שיזם ביטול טיסה: במקרה זה היכולת לקבל החזר כספי תלויה במדיניות חברת התעופה ו/או סוכנות הנסיעות.
השלישית, האם ישנה אזהרת מסע למדינת היעד: במקרה כזה יקבל הצרכן החזר כספי מלא.
האם ניתן לקבל החזר כספי של תשלומים לבית מלון בחו"ל ותשלומים לאתרים, משחקים והופעות בחו"ל? היכולת לקבל החזר כספי בכל המקרים הללו תלויה בהסכם שנחתם בין הלקוח לספק ובעיקר במועד הודעת הביטול. למרות זאת, במדינות רבות מתחשבים בצרכן ולמרות הקושי הכלכלי מחזירים לו את כספו, גם אם באופן חלקי.
האם ניתן לקבל החזר כספי של תשלום עבור סחורה שהוזמנה מחו"ל ולא הגיעה ליעדה? לרוב, כן. לשם כך יש לפנות לבית העסק בחו"ל ולבצע זיכוי.
לסיכום, עובדים, צרכנים ובתי עסק נפגעים מהקורונה באופן יומיומי בהיקף הולך וגדל. כדי לצמצם את הפגיעה, חשוב שכולנו נכיר את הזכויות שלנו במצבים שונים בצל הקורונה.
* עו"ד ד"ר יאיר שיבר הוא עורך דין לענייני משפחה ומרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן.
