ניקח לדוגמה מקרה של בני משפחה שלא היו בארץ במשך שנים רבות. היתה להם דירה קטנה, ששוויה נמוך מאוד. בני הזוג ייפו את כוחה של עורכת הדין שלהם למכור את הדירה. עורכת הדין אכן מכרה את הדירה, אך לא העבירה את התמורה לבעלי הדירה. בנוסף, עורכת הדין אף לא דיווחה על העסקה לרשויות מיסוי מקרקעין.
שנים רבות לאחר מכן, הגיעו הבעלים לארץ וגילו את רשלנותה של עורכת הדין. הם גילו שהדירה נמכרה מבלי שיודעו על כך; וחמור לא פחות, הם גילו שהם חייבים לרשויות המס מאות אלפי שקלים, בגין המכירה שלא דווחה. בני הזוג שכרו עורך דין שיטפל בדיווח לרשויות על מכירת הדירה, וביקשו לתבוע את עורכת הדין הקודמת על רשלנותה: הם דרשו שתחזיר להם את התמורה על מכירת הדירה, וכי תישא בעלויות המס וההוצאות השונות שנגרמו להם.
ניהול תיק בבית המשפט כרוך בעלויות גבוהות, נמשך זמן רב וחשוב מכל - פסק הדין אינו מובטח מראש. בגישור, ניתן לחסוך זמן וגם כסף
מדוע בחרה עורכת הדין ללכת לגישור, במקום לפנות להליך משפטי שהוא תחום התמחותה?
בסופו של יום, בחרו הצדדים לגשת לגישור במקום להליך משפטי. עורכת הדין חששה שחשיפת המקרה בהליך משפטי תפגע במוניטין שלה. היא העדיפה להגיע להסכם שיישאר סודי ולא יתפרסם. בהסכם, היא התחייבה לשאת במלוא העלויות שדרשו בעלי הדירה, שכללו את תמורת המכר ותשלום המס, שהוא לכאורה לא באחריותה.
בעלי הדירה העדיפו את הגישור מסיבות ברורות: ניהול התיק בבית המשפט כרוך בעלויות גבוהות, נמשך זמן רב, וחשוב מכל - פסק הדין אינו מובטח מראש. בגישור, בני המשפחה חסכו זמן וכסף וקיבלו את מלוא דרישתם הכספית שהיתה ריאלית ולא מנופחת כלל. עורכת הדין שילמה את העלויות, אך הפגיעה במוניטין שלה צומצמה מאוד.
עורך הדין שתבע את עד המדינה, שהיה מעורב בפרשת שחיתות ידועה, הגיע עימו בסופו של דבר אל גישור ובכך הבטיח ששכר הטרחה שמגיע לו ישולם לו וכי הדיון בין השניים ייעשה תחת מעטה סודיות
כיצד עשויה סודיות הגישור להועיל לצד הנפגע?
במקרה אחר, שטופל על ידי משרד הח"מ, עורך דין פרטי שהיה בעבר עו"ד בכיר בשירות המדינה, תבע אדם שהפך תוך כדי תהליך הגישור לעד מדינה באחת מפרשיות השחיתות הגדולות במדינה, בטענה כי לא שילם לו שכר טרחה עבור שירותי ייעוץ משפטי. הנתבע לא יכול היה לשלם, מאחר שהיה מסובך כלכלית. הוא אף טען שעורך הדין התובע צריך היה לקבל את שכר הטרחה ממיזם עסקי שהיה מעורב בו, מיזם שעבורו ניתנו שירותי הייעוץ. עורך הדין לא יכול היה לקבל את התשלום מאותו מיזם משום שלא היה קשור עמו בהסכם.
השניים פנו לגישור והגיעו להסכם, שספק אם היו מגיעים אליו בבית המשפט. הנתבע הגיע לגישור לפני שהתפוצצה פרשיית השחיתות. ניהול הדיון בין הצדדים היה תחת מעטה סודיות. עוה"ד התובע זכה בשני דברים. ראשית, הוא הבטיח ששכר הטרחה אכן ישולם לו. שנית, חשוב לא פחות, הוא הבטיח לעצמו שגם אם שכר הטרחה ישולם על ידי אותו מיזם עסקי, הדבר ייעשה תחת מעטה סודיות ההסכם. כלומר, שמו לא ייכרך באותו מיזם ובפרשיית השחיתות הקשורה בו, או בנתבע שהפך לעד מדינה. המוניטין שלו לא ייפגע.
כמעט ללא יוצא מן הכלל, במהלך גישור, המגשר יבחר לנהל שיחה עם כל אחד מהצדדים, שיחה שתוכנה לא ייחשף בפני הצד השני
באיזה אופן מסייעת הסודיות בשמירה על כבודם של הצדדים?
ניקח לדוגמה מקרה נוסף: תביעה בין שני עורכי דין. עורך דין הדין הראשון תבע מהשני שכר טרחה בסך עשרות אלפי שקלים בגין תיק שהעביר אליו. במהלך הגישור, הבחין המגשר כי התובע מקרין חוסר אמינות ניכר, הן באופן דיבורו והן בראיות שהציג.
כמעט ללא יוצא מן הכלל, במהלך גישור, המגשר יבחר לנהל שיחה עם כל אחד מהצדדים, שיחה שתוכנה לא ייחשף בפני הצד השני. במקרה המדובר, בחר המגשר לפנות לתובע ולהבהיר לו כי יש סבירות גבוהה שפניו יולבנו, אם התיק ינוהל בבית המשפט. סביר להניח שהשופט יפסוק נגדו, יקבע כי הוא כלל לא זכאי לשכר טרחה, יחשוף את חוסר האמינות שלו ואף יחייב אותו בהוצאות.
בעקבות השיחה, שתוכנה לא הועבר לנתבע, הסכים התובע להגיע להסכם, שבו ישלם לו הנתבע אלפי שקלים בלבד כפיצוי. ברור למדי מדוע העדיף התובע לשמור על כבודו ולהגיע להסכם בגישור, במקום לפנות לבית המשפט, גם אם קיבל סכום נמוך בהרבה מזה שתבע במקור.
מדוע הסכים לכך הנתבע?
על אף ההתנגדות הנחרצת של הנתבע, שכעס על התובע שהגיש תביעת שווא וגרר אותו להוצאות ניכרות, הוא הסכים לשלם אלפי שקלים, שהיו עבורו בבחינת "כמעט לא כלום". הנתבע חסך לעצמו הליך משפטי ארוך ויקר ושמר על כיסו ועל כבודו של התובע. הלה קיבל סכום כלשהו, בעקבות עצם העברת תיק שהיה תיק שלו. סודיות הגישור אפשרה אפוא להגיע להסכם, שבו יצאו שני הצדדים מרוצים וכבודם נשמר.
הסודיות בגישור מאפשרת לצדדים להגיע לפתרונות שהם יכולים לחיות עמם בשלום, ולהבטיח שהמוניטין, הפרטיות וכבודם המקצועי לא ייפגעו
כיצד מסייעת סודיות הגישור בשמירה על פרטיות הצדדים?
עורך דין שהעניק שירותים משפטיים לגוף השייך למדינה, חש מקופח ביחס לעורכי דין אחרים, שעבדו עם אותו גוף, הן ביחס לכמות העבודה שהוא מקבל והן ביחס לאיכותה. הוא החליט לתבוע ישירות את מי שעמד בראש המערכת, עו"ד בכיר וותיק, בטענה שהוא הגורם לאפליה וכי הוא עושה זאת באופן מכוון.
השניים פנו לגישור. במהלך הגישור, הבינו השניים בצורה ברורה את נסיבות העניין. ראש המערכת הבין בדיוק מה הציק לתובע. הבנה זו אפשרה לו להסביר בצורה ברורה יותר כי לא מדובר בעניין אישי. הוא הסביר לתובע מהן דרישות המערכת ואילוציה, כך שהתובע הבין כיצד יוכל לקבל יותר עבודה, באיכות שציפה לה.
השניים הגיעו להסכם מפורט, לגבי המשך העסקתו של עורך הדין בגוף הציבורי האמור. ההסכם נותר סודי ואף לא הוגש לאישור בית המשפט. הגוף הציבורי העדיף לשמור על פרטיותו של עובד המדינה ולהגן עליו ועל המוניטין שלו, שלא ידבק בו רבב, על אף שפעולתו התגלתה ככזו. עורך הדין התובע קיבל מענה לצרכיו, ולא היה מעוניין שחוסר הבנתו בדרישות המערכת ורגישותו ייחשפו בפומבי.
לסיכום: יעילות הגישור שמתבצע בפני מגשר מנוסה, יכולת לבנות פתרונות מתאימים לצדדים והסודיות בגישור עומדות בבסיס היכולת של עורכי דין ובעלי מקצועות חופשיים נוספים לברר מחלוקות בינם לבין עצמם ובינם לבין הציבור. הסודיות מאפשרת לצדדים להגיע לפתרונות שהם יכולים לחיות עמם בשלום, ולהבטיח שהמוניטין, הפרטיות וכבודם המקצועי לא ייפגעו.
* מגשר ועו"ד ביני בר לב, בעלים של "גישור ישראל", מהמובילים בתחום הגישור בארץ, עוסק בגישור זה העשור השלישי, בעל ניסיון רב בגישור בסכסוכים מגוונים ומורכבים.
* סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
