עכשיו כבר ברור לגמרי שמדובר במשבר עולמי: במקום לדבר על "בהלת הקורונה", בימים האחרונים השתנה השיח הציבורי, וכעת מדברים כולם על "מגפת הקורונה". אתמול (11.3.2020) המגפה הוכרה סוף סוף רשמית ע"י ארגון הבריאות העולמי כמגפה עולמית. זו מגפה המסוכנת לא רק לחולים בה, אלא גם לכלכלה הגלובלית.
הכלכלנים מזהירים שהקורונה עלולה לגרום למיתון עולמי, ולפי שעה הקורבן הגדול ביותר של הנגיף היא תעשיית התיירות, על כל נספחיה והנלווים אליה, לרבות חברות תעופה, סוכנויות נסיעות, חברות טיולים, מדריכי טיולים לחו"ל , מורי דרך בארץ, ונהגי מוניות.
אם עד לפני שבוע, רוב השאלות ביחס להשלכות הקורונה על טיסות נגעו לצרכנים שביקשו לבטל את הטיסה שלהם בעקבות הנגיף, וביקשו לדעת אם מגיע להם החזר, כעת מתרבות השאלות ביחס לתמורה שמגיעה לצרכן, אם חברת התעופה עצמה תבטל את טיסתו.
שאלות נוספות נוגעות להשלכות המלצות משרד הבריאות להימנע ממגע או מקרבה לאנשים אחרים, בעיקר בכל הנוגע למבוגרים שגילם מעל 60, הנמצאים בקבוצת סיכון. על שאלות המתעוררות כתוצאה מכך נבקש להשיב בשורות הקרובות. נדגיש כי נתייחס לכרטיסי טיסה שנרכשו לפני ההודעה הרשמית על התפרצות הקורונה ולטיולים שמועדם חל לאחר מכן.
עד לפני ההכרזה של ארגון הבריאות העולמי על הקורונה כעל מגיפה עולמית, התייחסו אל ביטולי טיסות כאל מצב שגרתי מבחינה משפטית - כאל "סיכול חוזה". עתה תמונת המצב היא אחרת
מה השתנה בימים האחרונים, ומה כל כך מיוחד במצב שנוצר?
עד כה, מרבית המומחים שדיברו או כתבו על השפעות הקורונה על ביטולי טיסות התייחסו למצב הנוכחי (עד לפני אמש וההכרזה של משרד הבריאות העולמי) כאל מצב שגרתי מבחינת הפתרונות המשפטיים, ולא כאל סיטואציה חריגה של מגיפה עולמית. מרבית העונים לשאלות בנושא זה התייחסו לסיטואציה שנוצרה כאל "סיכול חוזה" על פי חוק החוזים, וכן לחוק הגנת הצרכן, המאפשר ביטול של עסקת מכר מרחוק תוך 14 ימים מיום העסקה.
ואולם, המצב שנוצר, דהיינו מגיפה עולמית, הוא מצב יוצא דופן בצורה קיצונית, שלא ניתן היה לצפות מראש לפני התפרצות הקורונה. השאלה הנשאלת היא אם גם במצב כזה יחולו ההוראות הנורמטיביות הרגילות, כמו חוק החוזים לעניין סיכול חוזה וחוק הגנת הצרכן לעניין ביטול עסקת מכר מרחוק או שיש להחיל כאן עקרונות על כלליים כמו: עקרון תום הלב וההגינות, שלאורם יש לפרש את החוקים הקיימים. הנחת המוצא היא שכל עוד לא שונו החוקים הקיימים הם מחייבים.
כשחברת התעופה מבטלת טיסה מכל סיבה שהיא, הנוסע זכאי להשבת הסכום המלא ששילם על הכרטיס או לכרטיס חלופי, לפי בחירתו. עניין זה מוסדר בחוק שירותי תעופה מ-2012 ואינו ייחודי למשבר הקורונה
חברת התעופה שממנה רכשתי כרטיס ביטלה את הטיסה מחמת מיעוט משתתפים. האם אני זכאי להחזר בגין הכרטיס?
בוודאי. כשחברת התעופה מבטלת טיסה מכל סיבה שהיא, הנוסע זכאי להשבת הסכום המלא ששילם על הכרטיס או לכרטיס חלופי (אם הדבר אפשרי), לפי בחירתו. עניין זה מוסדר בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) משנת 2012, ואינו ייחודי למשבר הנוכחי.
בתי המשפט צפויים להפעיל מדיניות מאזנת: הם יציבו זה מול זה את הנזקים שנגרמו לחברת התעופה שתצטרך להחזיר כסף לנוסעים רבים, מול הנזק שנגרם לנוסע הספציפי, וייתכן שיעדיפו את טובת החברות
במקרה של ביטול טיסה, האם אני זכאי גם לפיצוי או רק להחזר כספי?
אם החברה לא הודיעה על הביטול 14 ימים לפחות לפני מועד הטיסה, הנך זכאי לפיצוי כספי מסוים בנוסף להשבת דמי הכרטיס, וזאת על פי קריטריונים כמו: מרחק הטיסה מארץ היעד ועוד. עם זאת, שאלת מתן הפיצוי הכספי (מעבר להחזר הכספי) מוטלת בספק. יש לזכור כי מתן הפיצוי נעשה לפי החוק הרגיל, ואילו התקופה הנוכחית היא חריגה על פי כל קנה מידה.
לחברה יש אפשרות לבטל טיסה עקב "נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה", וכך להימנע מתשלום פיצוי. ואולם, האם ביטול טיסה עקב מיעוט נוסעים הוא נסיבה מיוחדת שלחברה אין שליטה עליה? אם לא חל איסור להוציא טיסות, נראה כי מדובר בשאלה של כדאיות עסקה.
האם שיקול דעת ביחס לכדאיות עסקה הוא בגדר נסיבה שאין לחברה שליטה עליה? לדעת הכותבת, זהו עניין הנתון לפרשנות, ובתי המשפט צפויים להפעיל מדיניות מאזנת: הם יציבו זה מול זה את הנזקים שנגרמו לחברת התעופה (תצטרך להחזיר כסף לנוסעים רבים, לשלם פיצוי בחלק מהמקרים וכו') מול הנזק שנגרם לנוסע הספציפי, וייתכן שיעדיפו את טובת חברות התעופה, לאור הנזקים הכבדים שיספגו.
עם זאת, אם לא תיקבע מדיניות שיפוטית כללית בנושא זה, בתי המשפט עשויים לנהוג בכל מקרה לגופו, משום שגם נוסע פרטי ספציפי עלול לספוג נזק גדול כתוצאה מביטול טיסה (למשל, איש עסקים שאמור היה לטוס לפגישה שבעקבותיה הוא היה צפוי להרוויח סכומי כסף גדולים).
במקרים של טיסות למדינות שעליהן חלה אזהרת מסע, נראה שקיימת עילה לביטול כרטיסי הטיסה מצד הנוסעים ולקבלת החזר תשלום. ככל הנראה, לחברות תעופה אין מנוס אלא להשיב בחזרה את הכסף לנוסעים
יש לי בקרוב טיסה לאיטליה שיש אליה אזהרת מסע. האם אוכל לבטלה ולקבל החזר של תשלום כרטיס הטיסה ששילמתי?
כן, איטליה היא אחת מבין כמה מדינות, שקיימת אזהרת מסע מפורשת לנסוע אליהן (מדינות נוספות הן סין וקוריאה הדרומית). לפיכך, נראה שקיימת עילה לביטול כרטיסי הטיסה ולקבלת החזר תשלום הכרטיסים, בשל סיכול החוזה בין הנוסע לבין חברת התעופה. ככל הנראה, לחברות תעופה ולסוכנויות נסיעות אין מנוס אלא להשיב בחזרה את הכסף לנוסעים המבקשים לבטל את כרטיסי הטיסה שלהם, ולא לגבות מהם דמי ביטול.
אם קיימת רק המלצה לא לנסוע למדינה מסוימת, רוכש כרטיס הטיסה לא יכול לכאורה לבטל את הטיסה ולקבל החזר. אולם, ייתכן שבשל החובה להיכנס לבידוד, בתי משפט יראו גם בכך סיכול חוזה ויאפשרו ביטול הטיסה
מה לגבי יתר היעדים שאין לגביהם אזהרת מסע, אך יש חובת בידוד לשבים מהן?
במקרה כזה, המצב בעייתי יותר. כידוע, פרט לאזהרות המסע שהוציא משרד הבריאות, הוא הודיע, בין היתר, כי יש לשקול את נחיצות הנסיעה להונג-קונג, מקאו, טאיוואן, יפן, מצרים, תאילנד סינגפור ואוסטרליה, ספרד, סן-מרינו, אנדורה, צרפת, אוסטריה, גרמניה ושוויץ. מעבר לכך, קיימת חובת בידוד של 14 ימים לשבים מכל מדינות עולם.
לדעת הכותבת, אם אין אזהרת מסע אלא רק המלצה לא לנסוע למדינה מסוימת, המצב בעייתי מבחינת רוכש כרטיס הטיסה. לכאורה, הוא לא יכול לבטל את הטיסה ולקבל החזר. עם זאת, ייתכן שבשל החובה להיכנס לבידוד, בתי משפט יראו גם בכך סיכול חוזה ויאפשרו ביטול הטיסה וקבלת החזר ללא דמי ביטול, גם ליעדים שאין לגביהם אזהרת מסע.
במצב כזה ייתכן שהצרכן רוכש הכרטיס יוכל להעלות גם טענה של חוסר תום לב כלפי חברת תעופה שמסרבת להחזיר את דמי הכרטיס (עם דמי ביטול מינימליים). עקרון תום הלב מוכנס כטענה חוסמת מכוח חוק החוזים, ולפיו גם אם יש לאדם זכות מוקנית בחוזה - יש מצבים שההתעקשות על הזכות שלו מהווה חוסר תום לב.
יצוין, כי ביטול הטיסה צריך להיעשות תוך 14 יום ממועד ביצוע העסקה, ובלבד שהוא נעשה לפחות שבעה ימים לפני מועד הטיסה, וזאת על פי חוק הגנת הצרכן. יש לזכור שישנם תנאי ביטול ספציפיים לאזרחים ותיקים מעל גיל 65, בעלי מוגבלויות ועולים חדשים, כהגדרתם בחוק הגנת הצרכן, גם טרום קורונה.
לסיכום, כל עוד לא שונה חוק הגנת הצרכן הרלוונטי, הוא תקף ומחייב. המצב כיום לאור מגפת הקורונה לא ברור מבחינה משפטית, והוא מחייב תיקון ושינוי החקיקה. גם אם יהיה שינוי כזה הוא לא יחול רטרואקטיבית. בתי המשפט יצטרכו לעסוק בפרשנות החקיקה הקיימת.
* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, אין להסתמך על האמור לעיל בגדר ייעוץ משפטי ואינו בא להחליף ייעוץ משפטי ספציפי.
