הצהרת נתניהו בדבר מעקב אחר אזרחים באמצעים טכנולוגיים היא הצהרה המחייבת התייחסות, שכן עלולות להיות לה השלכות רבות על חירות הפרט ועל הדמוקרטיה של מדינת ישראל. משמעות ההצהרה היא, כי המדינה תתחיל לעקוב אחר תנועת אזרחיה ויהיה לה מידע לגבי מיקומו של כל אזרח ופרטי התנועה שלו. זאת, לפי הצהרת ראש הממשלה, כדי לאתר את חולי הקורונה, עם מי הם באו במגע, וכך לאתר את הנגיף ולבודד אותו.
המדינה מקבלת גישה למאגרי חברות הסלולר, וכך יכולה לשחזר את מיקומו של כל אזרח, אף מספר ימים אחורה. המעקב אחר האזרח הינו רצוף למשך 24 שעות
באילו אמצעים טכנולוגיים ניתן לעקוב בצורה כזו אחר אזרחים?
ישראל היא מדינה מובילה בטכנולוגיה, ויש לה כיום את כל האמצעים לעקוב אחר תנועת אזרחיה. האמצעי הבסיסי והפשוט לעשות כן הוא איכון הטלפון הסלולרי. משמעות המונח איכון סלולרי היא, שתוכנה מסוגלת לדעת מהו מיקום האזרח באמצעות הנייד שלו ועמודי הסלולר המופזרים ברחובות, המספקים את הקליטה הסלולרית.
המדינה מקבלת גישה למאגרי חברות הסלולר, וכך יכולה לשחזר את מיקומו של כל אזרח, אף מספר ימים אחורה. המעקב אחר האזרח הינו רצוף למשך 24 שעות. יחד עם אפליקציית הווייז, ניתן לדעת מהם המיקומים המדויקים של כל אזרח באמצעות מעקב אחר הסלולרי שלו.
אמצעי שני שגם כן נמצא בידי המדינה הוא המצלמות המפוזרות בכל הארץ. באמצעות הצלבת מידע של איכון הסלולר והמצלמות, המדינה יכולה לדעת בדיוק היכן היה האזרח. השיטה השלישית היא הכספומטים. ברגע שאזרח ביצע פעולה של הוצאת כסף, ניתן לאשר את מיקומו לפי הכספומט בו משך כסף.
למעשה, כל עוד אין אף צו שמגביל את שימוש המדינה במידע למחלת הקורונה בלבד, היא יכולה לעשות בו כאוות נפשה, ובאמצעות זאת להפעיל את כוחה נגד האזרח לרעה, ללא הגבלה
מהו הנזק הגדול לפרטיות שמעקב זה יכול לגרום?
הפחד הגדול של החוששים לדמוקרטיה הוא מאיסוף נתונים פרטיים וחדירה לזכויות הפרט ולאחר מכן האחסון והפרסום שלהם. לדעת הח"מ, היה אפשר לישון בשקט ולהיות רגועים אילו היינו יודעים בוודאות שהשב"כ הוא שבודק את התנועה של האזרחים, ולאחר מכן נפטר מהמידע הזה, ברגע שמסתיימת מגפת הקורונה.
העיקרון המנחה של הדמוקרטיה, המבוססת על חירויות הפרט, ביניהן הזכות לפרטיות, הוא שהשלטון לא צריך לעקוב אחרי האזרח. ברגע שהמדינה מתחילה לעקוב אחר האזרח, כמו המצב בסין, זוהי הופכת להיות מדינת משטרה - המדינה יודעת מתי כל אזרח יוצא וחוזר הביתה, היכן הוא מבלה ועם מי, באיזה בית קפה, מתי הוא חצה באדום את הכביש וכן הלאה.
מלבד זה, יש השלכות מסוכנות אחרות לזליגת המידע שקיים על מיקום האזרחים. העניין מתחיל להסתבך בנוגע לאוכלוסיות מסוימות. למשל אוכלוסיית ה"בדוקאים". בדוקאי הוא אדם שקיים לגביו תיק בדיקה במשטרה, לגביו קיימת הוראה שכל שוטר שרואה אותו צריך לכתוב מהו המיקום שלו.
מדובר בעבריינים בפוטנציה או בפועל, שהרבה פעמים יש אנשים שרוצים להרוג אותם. אם אותו אדם נמצא בבידוד ומידע זה מתפרסם, עבריינים מתחרים יכולים להרוג אותו עכשיו, כי הם יודעים איפה הוא נמצא. כך גם למשל לגבי אדם שחייב במזונות. אם יש כעת את המידע למדינה על כך שהוא נמצא בבידוד פרטי, היא יכולה לעשות בזה שימוש כדי לשלוח אנשים ולעצור אותו. למעשה, כל עוד אין אף צו שמגביל את שימוש המדינה במידע למחלת הקורונה בלבד, היא יכולה לעשות בו כאוות נפשה, ובאמצעות זאת להפעיל את כוחה נגד האזרח לרעה, ללא הגבלה.
עד כה כוחות הביטחון יכלו לבצע מעקב אחרי אזרחים באישור מיוחד של צו שיפוטי של בית משפט השלום, במסגרת צווי ביניים של חקירה והדבר נעשה רק בנוגע לאיתור מחבלים או בהוראות מיוחדות
האם מעקב אחרי אזרחים התבצע עד כה?
עד היום, כוחות הביטחון יכלו לבצע מעקב אחר אזרחים באישור מיוחד של צו שיפוטי של בית משפט השלום, במסגרת צווי ביניים של חקירה. עד עתה עשו בכך שימוש רק בנוגע לאיתור מחבלים או בהוראות מיוחדות, שכן מדובר בהפרת חוקי יסוד של הדמוקרטיה. כדי לבקש את הצו הזה, יש צורך בפרקליט בכיר מיוחד שיגיש את הבקשה. השב"כ יכול לעשות שימוש במעקב כזה באישור היועץ המשפטי שלו ושל היועץ המשפטי לממשלה.
השלטון תמיד רוצה יותר מידע ומסמיך את עצמו לקבל יותר כוח. על גופי זכויות האזרח לבקש רגולציה ובקרה מבג"ץ לגבי עניין זה, כדי לוודא שהשימוש במידע נעשה אך ורק לצורכי בלימת המגיפה
איזו סמכות יש לראש הממשלה להכריז על המעקב באמצעים דיגיטליים?
ראש הממשלה אמר בהצהרתו שהוא קיבל את אישור היועמ"ש לכך, אולם יש להבחין שגם היועמ"ש הוא גוף שלטוני, וכך גם הכנסת והממשלה. עיקרון הפרדת הרשויות נועד כדי לאפשר את האיזונים והבלמים של מוסדות השלטון, כדי שלשלטון לא יצבור כוח רב מדי מול האזרח.
כעת, מי שיכול להתנגד למעקב אלו עמותות או מפלגות שרוצות לשמור על האזרח. השלטון תמיד רוצה יותר מידע ומסמיך את עצמו לקבל יותר כוח ממה שהוא צריך. על כן, צריך שגופי זכויות האזרח יבקשו רגולציה ובקרה מבג"ץ לגבי עניין זה, כדי לוודא שנעשה שימוש במידע אך ורק לצרכי הימנעות מהפצת המחלה ולא לצרכים אחרים.
טוב יהיה אם ישמידו את המידע על האזרחים ותנועתם לאחר סיום נושא מגיפת הקורונה וחשוב שתהיה בקרה ואיזון של השלטון בנושא זה
האם המעקב באמצעים טכנולוגיים מצדיק את ההפרה של זכות האזרח לפרטיות?
לדעת הכותב, כמו בכל עניין של פגיעה בזכויות אזרח, יש לעשות את האיזונים הרלוונטיים. מחד, מדובר בחדירה בוטה לפרטיות. מנגד, יש ישראלים שחולים, שנמצאים באזורי סיכון או שששהו בסביבה של חולה, שאינם מצייתים להוראות משרד הבריאות וכך יוצאים לרחוב ועלולים להדביק אנשים. בחוק העונשין קיימת עבירה של חשש להפצת מחלות, אך כדי להעמיד לדין בגין דבר כזה, צריך שיהיו הוכחות.
אם אכן מדובר באמירה כללית של ראש הממשלה שנועדה לאכוף את הבידוד הביתי של אנשים המחויבים בכך, לא תהיה בעיה. אולם כאמור, השלטון לרוב ירצה לשמור אצלו כוח וצריך שיהיה מי שיבצע את האיזונים בין הפרת הפרטיות לבין הפצת המחלות, כאשר טובת הציבור עומדת פה אל מול טובת הפרט.
לסיכום: סביב הנושא עולות שאלות רבות, ובהן: איך מבצעים את המעקב, האם יש ביקורת על המעקב ומה עושים עם המידע שהצטבר לאחר מכן. טוב יהיה אם ישמידו את המידע לאחר סיום נושא מגפת הקורונה וחשוב שתהיה בקרה ואיזון של השלטון בנושא זה.
* עו"ד שמואל סף מתמחה בתחום הפלילי והמנהלי.
