מגפת הקורונה שמזעזעת את העולם מביאה עימה סוגיות משפטיות חדשות וגורמת לנזק רפואי וכלכלי אנוש לאזרחי המדינה. בכתבה זו נסקור את ערוצי התביעה השונים למי שחלה או יחלה במחלת הקורונה ונבחן ממי ניתן יהיה לקבל פיצוי כספי כלשהו במקרה הצורך.
גם אם אדם לא היה בבידוד, וזאת על אף שהיה מחויב בכך או ששהה במקום שלא בהתאם להנחיות משרד הבריאות, קשה יהיה להוכיח כי אכן אותו אדם הוא האחד אשר ביצע את ההדבקה
האם ניתן לתבוע ברשלנות אזרחים אשר הפרו את הוראות משרד הבריאות וגרמו להדבקה במחלה?
כיום, בעת כתיבת הכתבה (17.3.2020), דווח בישראל על מעל ל-298 חולים מוצהרים שחלו בקורונה. מספר החולים ממשיך לעלות ומניין החולים עד סוף היום יגדל בהרבה. בהתאם לנתונים, ככל הנראה, חולים מוצהרים אלו כבר הדביקו אלפי אנשים נוספים אשר טרם הוצהר עליהם רשמית כחולי קורונה, והמספרים הללו ילכו ויגדלו עם הזמן. במצב כזה בו ישנה התפשטות רחבת היקף של מגיפת הקורונה, קשה יהיה להצביע בהסתברות של 51% לפחות על המעוול אשר גרם להדבקה בשל חוסר ציות להוראות משרד הבריאות.
הכוונה היא, שגם אם אדם לא היה בבידוד, וזאת על אף שהיה מחויב בכך או ששהה במקום שלא בהתאם להנחיות משרד הבריאות, קשה יהיה להוכיח כי אכן אותו אדם הוא האחד אשר ביצע את ההדבקה.
לכן, על אף שבאופן תאורטי ייתכן שהיה ניתן לתבוע בנזיקין פיצויים בגין הדבקה בקורונה בשל הפרות אזרחים את הוראות משרד הבריאות, בפועל וככל שהזמן עובר מיום ליום, ובעיקר עקב כמות הנדבקים הגדולה, אשר עוד תלך ותגדל להיקפים עצומים, סיכויי תביעה כזו הם אפסיים.
אם ניתן לדעת בסבירות של מעל ל-51% שאדם מסוים הוא היחיד שהיה בעל סיכוי להדביק אדם שחלה, וניתן לקשור קשר סיבתי משפטי ורפואי בין ההדבקה והנזק, ייתכן שיהיה ניתן לתבוע את האזרח שהתרשל
מה לגבי חולי הקורונה הראשונים שנדבקו במחלה ואשר ניתן היה לזהות ממי הם נדבקו?
המצב של הקורונה הוא מצב שמשתנה תוך כדי תנועה. אם אכן ניתן להצביע על בן אדם ספציפי שהפר את הוראות משרד הבריאות וניתן לדעת בסבירות של מעל ל-51% במאזן ההסתברויות שהוא האדם היחיד שהיה בעל סיכוי להדביק את אותו אדם שחלה, או במילים אחרות, ניתן לקשור קשר סיבתי משפטי ורפואי בין ההדבקה והנזק למעוול, ייתכן שיהיה ניתן לתבוע בסיטואציה כזו את האזרח שהתרשל ולחייבו בפיצויים.
כאמור ולסיכומו של עניין, במצב שבו חולי הקורונה מתחילים להתרבות כמו ״נמלים״, קשה יהיה להפנות ״אצבע מאשימה״ כלפי בן אדם / מעוול ספציפי ובמקרה כזה על הניזוק לפנות לאמצעים אחרים כדי לקבל פיצויים בגין אובדן כושר עבודה או פיצויים נזיקיים אחרים בגין המחלה.
אנשים שנדבקו או יידבקו במהלך עבודתם ותוך כדי עבודתם במחלת הקורונה, יוכלו להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי במחלקת נכות מעבודה, בגין פגיעה בעבודה
אילו תביעות ניתן יהיה להגיש בגין אובדן כושר עבודה או נזקים אחרים בשל הקורונה וכנגד מי?
נכות כללית - ביטוח לאומי: יש אנשים שעלולים להיפגע מאד קשה מהקורונה. קבוצת הסיכון אינה רק אנשים מעל גיל 60, אלא גם חולים שונים במחלות אוטו אימוניות, מחלות ריאה, סוכרת ועוד. במקרה שנגרם נזק קשה לאדם בגין מחלת הקורונה, אותו אדם יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי במחלקת נכות כללית, שם כל אדם בעל ליקויים גופניים יכול לתבוע קצבה.
רוב האנשים לא יצליחו לקבל פיצוי כי נדרשת הוכחת נכות מאד גבוהה, אך אנשים שיש להם מחלות קודמות ומחלת הקורונה החמירה את מצבם הרפואי ובעיקר התפקודי, יכולים לקבל ממהמוסד לביטוח לאומי קצבת נכות בשיעור של עד ל-100%.
נכות מעבודה - ביטוח לאומי: אנשים שנדבקו או יידבקו במהלך עבודתם ותוך כדי עבודתם במחלת הקורונה, יוכלו להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי במחלקת נכות מעבודה, בגין פגיעה בעבודה. תביעה כזו יכולה להיות מוכרת ע"י המוסד לביטוח לאומי ובגינה ניתן יהיה לקבל אחוזי נכות לפחות באופן זמני ואולי אף באופן קבוע.
תביעה נגד מעסיק שהתרשל בציות להוראות משרד הבריאות: תביעה כזו תתאפשר וזאת אך ורק אם ניתן יהיה להוכיח כי המעסיק התרשל בשל אי ציות להוראות משרד הבריאות ו/או לא פעל בהתאם ובכפוף להן, וכתוצאה מכך, העובד חלה במחלת הקורונה במהלך ותוך כדי עבודתו. זאת למשל, אם המעסיק העסיק את עובדיו במקום העבודה שלא בהתאם להוראות משרד הבריאות, לא אישר לעובדים לעבוד מהבית (כאשר היתה אפשרות לעשות כן) וכו'.
אם יהיה ניתן להוכיח שהעובד חלה במחלת הקורונה תוך כדי עבודתו ובמהלך עבודתו והכל בשל התרשלותו של המעסיק אשר לא ציית להוראות משרד הבריאות, סיכוי רב שיהיה ניתן לחייב את המעסיק בפיצויים.
תביעות נכות מקצבת הפנסיה: בכל קרן פנסיה ישנו גם רכיב נכות. במצב של אי כושר עבודה בגין מחלת הקורונה, ניתן יהיה לתבוע רכיב זה ולקבל קצבת נכות זמנית או קבועה והכול אם ניתן להוכיח כי התובע איבד את כושרו לעבוד בגין מחלת הקורונה.
ניתן יהיה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין נכות כללית, תביעות סיעוד לאנשים מבוגרים, תביעות נגד ביטוחים פרטיים ועוד
ביטוחים פרטיים - חברות הביטוח: ביטוחים פרטיים רבים יוכלו לתת מענה לצורך קבלת פיצוי בגין מחלת הקורונה, והכול בכפוף לנוסח פוליסת הביטוח. כך למשל, פוליסות ביטוח תאונות אישיות וביטוחי אי כושר עבודה יכולים להיות רלוונטיים. יש לקרוא את הפוליסה בעיון ולבדוק האם היא עונה או יכולה לענות פגיעה/הידבקות במחלת הקורונה ולהגיש תביעה בעניין.
תביעות רשלנות רפואית: תביעה כזו יכולה להיות רלוונטית בסיטואציות בהן גורמי הרפואה התרשלו תוך כדי טיפול באזרחים, ובגין כך נדבקו האחרונים במחלת הקורונה או במקרים בהם לא אובחן הנגיף וכתוצאה מכך הוחמר מצבו של הנפגע ממחלת הקורונה. כאמור, יכולות להיות סיטואציות נוספות. יובהר כי כל מקרה יצטרך להיבחן לגופו של עניין, ובהתאם לנסיבות יהיה ניתן לתבוע גורמים שונים בגין רשלנות רפואית, לדוג׳: בתי חולים, קופות חולים , מד״א וכו׳.
לסיכום, חשוב לציין, שהניתוח המשפטי בישראל מתפתח ומשתנה בעניין מחלת הקורונה בכל יום במסגרת המשבר העולמי אליו נכנסנו. ייתכן כי בעוד חודש יהיה ניתן לחשוב על מנגנוני תביעה נוספים ו/או אחרים מאלו שהוזכרו בכתבה. מחלת הקורונה כרוכה בהרבה אי וודאות משפטית ורפואית, שכן כרגע עוד אין לה תרופה.
קשה להטיל אחריות על בן אדם ספציפי כאשר יש אלפים ואולי מיליונים שחלו באותה מחלה, ולכן רוב התביעות הפרטיות כנגד אנשים או מעסיקים שהפרו את הנחיות משרד הבריאות עשויות להיות רלוונטיות בעיקר לחולים שנדבקו בתחילת התהליך מבן אדם ספציפי עליו ניתן להצביע באופן ישיר ורק אם ניתן לקבוע כי הפיץ את המחלה במזיד ו/או ברשלנות תוך אי ציות להנחיות משרד הבריאות.
עם התפשטות המחלה במימדים אליהם נכנסנו ועוד ניכנס בעתיד הקרוב, קשה יהיה יותר לקשר את ההדבקות לאדם ספציפי או מקום מסוים ולדעת אם היא קרתה במהלך העבודה או לא וכיו"ב. עם זאת, ניתן יהיה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין נכות כללית, תביעות סיעוד לאנשים מבוגרים, תביעות נגד ביטוחים פרטיים ועוד, כמפורט בכתבה זו.
מומלץ לעשות ביטוחים פרטיים (אם עדיין לא נדבקתם במחלת הקורונה), כדי להקדים תרופה למכה, וכמובן לפעול על פי ההנחיות המחייבות של משרד הבריאות כדי לשמור על הבריאות של כולנו.
* עו"ד אייל בלזר מתמחה בדיני ספורט וכדורגל, ייצוג קבוצות, שחקנים ומאמנים, נזקי גוף, ביטוח לאומי, רשלנות רפואית ודיני עבודה.
