עד כניסתו לתוקף של תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 18, התשע"ו-2016), החוק נקט תפיסה פטרנליסטית. כלומר: עד התיקון האמור, במקרה שהמדינה החליטה שאדם איבד את צלילות דעתו והוא אינו מסוגל לתפקד ולנהל את ענייניו, הופעל החוק ומונה לו אפוטרופוס על ידי המדינה. האפוטרופוס קיבל החלטות בהתאם לשיקול דעתו, בנוגע לשאלה מה תיחשב טובת האדם שנמצא תחת חסותו, מבלי להתחשב ברצונותיו. לאדם עצמו לא היתה שום אמירה לגבי מה שיקרה בענייניו האישיים, הרכושיים והבריאותיים, מרגע שאיבד את כשירותו.
שינוי מרכזי שיצר התיקון לחוק הוא עניין השיתוף בהחלטות. כלומר: היכולת של אדם להיות שותף מראש להחלטות של ניהול ענייניו השונים
מהו השינוי שחל לאחר הצגת התיקון לחוק?
התיקון לחוק יצר את מוסד ייפוי הכוח המתמשך. התיקון מסמל שינוי מהותי ומעבר מגישה הפטרנליסטית לגישה אוטונומית, בה ניתן דגש לכיבוד רצונו של האדם. באמצעות ייפוי הכוח המתמשך, כל אדם יכול, בעודו צלול בדעתו, להחליט בעצמו כיצד ינוהלו ענייניו, אם וכאשר יאבד את כשירות ומי יהיו מופקדים על ניהול ענייניו.
כשאדם מאבד את היכולת לתפקד, וייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף, אזי מיופה הכוח מחויב על פי חוק לעשות מה שהממנה ביקש. הממונה אינו יכול לקבל החלטות בעצמו, אלא רק ליישם את ההחלטות והרצונות של הממנה.
השינוי המרכזי השני, שיצר התיקון לחוק הוא עניין השיתוף בהחלטות. כלומר: היכולת של אדם להיות שותף מראש להחלטות של ניהול ענייניו השונים. האדם יכול להחליט מראש היכן יתגורר, איזה סוג של טיפולים יקבל ואיזה סוג טיפולים לא יקבל, האם ימשיך להתגורר בביתו או שיועבר למוסד סיעודי, כיצד ינוהל רכושו, מה יהיה סדר היום שלו ועוד.
לבסוף, התיקון לחוק מציע כלים לתכנון עתידי, באמצעותם ניתן להחליף לגמרי את מינוי האפוטרופוס, או לצמצם את היקף הסמכויות של האפוטרופוס, אם ימונה אפוטרופוס. כך, למשל: אדם יכול להחליט שימונה לו על ידי המדינה אפוטרופוס לענייניו האישיים והבריאותיים, אבל הוא ימנה בעצמו מיופה כוח לפעול בשמו ולפי הנחיותיו, בענייני רכוש.
טופס קבלת החלטות נתמכת מאפשר מינוי של תומך קבלת החלטות, שיסייע לממנה לקבל החלטות לגבי ענייניו כשיזדקק לעזרה, גם אם לא איבד את כשירותו וגם אם ייפוי הכוח המתמשך לא נכנס לתוקף
אילו כלים משפטיים מתאפשרים מכוח התיקון לחוק, לצד ייפוי הכוח המתמשך?
תיקון מספר 18 יצר כלים משפטיים חדשניים, שלא היו קיימים בעבר:
מסמך הנחיות מקדימות: במסגרת מסמך זה, אדם נותן מראש הנחיות מקדימות למינוי מיופה הכוח, זהותו, מועד כניסת ייפוי הכוח לתוקף, מועד פקיעת ייפוי הכוח ועוד.
טופס הבעת רצון: במסגרת טופס זה, מביע הממנה את רצונו בנוגע לשאלה כיצד יטופלו ענייניו השונים, האישיים, הבריאותיים והרכושיים.
טופס קבלת החלטות נתמכת: טופס זה מאפשר מינוי של תומך קבלת החלטות, שיסייע לממנה לקבל החלטות לגבי ענייניו כשיזדקק לעזרה, גם אם לא איבד את כשירותו וגם אם ייפוי הכוח המתמשך לא נכנס לתוקף.
עורך הדין חייב לעבור הכשרה מיוחדת ולהיות מוסמך על ידי משרד המשפטים לעריכת ייפוי כוח מתמשך. למעשה, הוא שומר סף המוודא כי ייפוי הכוח ניתן מתוך הסכמה חופשית ומרצון, ולא מתוך לחץ של מיופה הכוח על הממנה
מיהם הגורמים המעורבים בעניין ייפוי הכוח המתמשך?
1. הממנה: בעת עריכת ייפוי הכוח המתמשך, על הממנה להיות כשיר וצלול בדעתו. עליו להיות מסוגל להבין את המשמעות של מתן ייפוי כוח מתמשך, מטרותיו והשלכותיו.
2. מיופה הכוח: עשוי להיות מיופה כוח אחד או מספר מיופי כוח. ייתכן שיקבלו החלטות ביחד, בהסכמה, או שכל אחד יקבל החלטה לחוד. מיופה הכוח עשוי להיות מישהו מקרובי המשפחה, עליו סומכים; או בעל מקצוע (למשל: רואה חשבון, לניהול עניני רכוש וממון). ניתן למנות מיופה כוח מחליף, למקרה שמיופה הכוח לא יהיה זמין לסייע (למשל: שנמצא בחו"ל, כשנדרשת החלטה בנושא מסוים בארץ). ניתן למנות מיופי כוח לפי תחום: מיופה כוח אחד לעניינים אישיים, אחר לעניינים רפואיים או לענייני רכוש.
3. האדם המיודע: מדובר בשחקן נוסף, מאוד משמעותי. האדם המיודע מקבל הודעה על הכניסה לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך. בהמשך, הוא מקבל דיווח שוטף ממיופה הכוח על החלטות שקיבל עבור הממנה. למעשה, זהו תפקיד המאפשר פיקוח על מיופה הכוח.
4. עורך הדין: אחראי לעריכת ייפוי הכוח המתמשך. עורך הדין חייב לעבור הכשרה מיוחדת ולהיות מוסמך על ידי משרד המשפטים לעריכת ייפוי כוח מתמשך. למעשה, עורך הדין הוא שומר סף, המוודא כי ייפוי הכוח ניתן מתוך הסכמה חופשית ומרצון, ולא מתוך לחץ של מיופה הכוח על הממנה. עורך הדין גם מוודא שלא יהיה ניצול מצוקה של הממנה. עורך הדין מבצע את התכנון העתידי של תכניי ייפוי הכוח, כך שישיג את המיטב עבור הממנה, לאחר שיהפוך ללא כשיר.
עורך הדין צריך להבין את הרקע של הסיפור המשפחתי ואת הניואנסים השונים. עליו להבין מי נבחר להיות מיופה הכוח, ולנסות ולהעריך האם הוא ראוי ומסוגל לבצע את התפקיד, כך שהממנה לא ייפול בין הכיסאות ורצונותיו ימולאו במלואם.
5. האפוטרופוס הכללי: זהו הגוף שאצלו מופקדים הטפסים השונים. בהמשך, האפוטרופוס הכללי מקבל את ההודעה על כניסת ייפוי הכוח לתוקף ועל מועד פקיעתו. האפוטרופוס הכללי מפקח על מסירת המידע לגורמים השונים ויכול לשמש גם כמנגנון לבירור תלונות.
6. בית המשפט: אינו מתערב בהליך עריכת ייפוי הכוח, כניסתו לתוקף וקבלת ההחלטות על ידי המיופה. בית המשפט מתערב רק אם מבוצעות פעולות הנוגדות את ייפוי הכוח המתמשך, או כשצצים מקרים שהממנה לא צפה ולא השאיר הנחיות מקדימות לגביהם.
לסיכום: ייפוי הכוח המתמשך מבטא שינוי עצום בתפיסה ומאפשר לאדם לקבל החלטות מראש, בנוגע לשאלה כיצד ייראו חייו, אם וכאשר יאבד את יכולתו לנהל אותם בעצמו. זאת, במקום שאדם שאינו מכיר אותו ואת צרכיו יהיה האפוטרופוס שלו ויקבל החלטות על חייו, לפי שיקול דעתו.
* משרד עורכי דין ישראל הדר, מוסמך בעריכת ייפוי כוח מתמשך
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי
