יום אחד כולנו נצא החוצה אל השמש. יום אחד ממשלות העולם ידווחו על מספר הולך וקטן של נדבקים, מספר הולך וקטן של נפטרים, ועל ביטול מצב החירום. איננו יודעים עדיין מתי יבוא היום הזה, אבל הוא יבוא, וכאשר הוא יגיע, נגלה שוירוס הקורנה היה רק הטריגר שדוחף את שוק העבודה לרפורמות שכולם חיכו להן שנים.
כבר עתה ניתן לזהות את ניצניה של מה שיכונה בדברי הימים "המהפכה התעשייתית הרביעית", מהפכה שתקים דרישה להכשרת העובדים בישראל לתנאי השוק המשתנים, תוך הקניית מיומנויות עסקיות וכלים להבנת מציאות עיסקית משתנה ומתפתחת בקצב מהיר.
משבר הקורונה יצר הפרדה בין עובדים חיוניים לעובדים לא חיוניים. במשבר הקורונה התקבלה ההחלטה בנושא על ידי המעסיקים עצמם, מתוך בחינה של הצרכים הארגוניים ושל חיוניות העובד
אילו שינויים מתרחשים בשוק העבודה בימי משבר הקורונה?
השינויים רבים ומגוונים, וביניהם:
עלייה באבטלה ופגיעה בעצמאים - לפני פחות מחצי שנה, בחודש נובמבר האחרון, פורסם שהאבטלה בישראל נמצאת בשפל של 40 שנה עם 140 אלף מובטלים בלבד. שיעור האבטלה עמד אז על 3.4%, נתון שנרשם בפעם האחרונה בשנת 1978. היום זו כבר היסטוריה רחוקה.
שוק העבודה הישראלי סגר את השבוע הגרוע בתולדותיו מאז הקמת המדינה, כאשר תוך שלושה שבועות מספר הבלתי מועסקים חצה את רף המיליון. בנוסף, הנתונים מלמדים על לפחות 125 אלף עצמאים שכבר נפגעו מהמשבר באופן משמעותי, כשנתון זה צפוי לעלות לקראת חג הפסח. יחד עם זאת ולמרות הנתון המדאיג ביותר שידעה הכלכלה הישראלית, חשוב לזכור כי כ 90% מהבלתי מועסקים הם עובדים שנמצאים בחל"ת; כך שחלק גדול מהם צפוי לשוב למקום עבודתם.
חלוקת עובדים ל"מעמדות" - משבר הקורונה יצר הפרדה בין עובדים חיוניים לעובדים לא חיוניים. במשבר הקורונה התקבלה ההחלטה בנושא על ידי המעסיקים עצמם, מתוך בחינה של הצרכים הארגוניים ושל חיוניות העובד.
עבודה מרחוק - שינוי בולט נוסף בשוק העבודה נובע מאילוצם של ארגונים רבים בשבועות האחרונים להסתגל למציאות של עבודה מרחוק: מרבית העובדים עובדים מהבית. ניהול בשלט רחוק שונה מניהול ישיר כשמהמנהל מצופה לסמוך על העובד, להאמין בו ולהעניק לו יד חופשית, מבלי יכולת של ממש לעקוב אחר שעות העבודה שלו. מעסיקים שהשכילו להבין זאת עברו למדידת ביצועים על פי תפוקה: עובד מקבל סל משימות ונמדד על פי התפוקה ולא על פי שעות העבודה.
תעשיית ההיי-טק עובדת כבר שנים רבות בשיטת של מדידת תפוקה ללא בחינת שעות עבודה. סביר להניח שיותר ויותר חברות יאמצו את המודל הזה גם לאחר חזרה לשגרה
איזה שינוי מהשינויים הללו ישפיע על שוק העבודה ובאיזה אופן?
עולם התעסוקה ישתנה בסקטורים עסקיים רבים. הם יתאימו את עצמם ליום שאחרי המשבר, הם יתגמשו, והם גם ישודרגו בהרבה מאוד מובנים. אלה יהיו מאפייניו העיקריים של עולם העבודה פוסט הקורונה:
מדידה על פי תפוקה - תעשיית ההיי-טק עובדת כבר שנים רבות בשיטת של מדידת תפוקה ללא בחינת שעות עבודה. סביר להניח שיותר ויותר חברות יאמצו את המודל הזה גם לאחר חזרה לשגרה, שכן, למדנו שאם המודל מופעל נכון, הוא מצדיק עצמו.
עבודה מהבית - המציאות החדשה שלחה את כולנו לעבוד מהבית. גם בעלי עבודות מסורתיות כמו עורכי דין, רואי חשבון, אנשי שוק ההון וכיוצ"ב הבינו שהדבר אפשרי. אמנם יהיו מקצועות שתמיד ידרשו נוכחות פיזית (כמו ספר או קוסמטיקאית), אבל כל השאר יאמצו את האפליקציות לשיחות וידאו דוגמת זום לא רק לחירום, אלא למקרים שבהם רוצים להתגבר על פערי מרחק.
שיקום בתי עסק, ארגונים ומקומות עבודה - המעסיק של אחרי המשבר יידרש לשקם את העסק ומעבר לכך לשקם את ההרגשה של העובדים שהוצאו לחל"ת, לייצר להם גאוות יחידה מחדש והזדהות עם העסק. עובדים 'לא חיוניים' רבים נפגעו מהתיוג החדש והלא-מחמיא שהוצמד להם, אבל המשבר הזה הוא הזדמנות מצוינת עבור המעסיק להבין מה ניתן לעשות בהמשך הדרך. המשמעות ליום שאחרי היא שהמעסיק ידרוש קבלות מהעובד והוכחה שהוא חיוני לעסק ומי שלא יעבור את המשוכה עלול להישלח לגלות בבית - לעבור מחל"ת לפיטורים.
על בעל עסק לנתח היטב את התחום שבו הוא פועל ולהבין אילו מוצרים ושירותים הוא יכול להציע כעת; האם יש שירותים וירטואליים שהוא יכול להעניק באמצעות הטלפון או המחשב למשל?
באילו כלים יוכלו להשתמש המעסיקים, הארגונים ובתי העסק כדי להאיץ ולהניע תהליך של שיקום?
גמישות, מעוף ויצירתיות - המעסיקים יצטרכו לפתח שינוי בגישה וחשיבה מחוץ לקופסה על מנת ללכת לקראת העובד בכל הקשור לעבודה מהבית. גמישות בתנאי ההעסקה עשויה לסייע לחברות להצטייר כאטרקטיביות במלחמה על גיוס כישרונות. המעסיק צריך להפנים שבתנאים של "שקיפות רדיקלית", עם מערכות תקשורת מצוינות ונגישות, עבודה מהבית תעלה את רמת המחויבות והפרודוקטיביות של העובדים.
עבודה מהבית, גם חלקית, עשויה להעלות את פרודוקטיביות העובד ואת שביעות רצונו, ויכולה לסייע לו באיזון שבין עבודה למשפחה ולחסוך זמן ואנרגיה. היכולת לעבוד מהבית אף יכולה להעניק פתרון לאלו שסובלים מניידות נמוכה. מבחינת המעסיקים, עבודה מהבית מביאה להפחתה בחיסורים ובאיחורים, מסייעת לתדמיתם כמעסיקים גמישים, תורמת לחיסכון בהוצאות שונות כמו נסיעות, ואולי לא פחות חשוב מכך: מצמצמת את זיהום הסביבה.
ארגון נכסים - כאשר יאמצו המעסיקים את המודלים שהצגנו הם יוכלו גם להנות מצמצום משמעותי בשטחי המשרדים אותם נאלצו לשכור ולהביא להפחתה משמעותית בהוצאות החודשיות של העסק. זה הזמן לנהל את המידע העסקי רב הערך שיש ברשות המעסיקים. התקופה הנוכחית היא הזדמנות לעשות סדר בכל הדברים בהם הושקע כל כך הרבה זמן וכסף בעבר, ולהבין מה עומד לרשות המעסיק. לדוגמה, אפשר לאכסן את כל התמונות הקשורות לעסק בתיקיות מסודרות בענן, לרכז במקום אחד טקסטים שיווקיים וחומרים הקשורים למיתוג העסק, וחשוב מכל, ליצור רשימות מעודכנות של לקוחות עבר והווה.
ארגון מידע - מידע הוא כוח וחשוב לשמור כמה שיותר פרטים אודות לקוחות ואף מתעניינים שלא הפכו לרוכשים בסופו של דבר. יש להקפיד לתעד כתובות מייל, טלפונים ונתונים נוספים של כל מי שנמצא עם בעל העסק בקשר עסקי כלשהו.
ארגון מלאים והגדרת פעילות ויעדים - על בעל עסק לנתח היטב את התחום שבו הוא פועל ולהבין אילו מוצרים ושירותים הוא יכול להציע כעת; האם יש שירותים וירטואליים שהוא יכול להעניק באמצעות הטלפון או המחשב? האם יש דרך לשלוח את המוצרים שלו ללקוחות עד הבית? זה הזמן של המעסיקים, ראשי האגונים ובעלי העסק להיות יצירתיים ולחשוב מחוץ לקופסה. עליהם לחשוב למה זקוקים אנשים מסביבם ואיך העסק שלכם יכול לענות לצורך כזה.
עבודה מהבית יכולה להיות פתרון נהדר עבור מעסיקים ועובדים כאחד. המעסיק ירוויח תפוקות על אף שהעובד לא מגיע לעבודה והעובד ירוויח שכר על אף שנעדר מהעבודה
ומה לגבי העובדים - כיצד תיראה המציאות בעולם העבודה מזווית עיניהם?
סיכון גבוה יותר - ביום שאחרי הקורונה עובדים יחזרו לעסקים חבולים ועייפים שרק מנסים להתאושש ולהרים את הראש מעל המים. כל טעות של העובד תעלה ביוקר ותביא את המעסיק לקבל החלטות קשות וכואבות ולקצץ מיידית בעוד כוח אדם – פיטורים.
צורך בהוכחת החיוניות והמקצועיות - העובדים ביום שאחרי יידרשו לתת יותר, הרבה יותר עובד יצטרך 'להציג קבלות' ולהוכיח שהוא חיוני לעסק. עובדים שיפנימו את המציאות החדשה, ישנו את 'מערכת ההפעלה' שלהם ויתחילו לחשוב כמו נותני שירות (כשהמעסיק הוא הלקוח), כלומר להביא ערך לארגון, יגדילו את סיכוייהם להישאר חלק ממנו בשגרה.
המשך עבודה מהבית - עובדים רבים התרגלו למצב של עבודה מהבית, מודל עבודה שסביר כי יאומץ, ולכל הפחות כך מומלץ. עבודה מהבית יכולה להיות פתרון נהדר עבור מעסיקים ועובדים כאחד. המעסיק ירוויח תפוקות על אף שהעובד לא מגיע לעבודה והעובד ירוויח שכר על אף שנעדר מהעבודה. ככל שהצדדים מסכמים ביניהם על עבודה מהבית - חשוב לסכם על היקף השעות שניתן לעבוד וכן על התמורה בעבור אותה עבודה.
הבעיה הכי גדולה של העובד תהיה לגרום למעסיק לבטוח בו. באופן טבעי כשלא רואים את העובד, עלולים לעלות ספקות בנוגע למידת ההשקעה בעבודה. לא צריך להיעלב. חשוב שהעובד יהיה בקשר רציף עם המעסיק ויעדכן אותו בכל יום על ההתקדמות שלו בעבודה ועל השעות שלו כדי להוכיח יעילות.
עבודה "גם וגם" - בשנים האחרונות נחשף שוק התעסוקה ל'סלאשרים' – אנשים שלמחייתם עושים 'גם וגם' ועובדים בשתי עבודות. בעקבות משבר הקורונה התופעה הזו תצבור תאוצה, שכן אנשים הבינו שלא כדאי להישען על מקור הכנסה אחד בלב. המשמעות היא שנראה יותר ויותר פרילנסרים בשנים הקרובות - כאלה שישמרו על מקום עבודתם וינסו לייצר לעצמם אפיק הכנסה נוסף, וכאלה שיאבדו את מקום עבודתם בעקבות המשבר וייאלצו למצוא מקורות תעסוקה אחרים. העצירה שנכפתה עלינו גורמת (ועוד תגרום) לרבים להרהר בכיוון ובדרך שלהם.
כדי לצלוח את המשבר יש צורך בחבילת סיוע של המדינה שתכלול תשלומי סיוע לאזרחים, הגדלת דמי האבטלה, מימון נוסף לביטוח הבריאות, ביטול ופטור מארנונה ומיסים לחודשי המשבר והלוואות ומענקים לעסקים
כיצד יכולה המדינה לסייע לעובדים, למעבידים ולשוק העבודה בישראל?
בנוסף לעובדים ולמעבידים, גם מדינת ישראל, על רשויותיה ומשרדיה יידרשו להסתגל לשינויים ולתת מענה למובטלים ולבעלי העסקים הקורסים. בין הצעדים שעל ישראל לנקוט בולטים הצעדים הבאים:
השמת עובדים - לאלו שאיבדו את עבודתם או הוצאו לחל"ת ניתן להתאים מספר מסלולים שהעיקריים בהם:
• מסלול השמה ישירה:מיועד לדורשי עבודה בעלי סיכויי השמה מהירה גבוהים וכולל התאמה בין דורש עבודה למשרה מתאימה, תוך שימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים וסדנאות לחיפוש עבודה.
• מסלול חיזוק כישורים ומיומנויות: מיועד לאנשים שלצורך שילובם במקום עבודה הולם נדרש סיוע קצר וממוקד לחיזוק יכולת ההתמדה, הקידום ופריון העבודה שלהם.
• מסלול הכשרה מקצועית (VT): מיועד לאנשים בעלי פוטנציאל גבוה להידרדר לאבטלה ממושכת, או לאלה שזהו אינו המקרה הראשון שבו הם מקבלים קצבה. מסלול זה כולל הפנייה להכשרה במכללה או אצל המעסיק, תוך ביצוע ליווי ממוקד.
סיוע לעסקים - בישראל יש למעלה מ-550 אלף עסקים קטנים, רובם מעסיקים עובד אחד או שניים. המדינה צריכה לתת יד כדי לשמור ולשמר על העסקים במדינה שלנו ולהגדיל את הגרעון מתוך השקעה לטווח ארוך. על מנת לצלוח את המשבר יש צורך בחבילת סיוע יוצאת דופן של מדינת ישראל שתכלול תשלומי סיוע לאזרחים, הגדלת דמי האבטלה, מימון נוסף לביטוח הבריאות, ביטול ופטור מארנונה ומיסים לחודשי המשבר והלוואות ומענקים לעסקים כדי לצמצם פיטורים.
חקיקה מתאימה - לפתחה של הכנסת תתגלגל אחריות לנסח "חוקי קורונה", שמהותם הסדרה חוקית של פיצויים נפגעי קורונה. יש להבחין בין נפגעים שפיתחו תחלואים ונכות, אשר ייתמכו על ידי הביטוח הלאומי שיכיר בנכותם, בדומה להסדר שנחקק לגבי חולי פוליו וחולי גזזת; לבין נפגעים משניים, שהם מעסיקים וארגונים, שפגיעתם כלכלית ויש לשקמם ולתמוך בהם.
בדומה להוראת שעה "נזק מלחמה ונזק עקיף", המסדירה את תשלום הפיצויים לעסקים שנפגעו בעקבות מצב חירום בטחוני, תידרש חקיקתה של הוראת שעה המסדירה את מערך הפיצויים לנפגעי הקורונה "הרכושיים". את הפיצויים תשלם, ככל הנראה, קרן מס רכוש של רשות המסים. כשהתשלום יתמקד בפיצוי בגין נזקים עקיפים (הפסד ימי עבודה, הפסד רווחים ועוד) שנגרמו כתוצאה ממשבר הקורונה. גובה הפיצוי יהיה פועל ישיר של מידת הפגיעה בהכנסה של כל עסק כתוצאה מהמשבר.
התרחיש הפסימי מדבר על התאוששות רק ברבעון השני של 2021, ואז האבטלה תעמוד בממוצע על 5.8% בשנה ותגיע בשיאה ל-7%, כלומר 450 אלף מובטלים בישראל
הפניית משאבים על ידי המדינה תוכל לבלום את האבטלה ולמנוע משבר כלכלי קשה בישראל?
סביר שכן, בהנחה שהמשבר יחלוף בסיום חג הפסח. אולם, למרבה הצער, ישנו גם תרחיש פסימי, לפיו לא נצליח להשתלט על הנגיף, מה שיחייב המתנה של שנה עד לפיתוח חיסון. המשמעות הכלכלית תהא במצב דברים זה שנה שלמה של סגר וירידה בפעילות במשק. בתרחיש הזה ההתאוששות תחל רק ברבעון השני של 2021, ואז האבטלה תעמוד בממוצע על 5.8% בשנה, ותגיע בשיאה ל-7%, כלומר 450 אלף מובטלים.
