בתחילת פברואר האחרון חשף תחקיר מטלטל של "ידיעות אחרונות" כיצד במשך שנה וחצי, בין השנים 2016 ל- 2017, טופלו חולי סרטן בבית החולים רמב"ם - שהינו הגדול והמרכזי באזור הצפון - באמצעות תרופות כימותרפיות וביולוגיות פגות תוקף.
על פי עדויות עובדי המעבדה, נעשה שימוש בתרופות פגות תוקף ואוחדו תרופות משומשות בניגוד לדין. כן זויפו מספרי האצוות של אותן תרופות באופן אקטיבי וברשלנות חמורה, וזאת במטרה להסתיר את העובדה כי מדובר בתרופות אסורות לשימוש, כל זאת תוך פגיעה בחולים וסיכון חייהם.
הח"מ, שמייצג מספר רב של נפגעים בהליכים שונים המתנהלים נגד בית החולים בעקבות הפרשה, יבקש להסביר בשורות הקרובות מהי ההשפעה האפשרית שעלולה להיות לתרופות פגות תוקף על חולים, מהן הטענות המרכזיות שהם צפויים להעלות נגד רמב"ם, ומה תשובתו המפתיעה של בית החולים.
שימוש בתרופה פגת תוקף הינו אסור ועלול לסכן חולים, קל וחומר כשמדובר בחולי סרטן, אשר להם מערכת חיסונית חלשה
ההשפעה האפשרית של תרופות פגות תוקף
לכל תרופה קיים תאריך תפוגה המצוין על אריזתה על ידי היצרן. תוקף התרופה הנקוב על האריזה מבטיח כי היא תישאר יעילה עד אותו מועד פג תוקף. שימוש בתרופה פגת תוקף הינו אסור ועלול לסכן חולים, קל וחומר כשמדובר בחולי סרטן, אשר להם מערכת חיסונית חלשה.
מחקרים מראים כי לתוקף חיי המדף של תרופות כימותרפיות וביולוגיות יש השפעה מכרעת. לדברי טוקסיקולוג ידוע, ההרכב המולקולרי של אותן תרופות משתנה בהתיישנות, באופן כזה שתרופות מסוימות הופכות ל"לא תרופה" או ל"חומרים רעילים" או ל"חומרים מחוללי זיהום". כלומר, לא זו בלבד שלא ניתן כל טיפול לחולה הסרטן, אלא שהחולה עשוי להיות מורעל או מזוהם באופן אקטיבי.
ע"פ הטענה, בית החולים פעל בניגוד לחוק זכויות החולה והפר אותו, שכן השתמש בתרופות פגות תוקף, תוך איחוד אמפולות בניגוד לפרוטוקולים המקובלים, להוראות משרד הבריאות ולהנחיות חברות התרופות
"בית החולים הפר את חוק זכויות החולה"
במסגרת הפרשה, הפר בית החולים בראש ובראשונה לא מעט חובות חוקיות המוטלות עליו, ולכן צפוי להיתבע על הפרת חובה חקוקה. בעניינו הופר חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996:
סעיף 3(א) לחוק קובע כי: "כל הנזקק לטיפול רפואי זכאי לקבלו בהתאם לכל דין ובהתאם לתנאים ולהסדרים הנוהגים, מעת לעת, במערכת הבריאות בישראל".
סעיף 5 לחוק מוסיף וקובע כי: "מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש".
ע"פ הטענה, בית החולים פעל בניגוד לחוק זכויות החולה והפר אותו, שכן השתמש בתרופות פגות תוקף, תוך איחוד אמפולות בניגוד לפרוטוקולים המקובלים, להוראות משרד הבריאות ולהנחיות חברות התרופות. הוא אף פגע בסיכויי ההחלמה של ילדים ומבוגרים אונקולוגיים, פגע באופן ממשי באפקטיביות הטיפול והגדיל במו ידיו את סיכויי ההישנות של מחלת הסרטן.
גם משרד הבריאות לא מילא אחר חובותיו בפיקוח ובקרה כלפי המרכז הרפואי רמב"ם, כפי שהיה מצופה ממנו. משרד הבריאות לא נקט מידת זהירות כלפי המטופלים חולי הסרטן באופן שבו היה מצופה ממשרד ממשלתי
הרשלנות של משרד הבריאות בפרשה
פרט לרמב"ם, התרשל גם משרד הבריאות במסגרת הפרשה בכך שלא מלא אחר חובותיו בפיקוח ובקרה כלפי המרכז הרפואי רמב"ם, כפי שהיה מצופה ממנו באותן נסיבות. משרד הבריאות לא נקט מידת זהירות כלפי המטופלים חולי הסרטן באופן שבו היה מצופה ממשרד ממשלתי סביר לנהוג באותן נסיבות. זאת ועוד, היה על משרד הבריאות להבטיח כי בית החולים יספק רפואה מקצועית, איכותית ובטוחה המבוססת על ידע מחקרי, המושתתת על שוויון, רגישות תרבותית, שקיפות, ושיתוף המטופל ומשפחתו בתהליך קבלת ההחלטות ובקיום נהלי עבודה תקינים.
בהודעתו לתקשורת, מסר המרכז הרפואי רמב"ם, כי כבר ב-2017 זוהו כשלים וליקויים, וזאת במסגרת ביקורת עצמית שערך בית החולים בבית המרקחת שלו
פגיעה אנושה באוטונומיה של החולים
פגיעה קשה לא פחות היא זו שנגרמה באוטונומיה של החולים. כלומר, בזכותם לקבל החלטות בנוגע לטיפול שיקבלו בצורה חופשית ווולונטרית. זכות המטופל לקבל את מלוא המידע על הטיפול רפואי שמוצע לו בשלב מוקדם, ולתת הסכמה מדעת אליו קבועה אף היא בחוק זכויות החולה.
העובדה כי ניתן למטופלים האונקולוגים טיפול שהוא לכל הפחות "לא תרופה", הנחזה לטיפול איכותי ובטוח ובהתאם לפרוטוקול הטיפול המקובל, מהווה פגיעה חמורה באוטונומיה וגורם לתחושות שליליות קשות של בגידה, כעס, תסכול, כאב ועוגמת נפש, במיוחד עבור משפחות שאיבדו את יקיריהן במסגרת אותו טיפול רשלני וכושל.
בהודעתו לתקשורת, מסר המרכז הרפואי רמב"ם, כי כבר ב-2017 זוהו כשלים וליקויים, וזאת במסגרת ביקורת עצמית שערך בית החולים בבית המרקחת שלו. עוד נמסר כי כבר אז הוסקו מסקנות, בוצע שינוי ארגוני מקיף, כולל החלפת שדרת הניהול והכנסת מערכות טכנולוגיות מתקדמות למעקב ופיקוח ממוחשב אחר מלאי ותרופות פגות תוקף.
הודעה זו ממחישה את עוצמת הזלזול של המרכז הרפואי רמב"ם ומשרד הבריאות בציבור המטופלים, את הפגיעה בזכותם לבחור בטיפול הרפואי ובמוסד הרפואי שיטפל בהם, שהרי די בהודעה זו כדי ללמד על כוונת ההסתרה ועל פעולות ההסתרה הממשיות של גופים ממשלתיים אלו.
התובעים הייצוגיים המופיעים בכתב התביעה אינם מממשים רק את זכותם האישית בפניה לבית המשפט, אלא אף מממשים את הזכויות של כלל מטופלי רמב"ם האונקולוגיים בשנים 2016-2017
שאלות משותפות שנוגעות לקבוצה רחבה
לאחר חשיפת התחקיר, הוגשו מספר בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בבית המשפט המחוזי בחיפה, במקביל נפתחו הליכי תביעות אישיות כנגד רמב"ם ומשרד הבריאות. בכל אלה מעורב משרדו של הח"מ, המייצג במסגרת ההליכים המתוארים עשרות משפחות.
התובעים הייצוגיים המופיעים בכתב התביעה אינם מממשים רק את זכותם האישית בפניה לבית המשפט, אלא אף מממשים את הזכויות של כלל מטופלי רמב"ם האונקולוגיים בשנים 2016-2017, אשר אינם מסוגלים להגיש תביעה בעצמם, בין אם מבחינה כלכלית ואם מבחינה נפשית, שכן יקיריהם כבר נקברו ועתה עליהם להתמודד עם האובדן פעם נוספת.
בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, שהוגשה לאחרונה, מועלות שאלות משותפות ומהותיות של עובדה או משפט לכלל החברים הנמנים עם התובעים הייצוגיים ובשם אותה קבוצה. מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות הוא לקבוע כללים אחידים לעניין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות. מטרה זו מתממשת בעניין פרשת רמב"ם, באופן שבו קבוצה קטנה של מבקשים, אשר לכל אחד מחבריה צומחת עילת תביעה אישית כנגד מוסדות רפואיים אלה, ומרגע שעמדו בתנאי הסף, זכאים המבקשים גם לכך שתביעתם תוכר כתביעה ייצוגית.
המבקשים, כאמור, מתאגדים לכלל כתב תובענה אחיד הממצה תביעותיהם, לצורך אכיפת הדין ויצירת הרתעה אפקטיבית כנגד המוסדות, תוך ניהול ההליך בצורה יעילה, המביאה לידי ביטוי את האינטרסים המשותפים לכלל חברי הקבוצה.
* הכותב מתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, ומייצג עשרות משפחות שיקיריהן נפגעו במסגרת פרשה זו
