למרבה הצער, תאונות עבודה הפכו לעניין שבשגרה בשנים האחרונות. לכן, על כל עובד שכיר להכיר את מלוא הזכויות שהוא זכאי להן, לרבות האפשרות לקבל פיצויים, להבין איזה תאונות ייחשבו תאונות עבודה המזכות בפיצוי, כיצד מומלץ לפעול לאחר התאונה, ומהם אפיקי התביעה השונים העומדים לרשותו. על כל אלה ועוד, נרחיב במאמר זה. ראשית, יש לדעת כי קיימים שני אפיקי תביעה בגין תאונת עבודה: תביעה מול המוסד לביטוח לאומי, אותה יש להגיש בכל מקרה; ותביעה מול המעסיק, במקרה שהתאונה נגרמה בשל רשלנות המעסיק.
כל העובדים השכירים מבוטחים על ידי המוסד לביטוח לאומי וזכאים להגיש תביעה ולקבל פיצוי, בכל מקרה של נזקי גוף שאירעו תוך כדי עבודה
באילו מקרים יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לפיצוי בגין תאונת עבודה?
כל העובדים השכירים מבוטחים על ידי המוסד לביטוח לאומי וזכאים להגיש תביעה ולקבל פיצוי, בכל מקרה של נזקי גוף שאירעו תוך כדי עבודה. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, בין אם מדובר באירוע תאונתי יחיד, ובין אם מדובר במחלת מקצוע מוכרת, או במיקרו-טראומה, שבהן הנזק הגופני מצטבר לאורך זמן.
כדי שתאונה תיחשב כתאונת עבודה, יש לעמוד בשני תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא כי התאונה התרחשה במהלך שעות העבודה; והתנאי השני, שניתן להראות קשר ישיר בין אופי העבודה לבין הפגיעה והנזק שנגרם לעובד.
תאונת דרכים לא תיחשב לתאונת עבודה במקרה שהנפגע סטה מן הדרך לעבודה לשם מטרה שאינה קשורה לעבוד. למשל: כדי לערוך קניות, לפגוש חברים וכיו"ב
האם תאונת דרכים תיחשב גם היא כתאונת עבודה?
אכן, גם תאונות דרכים שאירעו במהלך יום העבודה, עשויות להיחשב כתאונת עבודה, אם הן עונות על אחד מהתנאים הבאים:
1. תאונת דרכים שקרתה במהלך ותוך כדי עבודה;
2. תאונת דרכים שאירעה בדרך לעבודה;
3. תאונת דרכים שאירעה בדרך חזרה מן העבודה;
4. תאונת דרכים שאירעה במעבר ממקום עבודה אחד למשנהו.
כל אלה ייחשבו גם כתאונת עבודה, ובלבד שלא היתה סטייה של ממש מן הדרך המקובלת. במילים אחרות: תאונת דרכים לא תיחשב לתאונת עבודה במקרה שהנפגע סטה מן הדרך לעבודה לשם מטרה שאינה קשורה לעבודה (למשל: כדי לערוך קניות, לפגוש חברים וכו').
יחד עם זאת, החוק קובע מספר מקרים של תאונות דרכים שיוכרו כתאונת עבודה, על אף שאירעו בזמן סטיות קלות מן הדרך. למשל: תאונה שקרתה בעת ליווי הילדים למוסדות החינוך, או בעת נסיעה להתפלל בבית כנסת שבו נוהג הנפגע להתפלל לפני העבודה.
קבלת הפיצוי מהביטוח הלאומי מהירה יותר (יחסית) ומאפשרת לנפגע לקבל פיצוי כלשהו, אפילו אם רק פיצוי חלקי, עד שיקבל את הפיצוי המלא מחברת הביטוח
מדוע חשוב לקבוע שתאונת דרכים היא תאונת עבודה?
ההבחנה בין תאונת דרכים "רגילה" לבין תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה היא הבחנה חשובה מאוד. תאונת דרכים המוכרת כתאונת העבודה פותחת בפני הנפגע את הדלת למימוש זכויות פיצוי מול המוסד לביטוח לאומי, מעבר לפיצוי שהוא זכאי לו מטעם חברת הביטוח של ביטוח החובה.
קבלת הפיצוי מהביטוח הלאומי מהירה יותר (יחסית) ומאפשרת לנפגע לקבל פיצוי כלשהו, אפילו אם רק פיצוי חלקי, עד שיקבל את הפיצוי המלא מחברת הביטוח. יחד עם זאת, חשוב לציין כי החוק אינו מכיר בכפל פיצויים. כלומר: כל סכום פיצוי שיתקבל מטעם המוסד לביטוח לאומי, יתקזז מסכום הפיצוי המגיע לנפגע מטעם חברת הביטוח.
גובה קצבת הנכות נקבע בהתאם לאחוזי הנכות שנפסקים לנפגע. לדוגמה: נכות בשיעור 0-9 אחוזים אינה מזכה בפיצוי ואילו נכות בשיעור 9-19 אחוזים מזכה במענק חד פעמי
מהו הפיצוי שזכאי לו עובד שהוכר כנפגע תאונת עבודה?
העובד יהיה זכאי לפיצוי כספי מלא (דמי פגיעה) על ההיעדרות מהעבודה, לצורך טיפולים רפואיים והחלמה, מרגע התאונה ועד 90 יום לאחר מכן. לאחר 90 יום, עומדת בפני העובד האפשרות להתייצב בפני ועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי, שתקבע האם נותרה לו נכות בגין הפגיעה.
גובה קצבת הנכות נקבע בהתאם לאחוזי הנכות שנפסקים לנפגע, לפי הטבלה הבאה:
נכות בשיעור 0-9 אחוזים אינה מזכה בפיצוי.
נכות בשיעור 9-19 אחוזים מזכה במענק חד פעמי.
נכות בשיעור של 20 אחוז ומעלה מזכה בקצבת נכות חודשית.
במקרים שבהם התאונה נגרמה משום שהמעסיק לא סיפק לעובד ציוד מגן הכרחי, לא דאג לתת לעובד הדרכה נדרשת, או לא דאג לספק סביבת עבודה בטיחותית, ניתן להגיש תביעת נזיקין נגדו
באילו מקרים ניתן להגיש תביעה גם נגד המעסיק?
במקרים שבהם תאונת העבודה אירעה בשל רשלנות המעסיק, ניתן גם להגיש כנגד המעסיק תביעת נזיקין. בתביעות מסוג זה, יש להוכיח כי התאונה קרתה, ולהראות בדיוק מה היו נסיבות התאונה וכיצד רשלנות המעסיק גרמה לתאונה. כך, למשל: תאונה שנגרמה משום שהמעסיק לא סיפק לעובד ציוד מגן הכרחי, לא דאג לתת לעובד את ההדרכה הנדרשת בחוק לצורך ביצוע העבודה, או לא דאג לספק סביבת עבודה בטיחותית (בין אם מדובר בפיגומים לא בטיחותיים באתר בנייה; ובין אם בחוטי חשמל חשופים במשרד).
גם כאן החוק אינו מכיר בכפל פיצויים. כלומר, כל סכום פיצוי שיתקבל מטעם המוסד לביטוח לאומי, יתקזז מסכום הפיצוי שיגיע לנפגע מטעם המעסיק.
פנו לקבלת ייעוץ מעורך דין הבקיא בתחום. עורך הדין יציין מה עליכם לעשות כדי לקבל פיצוי מקסימלי, הוגן וראוי, ויציג בפניכם את כל האפשרויות העומדות בפניכם במסגרת הגשת תביעה
מהן 7 הפעולות שמומלץ לעשות במקרה של תאונת עבודה?
1. דווחו למעסיק על התאונה;
2. פנו מיד לקבלת טיפול רפואי. ציינו בפני הרופאים המטפלים כי מדובר בתאונת עבודה, וודאו כי הדבר נרשם בצורה ברורה במסמכים הרפואיים;
3. שמרו את כל המסמכים הרפואיים והקבלות כדי לקבל בעתיד החזר על הוצאות כספיות;
4. צלמו בתמונה או בווידיאו את מקום האירוע ואת הגורם לפגיעה, סמוך ככל שניתן למועד התאונה;
5. אם היו עדים לאירוע - קחו את פרטי הקשר שלהם כדי שתוכלו לבקש את עדותם בעתיד (שם, טלפון, ת.ז וכתובת).
6. הגישו למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה. יש להגיש את התביעה תוך 12 חודשים מרגע התאונה. שימו לב לא להחמיץ את המועד. הגשה מאוחרת לא תזכה בפיצוי;
7. חשוב מכל: פנו לקבלת ייעוץ מעורך דין הבקיא בתחום. עורך הדין יציין מה עליכם לעשות כדי לקבל פיצוי מקסימלי, הוגן וראוי, ויציג בפניכם את כל האפשרויות העומדות בפניכם במסגרת הגשת תביעה.
לסיכום: כל מי שנפגע בתאונת עבודה ונגרם לו נזק גופני זכאי לפיצוי כספי. פנו מיד לאחר קבלת הטיפול הרפואי לייעוץ משפטי, כדי לברר מה הזכויות שלכם וכיצד יש לפעול כדי לקבלן.
* משרד עורכי דין פילביץ'-אבדייב הוא משרד בוטיק המתמחה בתאונות עבודה ובתחום הנזיקין על כל ענפיו
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי
