אחוזי אבטלה מבהילים, בתי עסק קורסים, עולם עבודה שמשנה את פניו, מערכת בריאות על סף קריסה וציבורים נרחבים בישראל שמלקקים את פצעיהם; אלה ועוד הם מהשלכות משבר הקורונה. אין לדעת כמה זמן יחלוף עד אז, אולם ברור שהעננה הכבדה תפנה מקומה לשמיים בהירים, ואז תוכל ותידרש מדינת ישראל לאמוד את הנזקים שנגרמו למערכות השונות ולציבור בישראל.
משימה כבדת משקל שתתגלגל לפתחו של הריבון בישראל היא לצמצם ככל הניתן את אותם הנזקים כדי לאפשר שיקום, התייעלות וחזרה לשגרה פרודקטיבית ובריאה במהירות האפשרית. לשם כך תידרש הכנסת להשתמש בכלי המרכזי המצוי בידיה והינו חקיקה.
מבחינה מהותית תעסוק החקיקה בשיקום חוסנו של הציבור בישראל, בהבראת מערכות הבריאות ובהצלת המשק וזה ייעשה, ככל הנראה, בהליכים מקוצרים, לאחר דיון ענייני, כדי לזרז יציאה לדרך
איזו חקיקה תידרש לימי פוסט קורונה בישראל?
לחקיקה הנוגעת לקורונה ויציאה מהמשבר בדרך להתאוששות מדינת ישראל מנזקי הקורונה יהיו, סביר להניח, מספר מאפיינים:
ראשית, מבחינה טכנית סביר כי ייחקקו חוקים, הוראות שעה (חוקים זמניים, אד הוק) ותקנות שיסייעו ליישם את הסדרי החקיקה השונים שיאומצו הלכה למעשה.
שנית, מבחינה מעשית, החקיקה הנ"ל תיחקק בהליכים מקוצרים, לאחר דיון ענייני, כדי לזרז יציאה לדרך.
שלישית, מבחינה מהותית תעסוק החקיקה בשיקום חוסנו של הציבור בישראל, בהבראת מערכות הבריאות ובהצלת המשק.
"חוקי קורונה" יישענו על שני אדנים מרכזיים: האחד, שיקום של המערכות השונות באמצעות רפורמות, רכישות, תוכניות עבודה וכדומה, והשני - פיצויים של נפגעים
במה תתמקד חקיקה הנוגעת לשיקום ישראל בחלוף משבר הקורונה?
חקיקת הפוסט קורונה, מה שיכונה "חוקי קורונה", תשען על שני אדנים מרכזיים: האחד, שיקום של המערכות השונות באמצעות רפורמות, רכישות, תוכניות עבודה וכדומה; והשני, פיצויים של נפגעים.
בין המערכות שעבור הבראתן יחוקקו החוקים ויופעלו תוכניות הבראה ורפורמות: מערכת הבריאות, מערכת הביטחון, עולם התעסוקה, ענף התיירות, לרבות תעופה ומלונאות
במה יעסקו החוקים שיתמקדו בשיקום מערכתי?
חוקים או תוכניות הבראה וצווים (רפורמות) ברשויות המדינה השונות ובראשן מערכת הבריאות, מערכת הביטחון, עולם התעסוקה, ענף התיירות (לרבות תעופה ומלונאות). חוקים אלה ראוי שיכללו הסדרה של הנושאים הבאים:
הזרמת תקציבים וחידוש מלאים במערכת הבריאות.
השמת עובדים והזרמת סיוע לארגונים, חברות ובתי עסק בעולם התעסוקה.
הצעת הכשרות למובטלים ושרותי השמה, לצד תמריצים למעסיקים השוכרים עובדים.
מתן סיוע וקביעת רגולציה בבנקים ובחברות גדולות במשק.
עידוד מערך גיוס תרומות.
הקלת העול הכלכלי על האזרחים בעזרת צעדים מגוונים.
הסדרת מערכת החינוך מבחינת חזרה לשגרת לימודים, צמצום פערים לימודים, הקניית תכנים לפי גיל ובהתאם לתוכניות הלימודים, בחינות בגרות וכיו"ב.
הסדרת הנעשה באקדמיה.
יש להבדיל בין נזקים ישירים לבין נזקים עקיפים, וכן להבחין בין נזקים רפואיים-בריאותיים (ממוניים ובלתי ממוניים) לבין נזקים רכושיים. הבחנה זו היא שתעמוד בבסיס חקיקה לפיצויים
במה יעסקו חוקיי הפיצויים לנפגעי הקורונה?
כאשר מתייחסים לפיצויים עקב נזקים ופגיעות הנובעים מהקורונה יש להבדיל בין נזקים ישירים לבין נזקים עקיפים, וכן להבחין בין נזקים רפואיים-בריאותיים (ממוניים ובלתי ממוניים) לבין נזקים רכושיים. הבחנה זו היא שתעמוד בבסיס חקיקה שתסדיר את מעמדם של הציבורים השונים בישראל, כל אחד לפי מאפייניו, היקף ומהות פגיעתו, לצד החשיבות של השיקום המתבקש. כדי לפרט את תחומי החקיקה, נבדיל בין האוכלוסיות השונות ונפרט לגבי כל אוכלוסיה: מהו ההסדר החוקי שייתן מענה לצרכים השיקומיים של המשתייכים אליה, תוך פירוט עיקרי החוק הרלוונטי, חוק ייעודי שאמור וצפוי להיחקק מכורח הנסיבות.
סביר כי תוקם מחלקה מיוחדת במוסד לביטוח לאומי, שיהא הגוף המפצה מטעם המדינה, אשר תדון בתביעות שיידרשו תובעים מכוח החוק להגיש, בליווי אסמכתאות
1. חוק פיצוי לנפגעי קורונה, שניזוקו בריאותית, לקו במחלה ו/או טופלו בישראל
חוק זה ותקנותיו יזכיר מאד שני חוקים שכבר קיימים בישראל: חוק לנפגעי פוליו וחוק זכויות נפגעי גזזת. כמו החוקים הללו יכלול החוק הזה הסדרתו של מערך פיצויים למי שחלה והחלים מקורונה ולמי שחלה ונותר לו נכות בגין מחלתו, לאחר ההחלמה. מטרת החוק היא לסייע למחלימי הקורונה להשתקם ולשוב לחיי שגרה כבעבר, תוך הבנה ברורה, לפיה מחלימם שנותרו עם נכות מסוימת יפוצו בהתאם לנזק הבריאותי שנגרם להם, הנאמד באחוזי נכות ושיעורו תלוי ברמת התפקוד שלהם.
מה סביר שיכלול חוק זה?
1. הגדרה של הזכאים לפיצויים לפי חוק הקורונה: מחלימי הקורונה שחלו או החלימו בישראל. ציבור זה הוא למעשה ציבור שחווה פגיעה מעצם התחלואה ולפיכך נגרמו לו נזקים ישירים שקלים לכימות ולהגדרה.
2. סוג הפיצוי שיקבלו: לכל המחלימים יינתן מענק חד פעמי בסכום מסויים, למשל, חוק הפוליו קובע פיצוי חד פעמי בסכום של בין 50,000 ש"ח ל-120,000 ₪, בהתאם למצבם הבריאותי. למחלימים בעלי נכות קבועה יינתן בנוסף למענק החד פעמי פיצוי נוסף, אם תוכח נכות של 20% ומעלה (בהתאם למבחני נכות שייקבעו בתקנות), כשפיצוי זה יהיה בדמות קצבה חודשית. זכויות אלה סביר כי תתווספנה לזכאות לקצבאות נוספות כגון קצבת נכות כללית של המחלימים העומדים בקריטריונים שכבר ישנם לגבי קצבאות אלה.
3. בחוק גם יוסדר אופן קבלת הפיצויים על ידי המחלימים הנכנסים לגדרי החוק. סביר כי תוקם מחלקה מיוחדת במוסד לביטוח לאומי, שיהא הגוף המפצה מטעם המדינה, אשר תדון בתביעות שיידרשו תובעים מכוח החוק להגיש, בליווי אסמכתאות. כבכל קצבה של המל"ל, גם קצבה לנפגעי קורונה יקבלו התובעים לאחר שיעמדו בפני וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, שחבריה יקבעו, בהתאם לקבוע בתקנות שינוסחו ליישום חוק הפיצויים, את שיעור נכותם של התובעים, שיעור שיקבע את אופי הפיצוי (מענק חד פעמי, או גמלה קבועה) ואת שיעורם של אלה.
בין הקהלים שניזוקו כלכלית בגלל המגיפה: פרילנסרים ועצמאיים, בתי עסק בסדר גודל קטן עד בינוני, ארגונים גדולים המונים מאות עובדים ועובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו
2. חוק לנפגעי קורונה שניזוקו כלכלית מהקורונה
ציבור זה של מי שספג נזק משני מהקורונה, כלומר לא חלה בעצמו, אך עצם המחלה והסגר גרמו לו להפסדים כלכליים, כולל כמה קהלים, שעבודתם הופסקה למשך כל תקופת הסגר ונזקיהם רבים וכוללים לא רק הפסקת העבודה והחזר כספי ללקוחות שהזמינו מראש וביטלו את השירות אלא גם הפסדים עד להתאוששות העסק ובנייתו מחדש אם זו בכלל תתרחש. הקהלים שניזוקו נזק משני (מתגלגל) מהקורונה כוללים:
1. פרילנסרים ועצמאיים בגדרי קהל זה נכללים צלמי חתונות, מעצבי שיער, קוסמטיקאיות ומאפרות, מעסים, מעצבים גרפיים, אנשי בידור (זמרים, שחקנים, בימאים, מחזאים, אנשי קולנוע), קמעונאים, חקלאים, סוכני נסיעות מארחים (בעלי צימרים) ועוד.
2. בתי עסק בסדר גודל קטן עד בינוני, דוגמת מסעדות, חנויות לממכר מזון, מכולות, מספרות, חנויות צילום, חנויות שאינן חנויות רשת (זיכיון) וכדומה.
3. ארגונים גדולים וחשובים שמהווים מקור פרנסה עבור מאות עובדים, לרבות, רשתות הלבשה, אולמות אירועים, חברות תעופה (ארקיע, אל על, ישראייר), מעסיקים גדולים במשק (בז"ן, רשות שדות התעופה, רשות הנמלים), בתי מלון, קניונים, רשתות הסעדה (זיכיון), בנקים ועוד.
4. עובדים רבים שהוצאו לחל"ת לא ישובו למקום עבודתם, שיהפוך בעצמו לגוף נזקק ויתייעל, מה שיגרום לפליטת עובדים רבים מחוסרי תעסוקה אל השוק.
יהיה צורך גם בחוק ייעודי המסדיר את מצב העובדים בישראל ומאפשר קבלת קצבאות, השמת והכשרת עובדים, הקלה בתשלומים שוטפים, הבטחת זכויות עובדים וכדומה
עיקרי חקיקה שיסייעו להתמודד עם האתגרים
החוקים השונים יהיו ככל הנראה דומים לחוקים שנחקקו כדי לסייע לעסקים שניזוקו כלכלית בעקבות אירועים ביטחוניים בתולדות המדינה. מדינת ישראל נטלה על עצמה בחקיקה לפצות את תושביה על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות במסגרת חוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"א – 1961.
מחוק זה ניתן ללמוד על אופי והיקף הפיצויים שיוענקו למי שיעמוד בתנאים שיפורטו בחוק העתידי. כך, סביר כי ייקבע תשלום פיצויים לכל מי שיוכיח כי נגרם לו נזק עקיף, הכולל הפסד או מניעת רווח כתוצאה מהקורונה ו/או הסגר. סביר כי ייקבע שהפיצוי ישולם לשם שיקום הנזק, כששיעור הפיצויים ייקבע לפי סוג הנזק, סוג הניזוק, היקף הנזק, תדירות הנזקים ועוד.
בנוסף לכך, יש צורך בחקיקת חוקים מעין אלה המפורטים להלן:
1. חוק ייעודי לנפגעים כלכליים של הקורונה, בעלי עסקים קטנים עד בינוניים, שיקבלו מענק מהמדינה, בשיעור התואם להפסדים שנגרמו להם, לצד מתן הלוואות בתנאים מועדפים מקרנות המדינה לשם שיקומם.
2. חוק המקל במיסוי (דוגמת ארנונה) של ארגונים, מעניק תמריצים לארגונים הקולטים עובדים, מאפשר קבלת מענק בתנאים מסויימים ובשיעור מתאים וכן הלוואה בתנאים מועדפים לארגונים גדולים שמהווים מעסיקים מרכזיים במשק הישראלי.
3. חוק ייעודי המסדיר את מצב העובדים בישראל ומאפשר: קבלת קצבאות, השמת והכשרת עובדים, הקלה בתשלומים שוטפים (משכנתאות, מעונות יום, החזרי הלוואה), הבטחת זכויות עובדים וכדומה.
לסיכום, האתגר המרכזי כיום הוא התגברות על משבר הקורונה; אך האתגרים העתידיים, שהינם לא פחות קשים נובעים מגלי ההדף של מפץ התחלואה הגדול. המגיפה תגרור פגיעות בנפש ובבריאות לצד פגיעות רכושיות – כלכליות. את אלה ואת אלה תידרש מדינת ישראל לצמצם ככל הניתן ותידרש לעשות זאת על ידי חקיקה המסדירה מערך פיצויים לניזוקים הישירים ולניזוקים המשניים של המשבר.
