בשנים האחרונות פולין מצאה את עצמה במקום מכובד בקהילה האירופית לאור התקדמותה המטאורית במישור הכלכלי והתרבותי. בדומה לישראלים רבים שמנסים להשיג דרכון פורטוגלי, קיימת גם אפשרות לקבלת אזרחות בפולין ובליטא על סמך מוצא. היתרון העיקרי למי שמצליח בכך: אזחות אירופאית על כל המשתמע מכך ובנוסף, בעלי דרכון פולני וליטאי פטורים מחובת הוצאת אשרת כניסה לארצות הברית (ויזה) בדומה ליתר ארצות מערב אירופה.
כיצד, אם כן, ניתן לקבל אזרחות פולנית או ליטאית ובנוסף, האם עדיין ניתן להשיב רכוש שהותירו מאחור בשל אירועי מלחמת השנייה אבותיהם של הצאצאים הישראלים?
הדרך לאשרור אזרחות פולנית היא אינדיבידואלית ויש צורך לבחון כל מקרה לגופו. אין הגבלה במספר דורות בהקשר זה
אשרור האזרחות לצאצאי יהודי פולין, ללא הגבלה בדורות
ראשית, יש להפריד בין שתי קבוצות אוכלוסיה. האחת הנוגעת לאותם יוצאי פולין אשר עלו לארץ או היגרו לארץ אחרת אחרי שנת 1920 וקיבלו אזרחות זרה לפני ינואר 1951. לגבי קבוצה זו לא מספיק להוכיח על ידי תעודת לידה פולנית את מוצאם הפולני (מן הסתם אין באירופה כולה אזרחות מכוח לידה, להבדיל מארצות אמריקה).
קבוצה זו מתחלקת לשתי קבוצות משנה:
נשים - רק אלו שנולדו החל משנת 1933 ואבותיהן עומדים בקריטריונים המתוארים בהמשך הכתבה, עשויות להוריש את זכאותן לאשרור האזרחות הפולנית.
גברים - הזכאות נובעת ממי שנולד אחרי 1900 (גם אם נולד מחוץ לפולין אך אבותיו היו אזרחים פולנים), ניתן להוכיח היותם נשואים ולא חוילו לצבא זר מבחינת הפולנים, למעט הצבאות בעלות הברית או צבא אדום בזמן מלחמת העולם השנייה. יש מכשולים נוספים, אך קצרה היריעה מלדון בהם כאן.
הקבוצה השנייה מתייחסת לצאצאים של יהודי פולין אשר קיבלו אזרחות אחרת אחרי 19 לינואר 1951. הדרך לאשרור האזרחות היא אינדיבידואלית ויש צורך לבחון כל מקרה לגופו. אין הגבלה במספר דורות בהקשר זה.
הזכאות לדרכון ליטאי קיימת רק לארבעה דורות והיא מאושררת לצאצאי אותם יהודי ליטא אשר עזבו אותה עד לכיבושה על ידי ברית המועצות בשנת 1940
אשרור האזרחות לצאצאי יהודי ליטא
גם הליטאים לא עושים חיים קלים בנושא זה. מבחינתם, זהות כמעט מוחלטת בין הנתונים של אותם יוצאי ליטא כפי שרשומים במרשמי מדינת ליטא לבין המרשמים של מדינה אליה היגרו הינה קריטית. יש אף אף מצבים שבהם יש צורך בהוצאת פסק דין הצהרתי. כמו כן, הזכאות לאזרחות ליטאית מאושררת לצאצאי אותם יהודי ליטא אשר עזבו אותה עד לכיבושה על ידי ברית המועצות בשנת 1940 אך יש צורך בבדיקה האם על ידי רכישת אזרחות אחרת לא נשללה מהם האזרחות הליטאית.
קבוצת זכאים נוספת היא אותם צאצאים של יהודי ליטא אשר עזבו אותה בתקופה שבה היוותה חלק מברית המועצות, היינו בין השנים 1940 עד 1990. חשוב לציין כי הזכאות לדרכון ליטאי קיימת רק לארבעה דורות.
לאור השווי הגבוה בדרך כלל של נדל"ן בפולין, כדאי לחפש בבוידעם כל פיסת נייר כתובה פולנית ולהציגה בפני מומחה לתחום. אבל שלא יהיו טעויות: בכל מקרה התהליך הוא רב שנים
השבת הרכוש היהודי - מציאות או אשליה?
מדובר בתופעה חדשה יחסית: צעירים, בני הדור השלישי, מתחקרים את הוריהם או סביהם ( אם היו ברי מזל להכירם) על רכוש אבותיהם במולדת הישנה במזרח אירופה. המדינה הגדולה שמשיבה רכוש, אך במשורה, היא פולין. יהודי פולין, אלה שיכלו להרשות לעצמם, השקיעו את כספיהם בנדל"ן מתוך ראייה מפוקחת כי זהו מקור הרווחים הטוב ביותר.
רוב הנכסים הללו הולאמו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת על ידי הממשל הקומוניסטי (למרות שמסיבה לא מוסברת בערים כמו קרקוב, דרומה ומזרחה לה, הנכסים לא הולאמו במספר רב של מקרים).
על תוצאת ההלאמה ניתן להתגבר אם מוכיחים פגם בתהליך קבלת ההחלטות על ידי הממשל. הפגם הנפוץ הוא העדר הפרסום בדבר הכוונה לעשות זאת או התעלמות מהודעת בעלי הנכסים או יורשיהם על כך כי לא נטשו את רכושם.
על כן ולאור השווי הגבוה בדרך כלל של נדל"ן בפולין, כדאי לחפש בבוידעם כל פיסת נייר כתובה פולנית ולהציגה בפני מומחה לתחום. אבל שלא יהיו טעויות: בכל מקרה התהליך הוא רב שנים, דורש עבודת איסוף מסמכים ושיתוף פעולה בין ענפי המשפחה אשר מהווים יורשים בכוח של בעלי הנכסים בעבר. רצוי גם, אם הדבר אפשרי, להתייצב בפני בית המשפט הפולני הדן בביטול ההלאמה, כאשר אתם כבר בעלי אזרחות פולנית (בגלל ההבדלים במיסוי).
בתי המשפט בפולין, אשר מעצם טבעם אינם ששים לדון בנושא זה בחפץ לב, מקפידים על הזהיוי המוחלט של היורשים ועל הוכחה חד משמעית של קשר הדם שלהם לבעלי הנכסים, מה גם שאירעו נסיונות לזייף את זהות היורשים.
בתקופה האחרונה גברה המודעות בקרב הישראלים, גם אם אינם בעלי אזרחות הפולנית, בדבר רכישת דירות מגורים בערים מרכזיות בפולין
ייצוג ברכישת נכסי נדל"ן בפולין
בתקופה האחרונה גברה המודעות בקרב הישראלים (גם אם אינם בעלי אזרחות הפולנית) בדבר רכישת דירות מגורים בערים מרכזיות בפולין וזאת לאור מחירן הנמוך יחסית (בין 7,000 ל-12,000 שקל למ"ר) ותשואה בנטו של 4%-5%. משרדנו אורגן להעניק סיוע בנושא זה.
* הכותבת היא עו"ד בוגרת פקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ויועצת משפטית חיצונית לשגרירות פולין בישראל
