מי שהסתבך בפלילים, מי שמתעניין בעולם המשפט הפלילי או מי שעוסק בפלילים: כל אלה ועוד מוזמנים לעיין במילון המושגים הפלילי הנרחב שלפניכם. לקסיקון המונחים המקיף עוסק בהרחבה בהצגה מדויקת ומספקת של מונחים נבחרים מעולם הפלילים.
מטרת ניסוחו של מילון המונחים שלפניכם היא לסייע לגולש ולחשוף בפניו מידע ענייני, חיוני ומעשי. הביטויים הנכללים במילון המונחים הם ביטויים פופולריים שגורים מהעולם הפלילי, והמילון ערוך בצורה ייחודית: הערכים המבוארים אינם מוצגים בסדר אלפביתי, אלא לפני נושאים. ונתחיל עם מושגים הקשורים להליכים פליליים טרם משפט פלילי.
הליך פלילי לא מתחיל במשפט פלילי אלא עוד הרבה קודם לכן. כבר בשלב בירור החשדות מתחיל הלכה למעשה הליך פלילי, שרבים המושגים הנוגעים אליו. כמו כן, ישנם הליכים פליליים שאינם נוגעים למשפט פלילי, כמו, למשל, הליכים של סעדים הגנתיים (צו הרחקה) שלא מסתיימים בהכרח במשפט, או הליך של מחיקת רישום פלילי שקשור לעולם הפלילים אך מנותק מדיון פלילי בין כותלי בית המשפט.
אם לדעת גורם ברשויות החוק יש יסוד להניח שאדם ביצע עבירה, הרי שהוא חשוד שיש לברר אשמתו
חשוד
סעיף 1 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) מגדיר "חשוד" כאדם שחשוד בביצוע עבירה פלילית. אם לדעת גורם ברשויות החוק יש יסוד להניח שאדם ביצע עבירה הרי שהוא חשוד שיש לברר אשמתו. עבירה פלילית משמעה אי ציות להוראות חוק או פעולה מנוגדת לכתוב בהן, במעשה או במחדל, לרבות תקנות וצווים. כנגד חשוד נפתחת חקירה פלילית לבירור החשדות.
רוב העבירות הפליליות מוגדרות בחוק העונשין, אך ישנם חוקים נוספים רלוונטיים, ביניהם, דיני מיסים, דיני תעבורה, דיני תכנון ובנייה, פקודת הסמים המסוכנים ועוד
עבירה פלילית
אי ציות או נקיטת פעולה האסורה בחוקים, תקנות או צווים. רוב העבירות הפליליות מוגדרות בחוק העונשין, אך ישנם חוקים נוספים רלוונטיים, ביניהם, דיני מיסים, דיני תעבורה, דיני תכנון ובנייה, פקודת הסמים המסוכנים ועוד. מי שנחשד בביצועה של עבירה פלילית יהיה נתון לחקירה על ידי רשות מתאמה, לרוב משטרת ישראל, אך יכולה להיות גם רשות ביטחונית (צה"ל, שב"כ), רשות המיסים והרשות לניירות ערך.
חקירה פלילית יכולה להיפתח בעקבות תלונה של אדם, שהוא קורבן לביצוע עבירה, או עד לביצועה; או ביוזמת הגוף החוקר שנחשף למידע מעורר חשד שיש לבררו
חקירה פלילית
מי שנחשד בביצועה של עבירה פלילית יהיה נתון לחקירה על ידי רשות מתאמה, לרוב משטרת ישראל, אך יכולה להיות גם רשות ביטחונית (צה"ל, שב"כ), רשות המיסים והרשות לניירות ערך. הרשות החוקרת מנסה להשלים תהליך של בירור עובדות וירידה לחקר האמת במטרה לחשוף נסיבות התרחשותו של מעשה או מחדל שקיומו מהווה עבירה פלילית.
נציגי הרשות החוקרת שואפים לאתר את מבצעי העבירה, לבסס נגדם אישום מעבר לספק סביר באמצעיות ראיות שייאספו, במטרה להעמידם לדין במסגרת משפט פלילי. חקירה פלילית יכולה להיפתח בעקבות תלונה של אדם, שהוא קורבן לביצוע עבירה, או עד לביצועה; או ביוזמת הגוף החוקר שנחשף למידע מעורר חשד שיש לבררו.
פעולות חקירה שכיחות כוללות גביית עדויות מעדי ראייה ומעורבים, חשודים וכיו"ב וכן חיפוש ברכב, משרד, בית, לשם תפיסת ראיות מפלילות, פוליגרף, עימות, דיבוב, מסדר זיהוי ועוד
פעולות חקירה
כינוי כללי לכל הצעדים שרשאים לנקוט והאמצעים שזכאים להפעיל חוקרים כדי לאסוף ראיות לאיתור עבריינים ולביסוס אשמתם. פעולות חקירה שכיחות כוללות גביית עדויות מעדי ראייה (תשאול), מעורבים, חשודים וכיוצ"ב. חיפוש בחללים, כגון, רכב, משרד, בית, לשם תפיסת ראיות מפלילות, פוליגרף, עימות, דיבוב (הפעלת מדובב), מסדר זיהוי, איסוף טביעת אצבעות, ציור קלסתרון, בדיקות ביולוגיות (למשל בדיקת דם ובדיקת סמני DNA) ופיזיקליות (למשל בדיקות בליסטיות), שיחזור במקום הפשע.
בעת מעצרו של אדם יש להזהירו כי "אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו"
חקירה תחת אזהרה
במקרים בהם חקירתו של אדם עלולה להוביל להאשמתו בפלילים, מוטלת חובה על החוקרים המזהים זאת, להשמיע בפניו אזהרה. במסגרת האזהרה עליהם לומר לו בשפה שיבין כי הוא חשוד בביצוע עבירה פלילית, בגין ביצועה הוא נחקר, תוך אזכור זכותו להישמר מפני הפללה עצמית, המולידה את זכותו לשתוק ולא לשתף פעולה בחקירה, לא לומר כל דבר שעשוי להרשיע אותו; במקביל להבהרת העובדה שגם לשתיקתו יינתן משקל לרעתו.
סעיף 28 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) קובע שבעת מעצרו של אדם יש להזהירו כי "אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו".
זכויות הנחקרים כוללות, בין היתר, ניהול חקירת חשוד רק בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה וכן את זכות השתיקה המאפשרת לחשוד לא לומר דבר לכל אורך החקירה
זכויות נחקר
חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) קובע מהן זכויות הנחקרים, ואלו כוללות, בין היתר, ניהול חקירת חשוד רק בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה; זכות השתיקה המאפשרת לחשוד לא לומר דבר לכל אורך החקירה דבר שעלול בהמשך, אם יוגש נגדך כתב אישום, להיזקף לרעתו על ידי בית המשפט; זכות להיוועץ בעורך דין וזכות כי החקירה תתועד ותובא לעיונו וחתימתו של החשוד.
כל אדם רשאי לפנות למשטרת ישראל בבקשה לבטל רישום של תיק סגור. הבקשה תיבחן ותתקבל רק בהתקיים תנאים מסוימים
מחיקת רישום פלילי
פעולה אקטיבית למניעת גישה (מלבד כמה גופים מורשים) למה שמכונה "עברו הפלילי" של אדם. עורך דין פלילי, קרי, סניגור, יכול לסייע במחיקת רישום פלילי שיתאפשר באחד המקרים הבאים:
כאשר מדובר בהרשעה פלילית, עם תום תקופת ההתיישנות: הרשעה בפלילים מתיישנת לאחר תקופה הנקובה בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. אם חלפה תקופת ההתיישנות, ההרשעה תימחק ומומלץ לפעול לוידוא השלמת הפעולה. חשוב לשים לב שמניין תקופת ההתיישנות הינו מיום ההרשעה (פסק דין או החלטת בית משפט) ונמשכת עד למועד הנקוב בחוק, כאשר משכה משתנה בהתאם לעבירה ולעונש שהוטל.
כאשר מדובר בתיק סגור: כל אדם רשאי לפנות למשטרת ישראל בבקשה לבטל רישום של תיק סגור. הבקשה תיבחן ותתקבל רק בהתקיים התנאים הבאים:
א. חלוף זמן מספק: כשמדובר בבגיר, יש צורך שיחלפו כ-10 שנים מיום התרחשות האירוע נשוא התיק, כשמדובר במקרה של עבירה מסוג פשע, או 7 שנים כשמדובר בעבירה מסוג עוון. כשמדובר בקטין יש צורך שיחלפו כ7 שנים מיום האירוע במקרה של עבירה מסוג פשע, או 5 שנים בעבירה מסוג עוון.
ב. כמות הרישומים הפליליים.
ג. מהות וחומרת העבירות המיוחסות למבקש.
ד. הצורך של גורמי אכיפת החוק בשמירת הרישום. בקשת חנינה מנשיא המדינה.
צו הרחקה, למעשה, הוא כינוי שגור לכמה סוגי צווים ביניהם: צו להבטחת מדור שקט ושלו בתביעת מזונות, צו הגנה למניעת אלימות במשפחה וצו למניעת הטרדה מאיימת
צו הרחקה / צו הגנה
צו שמוציא בית המשפט כאשר הוא משתכנע שיש להרחיק אדם מסויים, שנגדו מוצא הצו, מאדם אחר, הוא מבקש הצו. צו הרחקה, למעשה, הוא כינוי שגור לכמה סוגי צווים ביניהם, צו להבטחת מדור שקט ושלו בתביעת מזונות, צו הגנה למניעת אלימות במשפחה וצו למניעת הטרדה מאיימת.
לאחר מעצר ראשוני של חשוד לעד 24 שעות, ניתן להשאירו במעצר רק באישור שופט. החוק מעניק לרשות החוקרת זכות לבקש משופט מעצר ימים של החשוד לצורכי חקירה
מעצר ימים
למשטרה יש סמכות לשלול חירותו של אדם על ידי השמתו במעצר. חשוב להבחין בין מעצר למאסר: מעצר הוא שלילת חירות במסגרת חקירה, לצורכי חקירה, לפני שהוגש אישום נגד חשוד; ואילו מאסר הוא עונש לאדם שכבר לא רק הואשם אלא הורשע בפלילים.
כאשר מדברים על מעצר ימים מדברים על מצב בו לאחר מעצר ראשוני של חשוד לעד 24 שעות, ניתן להשאירו במעצר רק באישור שופט. החוק מעניק לרשות החוקרת זכות לבקש משופט מעצר ימים של החשוד לצורכי חקירה. פרק הזמן המרבי למעצר ימים הוא 30 יום, אלא אם אישר היועץ המשפטי לממשלה תקופת מעצר נוספת, וזאת כשקיים חשש לפיו החשוד יבצע מעשים פלילים או יפגע בחקירה.
הארכת מעצר מעין זו היא עד 75 ימים בלבד ומעבר לתקופה זו יכול לאשר מעצר רק בית המשפט העליון. על חשוד יוטל מעצר ימים רק אם בית המשפט יתרשם מחומר חקירה שיונח בפניו כי קיים חשד סביר שהחשוד ביצע עבירה, או כי קיים חשד סביר לשיבוש הליכי חקירה אם החשוד לא ייעצר, או ששחרור החשוד ממעצר עלול להוות סיכון לאדם או לציבור וכן כי נדרשות פעולות חקירה היכולות להתבצע אך ורק אגב מעצר.
עוד יבחן בית המשפט קיומן של חלופות מעצר: הכוונה להגבלת החשוד שלא על ידי מעצר, לא בדרך אחרת, בתנאי שזו תשיג את מטרת המעצר. דוגמאות לחלופת מעצר הן מעצר בית, שחרור בתנאים מסוימים ואו בערובה, צו הרחקה ועוד.
* המשך הלקסיקון בכתבות הבאות של עו"ד רועי קרן
