בימים אלה, ימי משבר הקורונה, רבים מאיתנו, שכירים ועצמאים, נאלצים לעבוד מהבית, וזאת בעקבות המגבלות שהטיל משרד הבריאות על מקומות העבודה. עובדים רבים, שהורגלו בשגרה לצאת מדי בוקר מביתם ולהגיע למקום עבודתם, מכירים מציאות חדשה של "עבודה מהבית" - ביניהם כאלה המכינים את מרכולתם בבית ואחרים המבצעים עבודתם באמצעות המחשב הביתי.
אלה וגם אלה העובדים מהבית עלולים להיפצע או להיפגע במסגרת עבודתם אך עצם העובדה שהתאונה התרחשה בביתם אינה פוגעת במעמדם כנפגעי עבודה, שכן מעמדם שווה למעמד העובדים במקום עבודה מוסדר, כגון מפעל, מסעדה או משרד.
גם "מחלות מקצוע" שמתפתחות עם הזמן, כגון דלקות כרוניות באזור הידיים לעובד מחשבים, מהוות תאונת עבודה עפ"י דין גם כאשר איש המחשבים הסובל מכך עבד מהבית
האם יש הבדל בפגיעה בעבודה בשגרה ובימי הקורונה?
בין אם מדובר בשגרה רגילה ובין אם מדובר על ימי משבר הקורונה, נפגע בבית יוכר כנפגע תאונת עבודה לכל דבר ועניין, כאשר התאונה אירעה במסגרת ביצוע עבודתו ובתנאי שהעובד שילם דמי ביטוח לאומי כחוק. כך למשל, שפים עלולים לפצוע ידיהם במהלך עבודה מהבית ועובדי הייטק עלולים להחליק על רצפת הבית בדרכם למחשב לביצוע עבודתם. מקרים כדוגמת אלה ואחרים נחשבים לתאונת עבודה עפ"י דין בדיוק המצב שבו תאונות כאמור היו מתרחשות במפעל או במשרד.
יתרה מכך, גם "מחלות מקצוע" שמתפתחות עם הזמן, כגון דלקות כרוניות באזור הידיים לעובד מחשבים מהוות תאונת עבודה עפ"י דין גם כאשר איש המחשבים הסובל מכך עבד מהבית.
דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה עד לתקרה של 91 יום
האם עובד מהבית זכאי להגיש תביעה לביטוח הלאומי?
עובד מהבית, בדיוק כמו זה העובד במפעל או במשרד, זכאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ולתבוע כי יכירו בו כנפגע עבודה ובהתאם לכך ישולמו לו דמי פגיעה. דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה עד לתקרה של 91 יום.
לאחר שהוכר כנפגע עבודה ושולמו לו דמי הפגיעה הנ"ל, זכאי העובד מבית להגיש תביעה נוספת לתשלום מענק/קיצבת נכות מעבודה וזאת בתנאי שאכן נותרה לו נכות. נכות יכולה להיות למשל שבר שלא התאחה באופן מלא ו/או פוסט טראומה ועוד.
עובד מחשב שקם מהמחשב בביתו להכין לעצמו קפה, החליק על הרצפה ושבר את הרגל, יהא זכאי להכרה כמי שנפגע במסגרת עבודתו, על כל המשתמע מכך
מדוע חלה על העובד חובת הוכחה מוגברת על תאונה במהלך עבודה מהבית?
כאשר עובד טוען כי הפגיעה שאירעה לו היא תאונת עבודה שהתרחשה בבית, חובת ההוכחה עליו מוגברת ועליו להוכיח ביתר כי קיים קשר ישיר בין קרות התאונה והנזק לבין ביצוע העבודה עצמה.
כך למשל, עובד מחשב שקם מהמחשב להכין לעצמו קפה, החליק על רצפת ביתו ושבר את הרגל, יהא זכאי להכרה כמי שנפגע במסגרת עבודתו על כל המשתמע מכך. עם זאת, במידה שאותו עובד ביצע הפסקה כדי לנקות את ביתו או להתקלח ונפגע, התאונה לא תוכר כתאונת עבודה והעובד לא יהיה זכאי לפיצויים.
יש לפנות לטיפול רפואי סמוך ככל הניתן להתרחשות התאונה, להדגיש בפני הרופא המטפל כי התאונה התרחשה במסגרת ביצוע עבודה מבית ולבקש כי הדבר יצוין בסיכום הביקור
כיצד צריך לפעול עובד שנפגע במהלך עבודה מהבית?
כדי לנסות ולהימנע ממצב בו נדחית תביעה של עובד מבית על ידי המוסד לביטוח לאומי, יש לפנות לטיפול רפואי סמוך ככל הניתן להתרחשות התאונה, להדגיש בפני הרופא המטפל כי התאונה התרחשה במסגרת ביצוע עבודה מבית ולבקש כי הדבר יצוין בסיכום הביקור.
לאחר מכן יש להחתים את המעסיק על טופס ב.ל. 250 שבו מפורט כי התאונה היא תאונת עבודה מהבית (או טופס ב.ל. 283 לעצמאים) ולחזור עימו אל הרופא המטפל על מנת שיפתח תיק "תאונה בעבודה" ויוציא מסמך רפואי "תעודה ראשונית לנפגע בעבודה", שאותו יש להגיש למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל את דמי הפגיעה.
בימים מורכבים אלה עושה הרושם שהמוסד לביטוח לאומי, אשר בשגרה מקשה על העובדים מהבית, מקל עתה בדרישותיו להוכחה כי התאונה בבית אכן התרחשה במסגרת ביצוע עבודה ואינו מחמיר בדרישותיו
כיצד מתנהל הטיפול בתביעות לביטוח לאומי בימי קורונה?
בימים כתיקונם, התובע לתגמולי נכות מהמוסד לביטוח לאומי מוזמן לוועדה רפואית בסניף הקרוב לביתו וזו קובעת את שיעור נכותו שיחושבו על פי התגמולים להם העובד זכאי. בימי משבר הקורונה ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי אינן מתכנסות אך הן דנות בתביעות המוגשות ופוסקות ללא נוכחות התובע. זאת, רק על סמך חומר רפואי ומכתב מלווה שצורפו לתביעה, ורק לאחר קבלת אישור העובד שהגיש תביעתו כי עניינו יוכרע ללא נוכחותו.
כאשר מדובר בתאונת עבודה שאירעה בבית, בימים כתיקונם, הנטייה בקרב המוסד לביטוח לאומי היא לרוב לדחות תביעות מסוג זה ולהקשות על ידי חקירות חוקרים, שאלונים מרובים ודרישת ראיות מוגברת. אולם כאמור, בימים מורכבים אלה עושה הרושם שהמוסד לביטוח לאומי, אשר בימים כתיקונם מקשה על העובדים מבית, מקל עתה בדרישותיו להוכחה כי התאונה בבית אכן התרחשה במסגרת ביצוע עבודה ואינו מחמיר בדרישותיו, הן בשלב הכרה בתאונה כתאונת עבודה והן בשלב קביעת דרגת הנכות.
