חקירה במשטרה היא אירוע מטלטל ומלחיץ וחשיבותו מכרעת, ודאי כשהנחקר נחשד בביצוע עבירה פלילית. מי שזומן לחקירה במשטרה חייב להכיר את כל זכויותיו ולהבין שמימושן מבטיח התנהלות נכונה וזהירה שתשרת את טובתו לא רק בזמן המעצר, אלא גם בעתיד, אם יתנהל נגדו משפט פלילי. אילו זכויות נחקרים קיימות בישראל, מהן חשיבותן לנחקר וכיצד יש להתנהל כדי להבטיח יישומן?
לעורך דין פלילי, סניגור, בעל ניסיון, יש את הכלים, הידע והמיומנויות הנדרשים כדי למזער את נזקיה של חקירה פלילית של חשוד ולהקטין את הסיכויים שזו תבשיל לכתב אישום מגובה בראיות
זכות היוועצות בעורך דין
זוהי אחת הזכויות החשובות ביותר של הנחקר משום שייעוץ וליווי משפטיים הינם קריטיים בנסיבות של חקירה. לעורך דין פלילי, סניגור, בעל ניסיון, יש את הכלים, הידע והמיומנויות הנדרשים כדי למזער את נזקיה של חקירה פלילית של חשוד ולהקטין את הסיכויים שזו תבשיל לכתב אישום מגובה בראיות, שמשמעו משפט פלילי נגד אותו חשוד.
סניגור מונע מנחקר ליפול במלכודות שטומנים לו החוקרים, מלמד אותו לזהות את המוקשים המוטמנים וממזער סיכון לטעויות אפשריות של הנחקר בעת החקירה
מדוע הזכות להיוועץ בסניגור בעת חקירה במשטרה כה חשובה?
1. לסניגור בעל ניסיון יש ידע, כלי ומיומנויות נדרשים כדי להדריך את הנחקר כיצד עליו לנהוג, להסביר לו את זכויותיו ולעצב אסטרטגיה משפטית מנצחת שתוביל את הנחקר מרגע החקירה ולאורך כל ההליך הפלילי, גם בעתיד, אם, חלילה, תבשיל החקירה לאישום ומשפט פלילי. על השאלה כיצד לנהוג בחקירה יכול להשיב רק עורך דין שיבחן את מכלול הנסיבות, יחליט וייעץ ללקוח שלו, הנחקר, האם לשתוק, האם לשתף פעולה, האם לקבל את הצעות החוקרים; וברקע יזכיר ללקוח שלו מהן זכויותיו ואת הצורך להבטיח שאלה ימומשו.
2. חקירה במשטרה היא אירוע דחק מטלטל ומלחיץ המוציא משיווי משקל כל אדם. שלילת החירות, תרגילי החקירה של השוטרים שמפעילים לחץ לא מבוטל על הנחקר, חששותיו, הדאגה למשפחתו: כל אלה ועוד גורמים לו למשבר רגשי קשה ועורך דין פלילי המתייצב לעזרתו יכול להרגיע אותו, להזכיר לו שחקירה היא זמנית ועתידה להסתיים ולמנוע ממנו לפעול בניגוד לאינטרסים שלו בגלל המציאות הקשה אליו נקלע.
3. סניגור מונע מנחקר ליפול במלכודות שטומנים לו החוקרים, מלמד אותו לזהות את המוקשים המוטמנים וממזער סיכון לטעויות אפשריות של הנחקר בעת החקירה. החוקרים המיומנים נוקטים שלל אמצעי לחץ שיכולים לשבור כל אדם ואף נוקטים תרגילי חקירה מתוחכמים שהנחקר לא יודע ולא יכול לזהות.
החוקרים יכולים לצעוק, להשפיל, לאיים, להמציא אמיתות מזויפות (למשל, הצגת מסמכים מזויפים, השמעת טענות שקריות לגבי הודאות נחקרים), להפעיל אמצעי סחיטה מתונים ועוד. הסבר והבהרה, הדרכה וייעוץ של הסניגור יוכלו להגן על הנחקר מפני כל אלה וימנע מצב בו הנחקר פוגע בעצמו ועושה למשטרה "חיים קלים".
חשוב לשים לב כי חקירה פלילית לא חייבת להתחיל או להתנהל בחדרי חקירות, אלא היא יכולה להתחיל עוד קודם, כשאדם מעוכב מחוץ לתחנת המשטרה ועובר תשאול
כללים שיש לשמור בעת מימוש זכות הייעוץ של חשוד עם סניגור
לנחקר במשטרה, ודאי בהיותו חשוד, מומלץ לעשות שימוש נכון ומושכל בזכותו להיוועץ העורך דין. עליו למצותה עד תום, באופן מדוייק ונכון כדי להפיק ממנה את המירב. לשם כך על הנחקר החשוד לשים לב לכמה כללים שיש לשמור עליהם בעת מימוש זכות הייעוץ של חשוד עם סניגור:
1. אסור לוותר על ייעוץ משפטי, גם הינך חף מפשע וגם אם אתה סומך על רשויות החוק ועל עצמך. אין לדעת כיצד חקירה פלילית תתגלגל ותתפתח.
2. יש לפנות לייעוץ משפטי בהקדם: כבר כשפונים אל החשוד, מיד עם תחילת החקירה, עליו, ללא שיהוי ומבלי להתמהמה להתעקש על הזכות להיוועץ בעורך דין. אין לשהות ללחצי החוקרים ואין להאמין להבטחתם כי יפנו אל עורך הדין בהקדם. יש להתעקש לקבל אמצעי ליצירת קשר עם עורך הדין, לשתוק ולא לומר דבר וחצי דבר עד קבלת הייעוץ המשפטי. כשהסניגור יגיע יכול הנחקר לדבר עימו ביחידות ללא שיהוי.
3. חשוב לשים לב כי חקירה פלילית לא חייבת להתחיל ו/או להתנהל בחדרי חקירות, אלא היא יכולה להתחיל עוד קודם, כשאדם מעוכב מחוץ לתחנת המשטרה ועובר תשאול, או כאשר שוטרם מגיעים מצויידים בצו חיפוש ברכבו, משרדיו או ביתו. אם זהו המצב יש לפנות לעורך הדין כבר אז ולקבל ייעוץ משפטי עוד משלב זה.
מרגע שמתחילה פעולה חקירתית, לא משנה איפה, איך ומתי, מיד כשנודע לאדם שהוא חשוד בביצוע עבירה מותר לו לסרב להשיב לשאלות החוקרים ופשוט לשתוק
זכות השתיקה ומשמעותה
זכות נוספת בעלת חשיבות מכרעת המגיעה לנחקר שהוא גם חשוד היא זכות השתיקה. זכות השתיקה היא תולדה של הזכות נגד הפללה עצמית, זכות הנתפסת כאחד מעקרונות היסוד של המשפט הפלילי. לזכות זו חשיבות רבה מאד משום שהיא יכולה למנוע מאדם להפליל את עצמו, בעצם שחרורו מהחובה לשתף פעולה עם חוקריו.
מהי המשמעות של זכות השתיקה? המשמעות הכוללת והרחבה היא לא רק הזכות לשתוק, לא לומר דבר לחוקרים ולא להשיב לשאלותיהם, אלא היא הזכות לא לשתף פעולה כלל וכלל עם החוקרים. זכות השתיקה מעניקה שלוש זכויות לנחקר שהוא חשוד:
1. זכות הנחקר לדעת שהוא חשוד, או אז יהיה נחקר תחת אזהרה: סעיף 28 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים) אוסר על מעצרו של אדם מבלי שניתנה לו הזדמנות להציג גרסתו לאחר שהזהירו אותו כי אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.
סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) 1927 "אדם, הנחקר כך, יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו בשעת החקירה אותו קצין- משטרה, או קצין מורשה אחר כנ"ל, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית". סעיפים אלה קובעים את חובת היידוע והאזהרה של חשוד ומטילים חובה על החוקרים ליידע אדם המצוי בחקירה כשהינו חשוד בביצוע עבירה, על דבר החשדות נגדו ועל היותו נחקר תחת אזהרה. מכוח מעמד זה של נחקר שנחשב לנחקר תחת אזהרה מוקנית לו זכות השתיקה על נגזרותיה.
2. הזכות לשתוק ולא לומר דבר: מרגע שמתחילה פעולה חקירתית, לא משנה איפה, איך ומתי, מיד כשנודע לאדם שהוא חשוד בביצוע עבירה מותר לו לסרב להשיב לשאלות החוקרים ופשוט לשתוק.
3. הזכות לא לשתף פעולה ולא לספק ראיות - זכות השתיקה רחבת היקף וההגנה מפני הפללה עצמית איננה קשורה רק לדיבור, אלא גם למעשים. בפסק דין זכאי נקבע כי לכל אדם בישראל יש זכות לשתוק ולא לומר דבר העלול לשמש ראיה לחובתו בהליך פלילי, כשזכותו של נחקר לא להפליל עצמו כוללת לא רק את הזכות שלא להשיב לחוקריו, אלא גם את הזכות של "שב ואל תעשה". כלומר השתיקה היא שתיקה מעשית המכסה גם פעולות, כך שאסור לחייב נחקר להמציא מסמכים שברשותו שעשויים להפלילו ומותר לו לסרב לההתייחס לשאלת קיומם או לתוכנם.
מומלץ לעשות שימוש נכון ומושכל בזכות השתיקה כדי להפיק ממנה את המירב. לשם כך על הנחקר החשוד להיוועץ בעורך דין פלילי על מנת להחליט האם ובאיזה אופן כדאי לו לבחור לממש זכות זו
האם זכות השתיקה ממשיכה גם במשפט עצמו, גם לאחר החקירה?
כן, סעיף 47 לפקודת הראיות נוסח חדש תשל"א 1971 "אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה." לפיכך, נאשם המוזמן לעדות בבית המשפט יכול לבחור שלא לשתף פעולה.
עוד חשוב לומר בהקשר של זכות השתיקה כי לחשוד הנחקר תחת אזהרה, מומלץ לעשות שימוש נכון ומושכל בזכות השתיקה, עליו למצותה עד תום, באופן מדוייק ונכון כדי להפיק ממנה את המירב. לשם כך על הנחקר החשוד להיוועץ בעורך דין פלילי על מנת להחליט האם ובאיזה אופן כדאי לו לבחור לממש את זכות השתיקה.
סעיף 2 לחוק זכויות חשודים קובע כי חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת סימנים
האם לא תמיד כדאי לשתוק בחקירה?
לא. ההמלצה לחשוד שלא לשתף פעולה עם חוקריו איננה גורפת ויש לבחון כל מקרה לגופו בראי האסטרטגיה המשפטית המתגבשת. יש לתת את הדעת לתרומתו של חוסר שיתוף הפעולה של החשוד עם החוקרים ולקחת בחשבון גם את השלכותיה של זכות השתיקה, שהרי שתיקתו של חשוד בחקירה עשויה לחזק את ראיות התביעה נגדו. על כן יש להתייעץ עם סניגור ורק אז להחליט על השימוש בזכות השתיקה.
חקירה בשפת החשוד
סעיף 2 לחוק זכויות חשודים קובע כי חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת סימנים. אם אדם נחקר בשפה שאיננו מבין על בוריה עליו לדרוש זכותו להיחקר בשפה אחרת.
על הנחקר לשים לב שלא לשתף פעולה עם החקירה כשזו מתרחשת מחוץ לכותלי התחנה ולדאוג לתיעוד הנדרש במקרה שהשוטרים מתעקשים על חיוניות ניהול החקירה מחוץ לתחנה
חקירה בתחנת משטרה
סעיף 3 לחוק זכויות חשודים קובע כי חקירת חשוד תתנהל בתחנת משטרה, אלא אם כן סבר השוטר כי לא ניתן לנהלה בתחנה או שיש צורך עניני לנהלה בדחיפות מחוץ לתחנה, או אם סבר הקצין הממונה כי קיים צורך עניני בחקירת החשוד מחוץ לתחנה. כמו כן, החלטה בדבר ניהול חקירת חשוד מחוץ לתחנה והנמקתה יתועדו בכתב סמוך ככל האפשר לקבלת ההחלטה. בהקשר זה על הנחקר לשים לב שלא לשתף פעולה עם החקירה כשזו מתרחשת מחוץ לכותלי התחנה ולדאוג תיעוד הנדרש במקרה שהשוטרים מתעקשים על חיוניות ניהול החקירה מחוץ לתחנה.
תיעוד החקירה נכתב על גבי מסמך המכונה "הודעת החשוד". למסמך זה חשיבות מכרעת ועל הנחקר מוטל תפקיד חשוב: לוודא שהוא ישקף את מה שקרה בחקירה באופן מלא ומדויק
תיעוד חקירת חשוד
סעיף 4 לחוק זכויות חשודים קובע כי בכל מהלכה של חקירת חשוד מראשיתה ועד סופה יתבצע תיעוד חזותי או תיעוד קולי של החקירה; תיעוד שיכלול אתת חילופי הדברים שנעשו בין חוקר לחשוד או בנוכחותו של החשוד, ובתיעוד חזותי, לרבות תגובות או תנועות גוף. התיעוד חייב לשקף נכונה את המתרחש בחקירה, באופן מדוייק.
בהקשר זה על הנחקר לדעת כי תיעוד החקירה נכתב על גבי מסמך המכונה "הודעת החשוד". למסמך זה חשיבות מכרעת ועל הנחקר מוטל תפקיד חשוב: לוודא שהוא ישקף את מה שקרה בחקירה באופן מלא ומדויק. איך הנחקר יכול למלא מטלה זו? כך: בסיום החקירה הוא מתבקש לקרוא את אותה הודעת חשוד ולחתום על כל עמוד שלה.
בדיקת הודעת החשוד על ידי החשוד וחתימה עליה חייבת להיעשות בזהירות, תוך שמירה על הכללים הבאים:
1. על החשוד לקרוא בעיון כל מילה ומילה ולחתום רק אם הרישום מדוייק.
2. אם הרישום איננו מדוייק על החשוד לתקן את ההודעה: עליו ללא להוסיף, למחוק או לתקן דברים לפני שיחתום על העמוד הנבחן.
3. פעמים רבות החקירה מתמשכת על פני שעות ארוכות ומתישות. אם זהו המצב, מומלץ לנחקר לדרוש מהחוקרים הפסקת מנוחה. עליו לחתום על המסמך רק כשהוא יחסית רגוע, מרוכז, צלול ועירני, באופן המאפשר לו לעבור על ההודעה בקפידה.
* משרד עו"ד נתן שרייבר עוסק במגוון תחומים ובהם משפט פלילי, דיני תעבורה, משפט צבאי, תביעות נגד משרד הביטחון, עתירות לכל בתי המשפט כולל העליון, ליווי בני נוער במסגרת מניעת עבריינות נוער, מפתח שיטת "שבעת האיתותים למניעת עבריינות נוער"
** סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap משפטי
