משטרת ישראל החליטה לאחרונה, באופן יוצא דופן, לחזור בה מכתב אישום שהגישה כנגד אב שהינו דמות מוכרת באזור הדרום. כתב האישום, שנמחק כלא היה, ייחס לאב, בין היתר, הסגת גבול, איומים וניסיון תקיפה של אשתו לשעבר.בעקבות סתירות מהותיות שהתגלו בחומר הראיות, ולאחר שהבינה המשטרה כי ניהול ההליך לא ישרת את טובת המשפחה (שהתפרקה בינתיים), היא החליטה באופן חריג שלא להמשיך בניהול ההליך נגד האב המדובר ולחזור בה מכתב האישום שהוגש נגדו.
האב טען שאשתו לא הפסיקה להתגרות בו, איימה שתגיש נגדו תלונות במשטרה על אלימות ואיומים ולא תחדל מכך עד ש"ייכנס לכלא"
האם שלחה לאב הודעות SMS מאיימות
הפרשה המדוברת נוגעת לבני זוג בשנות הארבעים לחייהם מאזור הדרום. השניים היו נשואים במשך למעלה משני עשורים ונולדו להם ארבעה ילדים. חייהם של השניים לא היו קלים והיו מרובי מריבות. כמה פעמים הגישה האשה נגד בעלה תלונות במשטרה, אך בסופו של יום חזרה בה מהן.
בשלב מסוים, לאחר ויכוח נוסף בין בני הזוג, "רצה" האישה לבית הדין הרבני ופתחה שם תיק גירושין נגד בעלה. הבעל, שניסה בכל מאודו לא לפרק את המשפחה, היה מוכן "להוריד את הראש" ולוותר, כפי שנהג בכל פעם מחדש כאשר התגלע ויכוח בין השניים. ואולם, מרגע פתיחת התיק על ידי האישה בבית הדין הרבני, מצא הבעל את עצמו נתון תחת איומים. האב טען שאשתו לא הפסיקה להתגרות בו, איימה שתגיש נגדו תלונות במשטרה על אלימות ואיומים ולא תחדל מכך עד ש"ייכנס לכלא".
למרות מסכת ההתעללות שספג הבעל מאשתו, הוא קיווה שהרוחות יירגעו, השקט ישוב לחיק משפחתו והוא ישוב לאשתו, לכן בחר גם הפעם שלא להגיב "עד יעבור זעם". ואולם, מחשבות לחוד ומציאות לחוד, המצב רק החריף מיום ליום: האישה החלה להגיע למקום עבודתו של האב, לצעוק, לגדף ולאיים עליו בכל מיני אמתלות, למשל שהוא מאיים עליה ובוגד בה, כל זאת בצעקות רמות במקום עבודתו, ולו רק כדי לבייש אותו ברבים.
המצב הפך לבלתי נסבל, עד כדי כך שבאחת ההזדמנויות אשתו הגיעה למקום עבודתו ותוך כדי צעקות והשפלות אף סטרה לו. בשלב זה ומחוסר ברירה, הוא החליט לעשות מעשה ולעזוב את הבית. במקביל ביקש האב להוציא נגד האם צו הרחקה שימנע ממנה להתקרב למקום הזמני שבו שהה ולמקום עבודתו.
תחילה הוצא לאם צו הרחקה של שבעה ימים מהאב, שלאחריו התקיים דיון במעמד שני הצדדים. במהלך הדיון הציג האב הודעות SMS מאיימות ששלחה לו האם. היא לא הכחישה את המעשים, אך אמרה כי חשדה שבעלה בוגד בה. לאחר הדיון, הוצא צו הרחקה הדדי לשלושה חודשים לשני הצדדים.
בין הצדדים החלו צעקות וגידופים, וכאשר הגיעו למקום שוטרים, טענה האם כי בעלה "איים לרצוח אותה" והטיח בה שלא ישלם לה מזונות ואף "ניסה לתקוף אותה". האב טען כי הדברים לא היו ולא נבראו
צעקות ואיומים בכניסה לבית המשפחה
במקביל לצו ההרחקה, התנהל בבית הדין הרבני הליך הגירושין עצמו. לאחר מספר דיונים נרגעו מעט הרוחות והצדדים הגיעו להסדר על כמה מהנושאים שהיו במחלוקת. על רקע זה וכיוון שהסתיימה תקופת ההרחקה בצו, סבר האב כי מאחר ואין מניעה, הוא יכול לחזור לביתו, ולו רק לקחת את חפציו האישיים. ואולם, כאשר הגיע האב אל הבית והחל לדפוק על דלתו, ציפתה לו הפתעה לא נעימה.
בתם הבגירה ששהתה בתוך הבית באותו זמן מיהרה להתקשר אל אמה ולספר לה על שובו של האב. האם, שכאמור לא נכחה בבית באותו מעמד, הגיעה אל המקום בתוך דקות ספורות. בין הצדדים החלו צעקות וגידופים, וכאשר הגיעו למקום שוטרים, טענה האם כי בעלה "איים לרצוח אותה" והטיח בה שלא ישלם לה מזונות ואף "ניסה לתקוף אותה". אף שהאב טען כי הדברים לא היו ולא נבראו, ואף שסגנון הדברים איננו תואם את אישיותו, מיהרה המשטרה לעצור אותו ופתחה בחקירה.
באופן מפתיע, חקרה המשטרה אך ורק את האם והבת שהיתה בתוך הבית וצידדה באם, אך לא טרחה לחקור את שלושת הילדים האחרים, שדווקא צידדו באב אך לא רצו להתערב בסכסוך וסברו כי כמו בפעמים קודמות גם הפעם הריב יסתיים בחזרתו של האב הביתה. בסופו של דבר, לאחר שהסתיימה החקירה החליטה המשטרה להגיש כתב אישום נגד האב בגין איומים וחשד לניסיון תקיפה של אשתו.
במקרה זה, טובת הלקוח היתה להסכים להצעת התביעה לחזרה מכתב האישום, ולא לנהל הליך מיותר בבית המשפט שאף עשוי היה להסתיים באופן בלתי רצוי
סתירות מהותיות בחומר הראיות בין עדויות הצדדים
ואולם, לאחר הגשתו של כתב האישום לבית המשפט ולאחר מספר דיונים שבהם הח"מ ניסה להסביר לתביעה המשטרתית שלא היו דברים מעולם, בוצעה הקראת כתב האישום במסגרתה הבעל כמובן לא הודה בסעיפי האישום כנגדו.
בשלב שלפני דיוני ההוכחות, החליטו בתביעה המשטרתית לחזור בהם מכתב האישום. התביעה קיבלו את ההחלטה, לבקשת הח"מ, לאור הסתירות מהותיות שנחשפו על ידו בחומר הראיות. כך למשל, מסרו האם והבת גרסאות שונות באשר למיקומו של האב במהלך האירוע, שבו הוא ניסה להיכנס אל הבית. בעוד שלטענת הבת, ששהתה בתוך הבית, היא ראתה את האב מוריד את מפסק החשמל בארון החשמל החיצוני וזאת במטרה להיכנס אל הבית, טענה האם כי באותו זמן האב היה בגרם המדרגות התחתונות ושאר ילדיהם היו בתווך - זאת ועוד סתירות רבות.
פרט לסתירות שהתגלו בעדויות הצדדים, השתכנעה התביעה כי ניהול ההליך לא ישרת את טובת המשפחה. האם והאב אמנם אינם מצויים בקשר טוב, אולם הבת עשויה לחדש את הקשר עם אביה ביום מן הימים. כך שניהול ההליך לא ישרת את טובת המשפחה.
בתחילה דרש הח"מ את זיכויו המלא של האב, אולם, לאור בקשת המשטרה לחזור בה מכתב האישום, היה ברור כי הדבר ייטיב עם האב יותר מניהול ההליך במשך פרק זמן משמעותי, מה שעלול לסכן את האב בכך שהוא יורשע אף בחלק מזערי של האישומים.
לסיכום, התובנה העולה מן ההליך היא שבסיטואציה דומה, חשוב להיעזר בעורך דין מיומן ובעל ניסיון הבקיא גם בדיני משפחה וגם בדין הפלילי. עם זאת, יש לבחור בעורך דין שיודע לנתב ולנהל את התיק באופן מיטבי עבור הלקוח. במקרה זה, טובת הלקוח היתה להסכים להצעת התביעה לחזרה מכתב האישום, ולא לנהל הליך מיותר בבית המשפט שאף עשוי היה להסתיים באופן בלתי רצוי.
* הכותב ייצג את האב במסגרת ההליכים המתוארים, ומתמחה בין היתר בדיני משפחה ובדין הפלילי
