הזנחת הקשישים בחלק מבתי האבות בישראל אינה עובדה חדשה לצערנו, אך בעקבות משבר הקורונה, בני המשפחה של קשישים רבים, שהיוו באופן אבסורדי מפקחים בשטח, נאלצו לוותר על הפיקוח ופעמים רבות גם שילמו מחיר בבריאות ובחיי הוריהם.
המחדל בניהול הטיפול בדיירי בתי אבות והמוסדות הסיעודיים עלה בחייהם של עשרות קשישים בישראל, שנדבקו בנגיף בתוך בתי האבות ומתו מסיבוכי המחלה. או אז ורק בדיעבד נזעקו להקים במשרד הבריאות את "תכנית המגן" שמטרתה לפקח ולנהל את נושא הטיפול קשישים בעת מגיפת הקורונה. על אף התכנית הלאומית שמטרתה לתת מענה לסוגיה זאת, ההמלצה לבני המשפחה היא: אל תרפו את הפיקוח על יקיריכם הקשישים, אתם עשויים להציל את חייהם!
הסיטואציה שבה ההורים הזקנים משתכנים בבית אבות, כשהאחריות על הטיפול בהם עוברת לצוות בית האבות, היא לא קלה גם בשגרה, ובתקופת הקורונה הפכה למורכבת אף יותר. הצוות הסיעודי, שנוטל את האחריות לסעוד את ההורים, לספק להם תרופות בזמן, לפקח על מצבם הבריאותי ולדאוג להם בכלל שגרת היומיום, הופך להיות הגורם העיקרי שבחסדיו תלויים הקשישים
בשל ההגבלות שהוטלו על הציבור, קשישים רבים לא ראו את בני משפחותיהם כמעט חודשיים, ובמקביל היכולת של בני המשפחה לפקח על הוריהם ולוודא כי הכל תקין צומצמה כמעט לאפס. כאמור, מצב אבסורדי של חוסר אונים מוחלט מול הסיטואציה המורכבת.
את מותה של הקשישה היה ניתן למנוע, זוהי דוגמה למקרה של מוות לחינם כתוצאה מהתנהלות לא תקינה וחוסר תשומת לב של הצוות המקצועי במוסד הסיעודי
הקשישה לא חוברה למכונת ההנשמה - מוות מיותר לחלוטין
לאחרונה, משרדנו טיפל בקשישה אשר שהתה בבית אבות ובאחד הימים הובהלה למחלקת טיפול נמרץ בבית החולים בעקבות בעיות נשימה. לאור תוצאות בדיקותיה, הצוות הרפואי של בית החולים ביקש שלא להחזיר אותה לבית האבות בו שהתה אלא לבית האבות שיש בו אשפוז סיעודי. בהתאם למומלץ על ידי צוות בית החולים, הקשישה הועברה לבית אבות שבו יש הכשרה לטפל במצבה הבריאותי שהצריך חיבור למכשיר הנשמה במשך כל שעות היום והלילה.
למרות ההנחיה הברורה של הצוות הרפואי בבית החולים, להקפיד כי הקשישה תהיה מחוברת למכשיר הנשמה תחת השגחה, צוות המוסד הסיעודי לא הקפיד על כך ולא בדק, והקשישה נמצאה ללא רוח חיים בחדרה כשמכשיר ההנשמה כלל לא היה מחובר על פניה. מדובר במקרה אשר ניתן היה למנוע, מקרה של מוות לחינם כתוצאה מהתנהלות לא תקינה וחוסר תשומת לב של הצוות המקצועי במוסד הסיעודי.
בני המשפחה נהגו לבקר את אמם הקשישה בבית האבות כמעט מדי יום, אך נאלצו בעקבות הוראות משרד הבריאות לוותר על הביקורים הללו. לו יכלו, היו בוודאי מפנים את הקשישה לבית החולים בעצמם
רופא בית האבות לא הסכים לפנות את האם הזקנה והיא נפטרה
מקרה נוסף שבו טיפל משרדנו לאחרונה עוסק במותה של קשישה בבית אבות כתוצאה מחוסר יכולת של המשפחה להתערב ולפנות את האם לבית החולים. מספר ימים לפני קרות המקרה, הבן שוחח עם המנוחה והבין ממנה שהיא חשה ברע, ומהיכרותו איתה הוא ידע שכאשר היא מצוננת וסובלת מחולשה, הדברים מידרדרים מהר. הוא ביקש מהצוות הרפואי בטלפון לשלוח רופאה שתבדוק את אמו. למחרת שוב דיבר עם אמו, הבין שלא נבדקה על ידי רופאה וכי מצבה מידרדר. הבן שוב פנה לבית האבות וביקש לפנות את האמא לבית החולים.
רופא בית האבות לא הסכים לפנות את הקשישה וטען כי מצבה של האם לא מצדיק פינוי לבית החולים. מהרגע שהבן ביקש שתפונה לבית החולים עברו מספר שעות, המנוחה הגיעה לבית החולים ואובחנה כמי שסובלת מאירוע לבבי, מים בריאות וגודש בחזה וכעבור מספר רגעים בודדים היא נפטרה.
בני המשפחה, שבימי שגרה נהגו לבקר את אמם וסבתם הקשישה בבית האבות כמעט מדי יום, נאלצו בעקבות הוראות משרד הבריאות לוותר על הביקורים הללו, ולו יכלו, היו בוודאי מפנים את האם החולה לבית החולים בעצמם, אלא שעמדו חסרי אונים מול המצב שאת סופו הכואב והמיותר היה בהחלט ניתן למנוע.
הזנחה בבתי האבות בישראל התרחשה טרם תקופת הקורונה, אך משפחות שדאגו לפקח שיקיריהן מקבלים טיפול ראוי מצאו עצמם בתקופה זו במצב של חוסר אונים
חשיבות הקשר היומיומי ההדוק עם ההורים ועם הצוות המטפל
ללא ספק, שמירה על קשר עם יקירינו בבתי האבות עשויה למנוע הזנחה ואף להציל חיים בשגרה ועל אחת כמה וכמה בימי הקורונה. חשוב לשמור על קשר עם הצוות בבית האבות ועם הקשישים כל הזמן ולא להרפות, אם באמצעות ביקור מחוץ לשער, שליחת מיילים, הודעות ושיחות טלפון, כל מה שאפשר על מנת שהצוותים המטפלים יידעו שלאותו קשיש וקשישה יש משפחה תומכת ודואגת וכדי שיקפידו מולם על טיפול מקצועי, אחראי ומסור.
משפחה ששומרת על קשר רצוף ויומיומי עם יקיריה בבית האבות יכולה למנוע אסון על ידי פיקוח זה ולוודא כי אכן קיימת השגחה כנדרש על ידי הצוות המטפל. מובן שניתן למנוע מקרים כאלה על ידי טיפול מסור ומקצועי יותר של צוות בית האבות ועל ידי כוח אדם גדול יותר, אולם בהיעדר נתונים אלה בבתי אבות רבים בארץ, נראה כי כאמור, באופן אבסורדי, מוטלת על בני המשפחה אחריות המעקב אחרי הטיפול ההולם.
חשוב לציין כי הזנחה בבתי האבות בישראל התרחשה לצערנו טרם תקופת הקורונה, אך משפחות שדאגו לפקח שיקיריהן מקבלים טיפול ראוי מצאו עצמם בתקופה זו במצב של חוסר אונים כאשר מחד אסור להם לבקר את הוריהם ומאידך, הצוות המטפל צומצם או נשלח לבידוד כתוצאה מהידבקות בקורונה. בנוסף, הצוות בבית האבות לרוב נמנע מפינוי לבית חולים וכל הגורמים הללו הביאו לתוצאות עגומות ביותר בתקופה הנוכחית.
משפחות שנתקלו ברשלנות מצד בית אבות, כזאת שגרמה נזק ליקיריהן, יכולים להגיש תביעה כנגד בית האבות. תביעה שכזו לא זו בלבד שתזכה בפיצוי כספי בגין הנזק אלא חשוב מכך, תמנע מקרים מצערים נוספים
אפשר למנוע את המקרה הבא
חשוב ביותר שכל קשיש וקשישה המצויים בבית אבות יזכו לתמיכה משפחתית רציפה, עקבית ויומיומית. יחד עם זאת, משפחות שנתקלו ברשלנות מצד בית אבות, כזאת שגרמה נזק ליקיריהן, יכולים להגיש תביעה כנגד בית האבות. תביעה שכזו לא זו בלבד שתזכה בפיצוי כספי בגין הנזק אלא חשוב מכך, תמנע מקרים מצערים נוספים.
* משרד עו"ד לידור פוגל אורן הוקם בשנת 2010. עורכת דין לידור פוגל מומחית בתביעות העוסקות בנזקי גוף, רשלנות רפואית וטיפול מול המוסד לביטוח הלאומי, משרדה הוא בין המובילים בישראל בתחום נזקי גוף ורשלנות רפואית