ברוב המשפחות בישראל צוואה נחשבת לכלי עיקרי ומקובל להעברת רכוש מדור לדור. בדרך כלל, הדור הקודם בעל הרכוש (סבים או הורים) נוטה לשמר בידיו את השליטה ברכוש שצבר, עד הסתלקותו מן העולם.
חסרונה העיקרי של צוואה הוא שלאחר מות המוריש-המצווה, אין לו היכולת לשנות מצוואתו, גם אם נוצרו עובדות כאלו שלא התכוון להן ושאילו ידע עליהן, לא היה מצווה כפי שציווה
מה מאפשרת הצוואה למוריש?
באמצעות צוואה ערוכה היטב, הדור הקודם יכול להמשיך לשלוט במידת מה על הרכוש שהעביר לדור הבא (ילדים או נכדים) במספר אופנים: הן בקביעה מי יירש והן בקביעת הוראות ותנאים לדור המקבל באשר לאופן ניהול הרכוש והעברתו הלאה לדורות הבאים (נכדים). אלה יידונו במאמר נפרד.
חסרונה העיקרי של צוואה הוא שלאחר מות המוריש-המצווה, אין לו היכולת לשנות מצוואתו, גם אם נוצרו עובדות כאלו שלא התכוון להן ושאילו ידע עליהן, לא היה מצווה כפי שציווה.
העברת רכוש בחיים מאפשרת למוריש, בין השאר, לפקח על ההתייחסות לרכוש ולאופן ניהולו עוד בימי חייו ואף לתקן שגיאות של הדור היורש
מהן סיבות אפשריות להעברת רכוש כבר בחיים?
לעתים מתקיימות נסיבות שבהן הדור הקודם, בעל השליטה ברכוש, מעוניין להעביר עוד בחייו את הרכוש לאחר, שאינו בהכרח בן הדור הבא. עשויות להיות לכך מספר סיבות וביניהן:
- מניעת מאבקי ירושה בין יורשים.
- הבטחת העברה חלקה של רכוש - הדור הקודם עדיין מתפקד ויכול לפקח על ההתייחסות לרכוש ולאופן ניהולו עוד בימי חייו ואף לתקן שגיאות של הדור היורש.
- הברחת רכוש מפני נושים.
יש לציין כי אלו רק דוגמאות ולא כל הסיבות האפשריות.
נותן המתנה יכול להגביל את ההתחייבות שלו בתנאים שונים, למשל לזמן מוגבל. נותן המתנה יכול בעיקרון גם לחזור בו מן המתנה
כיצד ניתן להעביר רכוש מדור לדור בחיים?
הכלי המשפטי להעברת רכוש מדור לדור, בעת שהדור המוריש עדיין בחיים הוא חוזה מתנה. מתנה עשויה להינתן ולקבל תוקף מיד (למשל, כסף מזומן, המועבר מיידית מהנותן למקבל) ועשויה להינתן במסגרת התחייבות לנתינה, אשר תיכנס לתוקף בעתיד. לעתים המבקש לתת מתנה זקוק לשהות כלשהי, עד שהמתנה תושלם.
בתקופת הביניים, בין יצירת ההתחייבות לביצוע ההתחייבות בפועל, נותן המתנה עשוי לרצות לשמר בידיו שליטה במידה כלשהי. נותן המתנה יכול להגביל את ההתחייבות שלו בתנאים שונים, למשל לזמן מוגבל. נותן המתנה יכול בעיקרון גם לחזור בו מן המתנה.
כדי לשמר שליטה מסוימת או להגן על עניינים חיוניים מבחינת נותן המתנה, מאפשר חוק המתנה לנותן המתנה להשתמש באחד משני כלים, במסגרת התחייבותו לנתינת מתנה:
א. להתחייב להעניק מתנה, אך להכפיף את ההתחייבות לתנאי, שהוא תנאי מפסיק - תנאי שאם יתקיים, תתבטל ההתחייבות.
ב. להתחייב להעניק מתנה, אך לצרף להתחייבות הוראה המכוונת אל מקבל המתנה, לעשות דבר מה או להימנע מלעשות דבר מה. הוראה כזאת מכונה בחוק המתנה "חיוב".
מקבל המתנה עשוי להסכים לנוסח ההתחייבות, הכולל את המתנה והתנאי או החיוב. המקבל רשאי גם לסרב למתנה, בגלל התנאי או החיוב. כלומר, מבחינת המקבל זה הכל או לא כלום
המעמד המשפטי של מתנה כחוזה - מה ההבדל בין חוזה מתנה לחוזה רגיל?
התחייבות לתת מתנה היא סוג מיוחד של חוזה. מאחר שמתנה היא חוזה, חלים עליה כל דיני החוזים הרגילים, ובנוסף חל עליה גם הדין המיוחד של חוזה מתנה. בחוזה רגיל יש שני צדדים, שנותנים ומקבלים תמורה. כל צד רשאי לכלול בחוזה רגיל תנאים חשובים עבורו. כך למשל: מוכר נכס קובע תנאי תשלום, או רוכש נכס קובע את איכות המוצר שהוא עתיד לקבל.
בחוזה מתנה יש אמנם שני צדדים, אך רק צד אחד, הנותן, מכתיב את היקף העסקה ואת תוכן העסקה. באופן שגרתי, נותן המתנה כותב את חוזה המתנה וקובע את תנאי החוזה.
מקבל המתנה עשוי להסכים לנוסח ההתחייבות, הכולל את המתנה והתנאי או החיוב. המקבל רשאי גם לסרב למתנה, בגלל התנאי או החיוב. כלומר, מבחינת המקבל זה הכל או לא כלום.
כמו בכל חוזה, חוזה המתנה יכול להיות פשוט ותמציתי ויכול להיות מפורט ומורכב וכולל הוראות המתייחסות למצבים ותנאים שונים. הכל לפי רצון הנותן.
יש חשיבות עליונה לשאלה האם המצווה או נותן המתנה אכן התכוון בעת חתימת הצוואה או חוזה המתנה לתוצאה המסוימת שנקבעה באותו מסמך, צוואה או חוזה מתנה
כלל מהותי: בדיקת הכוונה המדויקת של מעביר הרכוש
בשני המצבים, צוואה או חוזה המתנה, יש חשיבות עליונה לשאלה האם המצווה או נותן המתנה אכן התכוון בעת חתימת הצוואה או חוזה המתנה לתוצאה המסוימת שנקבעה באותו מסמך: האם אכן התכוון להעברת הנכס המסוים לאדם המסוים ללא תנאים או בתנאים הקבועים במסמך. אם התשובה שלילית, הצוואה עשויה להתבטל וכך גם חוזה המתנה. אפילו אחרי שבוצעו!
מהי מתנה הניתנת "בתנאי מפסיק"?
כאשר מתנה ניתנת בתנאי מפסיק, כוונת הנותן היא כי בהתקיים התנאי, פוקעת ההתחייבות. כך למשל: אדם המתחייב לתת דירת מגורים לילדו, בתנאי שהדירה תשמש למגורי הנותן ומשפחתו בלבד כל עוד הנותן חי. הפרעה למגורים בדירה של הנותן ומשפחתו תביא לפקיעת ההתחייבות לתת את הדירה. הילד הצפוי לקבל את המתנה לא יוכל לאכוף את חוזה המתנה מול ההורה הנותן. ההתחייבות תפקע וההורה יוכל לתת את הדירה לאחר, או להורישה לאדם אחר.
במקרה שמתנה ניתנת עם חיוב, כוונת הנותן היא שהמתנה תינתן בכל מקרה, אולם מקבל המתנה יצטרך לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה
מהי מתנה "עם חיוב"?
במקרה שמתנה ניתנת עם חיוב, כוונת הנותן היא שהמתנה תינתן בכל מקרה, אולם מקבל המתנה יצטרך לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה. כך למשל: אדם המתחייב לתת דירה לילדו, אך דורש מילדו לאפשר לאדם אחר (אדם שאינו ההורה או הילד) להשתמש באותה דירה. המשמעות המשפטית היא כי הענקת הדירה אינה מותנית בדבר. במקרה שהילד ימנע מאותו אדם אחר להשתמש בדירה, המתנה תישאר בתוקף (בדוגמה, הדירה תישאר של הילד).
עם זאת, מעניק המתנה או האדם שהיה אמור להשתמש בדירה יוכלו לתבוע את מקבל המתנה ולדרוש צו, האוכף עליו את החיוב (בדוגמה שלמעלה, לאפשר שימוש בדירה) או לדרוש פיצויים מן המקבל בשל אי קיום החיוב.
המשמעות של הפרת תנאי מפסיק היא כי ההתחייבות לתת פקעה ואינה עוד. כלומר, המקבל מפסיד הכל. לעומת זאת, המשמעות של הפרת חיוב היא שהמקבל נותר עם הרכוש שקיבל במתנה אך חשוף לתביעה
האם קל להבחין בין מתנה בתנאי מפסיק לבין מתנה בחיוב?
ההבחנה בין מתנה בתנאי מפסיק לבין מתנה בחיוב אינה תמיד ברורה וחד משמעית. תיתכן מחלוקת משמעותית לגבי פירוש ההתחייבות לתת מתנה: האם מדובר בהתחייבות עם תנאי מפסיק, או שמא מדובר בהתחייבות לנתינה, שנלווה לה חיוב.
המשמעות של הפרת תנאי מפסיק היא כי ההתחייבות לתת פקעה ואינה עוד. כלומר, המקבל מפסיד הכל. לעומת זאת, המשמעות של הפרת חיוב היא שהמקבל נותר עם הרכוש שקיבל במתנה אך חשוף לתביעה.
במקרה שנדון בבית המשפט אישה התחייבה לתת במתנה בית מגורים שבבעלותה למכר שלה, בתנאי שתוכל לגור בבית כל ימי חייה. בנוסף, היא אסרה על המקבל למכור את הבית לצד שלישי כל ימי חייה
כיצד באה לידי ביטוי בפסיקה ההבחנה בין הפרת תנאי להפרת חיוב?
בית המשפט המחוזי בנצרת פסק לאחרונה בערעור שעסק בפרשנות חוזה מתנה של בית מגורים [ע"א (מחוזי נצרת) 39344-10-19; הערעור הוגש בעקבות אז' (נצרת) 48137-09-14]. באותו מקרה, אישה התחייבה לתת במתנה בית מגורים שבבעלותה למכר שלה, בתנאי שתוכל לגור בבית כל ימי חייה. בנוסף, היא אסרה על המקבל למכור את הבית לצד שלישי כל ימי חייה. האישה גרה מעת לעת בבית. על אף התנאי, המקבל מכר את הבית לצד שלישי. לאחר שהאישה התמרמרה על כך, הוא ביטל את המכירה ונותר בעל הבית.
האישה טענה, כי במכירה הזו התקיים תנאי המפסיק את ההתחייבות שלה ולכן הבית נשאר שלה. לעומת זאת, המקבל טען כי האיסור למכור היה "רק" חיוב (ולא תנאי) ולכן ההתחייבות לתת לו את הבית לא פקעה. לדעתו, מרגע שבוטלה מכירת הבית לצד השלישי, התקיים החיוב והוא זכאי לבית.
נפסק כי האישה ביקשה לשמור את הנכס במסגרת מסוימת (בעלות של אותו אדם מסוים אותו הכירה) וזהותו של בעל הבית משך כל ימי חייה היתה חשובה לה. לכן נקבע שהאיסור למכור היה תנאי למתנה ולא רק חיוב. ועל כן הפרת התנאי (אפילו שהמקבל תיקן את ההפרה) הביאה לפקיעת המתנה.
אם הנותן אינו בחיים בעת ביצוע הבירור המשפטי, יש להיעזר בעדויות ובראיות נסיבתיות, כדי לקבוע מה היתה כוונתו של הנותן בעת יצירת ההתחייבות
כיצד ניתן לבחון מה היתה כוונת נותן המתנה?
הכלל שנקבע בפסיקה הוא, שבבחינה ובפירוש חוזה מתנה, המבחן העיקרי של בית המשפט הוא מה חשב הנותן ולמה התכוון בעת שיצר את ההתחייבות לתת. הכלי העיקרי לבירור כוונת הנותן הוא לשון מסמך ההתחייבות.
כלי משני הוא העובדות סביב יצירת ההתחייבות. סימני עזר מועילים לברור דעתו של הנותן יהיו מסמכים משפטיים שנוצרו בקשר לאותה התחייבות (למשל: ייפוי כוח בלתי חוזר מאת נותן המתנה לטובת המקבל - לשם ביצוע ההתחייבות). כמובן, אם הנותן אינו בחיים בעת ביצוע הבירור המשפטי, יש להיעזר בעדויות ובראיות נסיבתיות, כדי לקבוע מה היתה כוונתו של הנותן בעת יצירת ההתחייבות.
נפסק שהתחייבות לתת מתנה, הכוללת איסור גורף ומוחלט למכור את הנכס שניתן במתנה לאדם אחר, במהלך כל ימי חיי הנותן, מלמדת שהנותן ביקש לשמר אצלו לפחות חלק מהשליטה בנכס המתנה. כדי לשמר שליטה, נזקק הנותן לכוח כלפי המקבל.
לכן, איסור כזה יפורש כתנאי מפסיק, שהפרתו מפקיעה את ההתחייבות לתת. לעומת זאת, כשהאיסור למכור אינו מוחלט, אלא מותנה (למשל: בהתקיימות תנאים כלכליים מסוימים) הרי שהאיסור לא נועד לשמר שליטה של הנותן, אלא לשרת תכלית מסוימת של הנותן. הפרת איסור כזה היא הפרת חיוב, שלא תפגע בתוקף ההתחייבות לתת מתנה, אלא רק תיצור עילת תביעה נגד מפר החיוב (כלומר, מקבל המתנה). דוגמה לתנאי כלכלי שיפורש כחיוב - איסור למכור נכס המתנה תמורת סכום שיפחת ממחיר מסוים.
חוזה מתנה עשוי לשמש כלי משפטי יעיל להעברת רכוש מדור לדור, עוד בימי חייו של המעביר, היכול לשמר בידיו פיקוח וגם שליטה מלאה או חלקית ברכוש, לכל ימי חייו או לתקופה מוגבלת
הבדל מהותי בן עשיית צוואה לבין חוזה מתנה
אחד העקרונות לגבי עשיית צוואה הוא שאסור לזוכה לפי צוואה להיות מעורב בהליך עשיית הצוואה. עם מות המצווה, הירושה מכח הצוואה "נופלת" על הזוכה בלי להתחשב ברצונו. לעומת זאת, במתנה בדרך כלל הנותן מברר מראש עם המקבל וגם יודע שהמקבל מסכים למתנה וגם לתנאיה.
לסיכום, צוואה עשויה אמנם לכלול תנאים, אבל הצוואה נכנסת לתוקף רק לאחר מותו של המוריש, כך שהוא אינו יכול לפקח על ביצועה. לעומת זאת, חוזה מתנה עשוי לשמש כלי משפטי יעיל להעברת רכוש מדור לדור, עוד בימי חייו של המעביר, היכול לשמר בידיו פיקוח וגם שליטה מלאה או חלקית ברכוש, לכל ימי חייו או לתקופה מוגבלת. נותן המתנה חייב להקפיד בניסוח חוזה מתנה מדויק, כדי שלא יתעוררו אי הבנות בנוגע לשאלות של תנאי וחיוב.
* עו"ד ונוטריון רונן גדות עוסק בדיני משפחה, ענייני ירושה ועסקאות מקרקעין