"קשיות ליבו של האב כלפי ילדיו מזעזעת את הנפש, ותחושתנו המוסרית מתקוממת נגד האכזריות שבהתנהגות זו. החובה של ההורים אינה מוגבלת לצרכים חומריים גרידא. אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד. ניתוק הקשר המוחלט של האב עם ילדיו הוא הפרה חמורה של החובה לדאוג לצורכיהם באופן כללי ולחינוכם באופן מיוחד. מה שנדרש מהורים הוא לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים נוהגים".
דברים אלה נכתבו בפסק דין אמין - פסק הדין המנחה בעניינם של תביעות נזיקיות של ילדים התובעים את הוריהם. מקרה אמין הוא המקרה הראשון שבו נדונה תביעה נזיקית של ילדים נגד אחד ההורים בגין הזנחה ונטישה.
מקרה מעניין זה היה הסנונית הראשונה של תחום שמצוי עדין בתהליך של התגבשות והתפתחות: תביעות נזיקין בהקשר של דיני משפחה. פעמים רבות, הקשר שבין דיני המשפחה לדיני הנזיקין מצוי בסכסוך גירושים שאופן ניהולו ומאפייניו מהווים בסיס לתביעות נזיקיות שנובעות ממנו ומהוות מעין תהליך לוואי שלו. אם כן, אילו תביעות נזיקיות יכולות לנבוע מסכסוך גירושים?
במקרה שבו אחד ההורים מנע מילדיו קשר עם ההורה האחר שלא בצדק ובמקרה שבו אחד ההורים התעלל בילדיו או הזניחם - בכל אלה ועוד יכולים הילדים לתבוע את ההורה הרלוונטי בגין הנזקים שנגרמו להם
תביעות של ילדים נגד שני ההורים
במקרה שבו ההורים בחרו להילחם ולנהל מאבק גירושים מר מבלי להתחשב בהשלכות הקשות על הילדים, שניזוקו עקב כך, יכולים הילדים לתבוע בנזיקין את הוריהם שלא שמו את טובתם במרכז ולא נקטו אמצעים סבירים ומתבקשים למנוע מהם סיכונים ונזקים.
תביעות של ילדים נגד אחד ההורים
במקרה שבו אחד ההורים נטש את הילדים ו/או את אימם; במקרה שבו אחד ההורים מנע מילדיו קשר עם ההורה האחר שלא בצדק (ניכור הורי); במקרה שבו אחד ההורים התעלל בילדיו או הזניחם - בכל אלה ועוד יכולים הילדים לתבוע את ההורה הרלוונטי בגין הנזקים שנגרמו להם עקב התנהלותו.
בתי משפט לענייני משפחה, שהוסמכו לדון בכל התביעות הנוגעות למשפחה, מוצפים בתביעות הנוגעות לגירושים, צוואות וירושות, ובעשור האחרון החלו נשמעים גם תיקי נזיקין
תביעת נזיקין של אחד מבני הזוג נגד האחר
תביעה נזיקית בין בני זוג יכולות להתבסס על נסיבות שבהן בן או בת הזוג נטש את התובע ואת ילדיהם המשותפים והזניח אותם; או בנסיבות בהן התעלל במי מהם; במקרים של חטיפת ילדים או ביגמיה וכן במקרים של סרבנות גט ההופכת את התובע/ת לעגונ/ה.
שכיחות תביעות נזיקין הנלוות לסכסוכי משפחה
עם השנים ניכרת התפתחות הדרגתית ואיטית אך עקבית במספר תביעות הנזיקין המוגשות לבתי המשפט לענייני משפחה. בתי משפט אלה, שהוסמכו לדון בכל התביעות הנוגעות למשפחה, מוצפים בתביעות הנוגעות לגירושים, צוואות וירושות, ובעשור האחרון החלו נשמעים גם תיקי נזיקין.
כאשר מדברים על תיק נזיקין בדיני משפחה, מתכוונים לתביעה של בן משפחה אחד נגד בן משפחה אחר המתבססת על אחת מעוולות הנזיקין. עוולות אלו מוגדרות בפקודת הנזיקין וכשהן מוגשות, השופטים הדנים, לרוב על פי דיני המשפחה, נדרשים גם לדיני הנזיקין.
את הנזקים שנגרמו לילדים או לאחד מבני הזוג ניתן לכמת בכסף: תביעה נזיקית היא תביעה כלכלית, שיכולה לכלול גם ראש נזק לא ממוני, אך חובה שניתן יהיה לכמתו באופן כלשהו
באילו נסיבות ניתן להגיש תביעות נזיקין נגד בן משפחה?
כדי להשיב לשאלה זו יש להפנות את המבט אל דיני הנזיקין ולהתייחס לבני המשפחה הרלוונטיים כאל שני פרטים בחברה הכפופים לדין המוסדר בפקודת הנזיקין. הן בתביעות של ילדים נגד הוריהם והן בתביעות בין בני זוג, ניתן יהיה להגיש תביעה נזיקית רק כאשר התקיימו התנאים הבאים:
- ישנה עוולה נזיקית רלוונטית שהופרה (אחד מסעיפי פקודת הנזיקין).
- הפרת העוולה גרמה לנזקים לתובע.
- את הנזקים ניתן לכמת בכסף: תביעה נזיקית היא תביעה כלכלית, שיכולה לכלול גם ראש נזק לא ממוני, אך חובה שניתן יהיה לכמתו באופן כלשהו.
- ניתן להוכיח את כל הנ"ל באמצעות ראיות שירימו את רף ההוכחה שהינו למעלה מ50%- במאזן ההסתברויות.
האם וכיצד מתקיימים תנאים אלה בסכסוכי גירושים?
תביעות הנזיקיות בבתי משפט לענייני משפחה מתבססות על פקודת הנזיקין באופן הבא: תביעה המתבססת על עוולת הרשלנות, תביעה המתבססת על עוולת הפרת חובה חקוקה, או תביעה המתבססת על עוולה ספציפית כשיש נסיבות מתאימות. למשל, תקיפה, כליאת שווא או תרמית. כשאלה מתקיימות, ניתן לתבוע בנזיקין את מבצע הפעולות שגרמו נזקים לקורבן.
התרשלות של הורים למשל, אשר בחרו להתכתש בבית משפט וניהלו מלחמה מרה ביניהם על חשבון הילדים, עשויה להיתפס כמי שהפרו את חובת הזהירות כלפי ילדיהם
כיצד ניתן להצליח בתביעת רשלנות נגד הורה או בן זוג בסכסוך גירושים?
ככל תביעת נזיקין המבוססת על עוולת הרשלנות, גם בתביעת נזיקין שהצדדים לה הם בני זוג או הורה וילד, על מנת להוכיח קיומה של עוולת הרשלנות יש להוכיח שלושה דברים: הראשון, שנתקיימו יסודות עוולת הרשלנות; השני, שהתנהגות הנתבע גרמה נזקים לתובע; והשלישי, שקיים קשר סיבתי בין התנהגות הנתבע לנזקים אלה.
עוולת הרשלנות, המופיעה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין, קובעת כך: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות… הרי זו התרשלות ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן הנסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
בתי המשפט שדנו בתביעות נזיקין המבוססות על עוולת הרשלנות ניסחו שני תנאים מצטברים שבהתקיימם תתקבל תביעת הנזיקין וייפסקו לתובע פיצויים. תנאים אלה הם קיומה של חובת זהירות ביחסים בין בעלי הדין והפרתה. בין בני זוג ובין הורה לילד יכירו בקיומה של חובת זהירות במקרים בהם בן הזוג או ההורה הסביר צריך היה לצפות שהתנהגותו (התעללות, נטישה, ניכור הורי וכיו"ב) תגרום נזק לבן הזוג או לילדים. בפרשת אמין הוכרה חובת הזהירות בין הורה לילדיו ונטישה הוכרה כהפרתה.
הפרה של חובת הזהירות המוכחת היא ההוכחה השנייה הנדרשת: לאחר שנמצא כי קיימת חובת הזהירות בין התובע לנתבע, יש להוכיח כי התובע התרשל והפר את חובת הזהירות. התרשלות של הורים למשל, אשר בחרו להתכתש בבית משפט וניהלו מלחמה מרה ביניהם על חשבון הילדים, עשויה להיתפס כמי שהפרו את חובת הזהירות כלפי ילדיהם שעה שסטו מרמת ההתנהגות של ההורה הסביר ולא נקטו באמצעים סבירים למנוע את הנזקים לילדיהם.
במקרים שבהם ניתן יהיה להוכיח קיומה של חובת זהירות והפרתה, ניתן לשקול הגשת תביעת נזיקין, אך זאת רק בתנאי שהתנהלות הנתבע גרמה לנזקים. את הנזקים ואת הקשר הסיבתי ביניהם לבין התנהגות הנתבע יש להוכיח בבית משפט כדי שהתביעה תתקבל.
בפרשת אמין הוכרו נזקים קשים לילדים שחוו נטישה ורגשות שליליים מהאב שהזניח אותם ומצבם הומשל למצבם של ילדים שחוו התעללות נפשית ו/או פיסית ו/או מילולית
אילו נזקים ניתן להוכיח בתביעות נזיקין בדיני משפחה?
התשובה לשאלה זו תלויה בנסיבות של כל מקרה ומקרה. כך למשל, כשההורים בוחרים להיאבק במקום לפתור את הסכסוך ביניהם בדרכי שלום, יכולים הילדים להוכיח את הנטען במחקרים בתחום בריאות הנפש.
מרבית החוקרים מזהים נזקים קשים בקרב ילדי גירושים, אשר מחמירים ביחס ישר למידת עוצמת המאבק בין ההורים ומידת חשיפתם של הילדים לרגשות שליליים של הורה אחד לשני.
בילדים אלה הודגמה ירידה ביכולת הלימודית והחברתית, ירידה תפקודית, פגיעה בכושר המנהיגות וחבלה ביכולת לקיים קשר זוגי יציב. את הטענות הללו ניתן לבסס על חוות דעת מומחה שתוגש לבית המשפט ותיבחן. הנזקים שיוכרו יהיו ממוניים, כגון אובדן כושר השתכרות לעתיד; ובלתי ממוניים, כלומר כאב וסבל.
פרשת אמין – מקרה של נטישת הורה הוכר כמקנה פיצוי ילדים
בפרשת אמין הוכרו נזקים קשים לילדים שחוו נטישה ורגשות שליליים מהאב שהזניח אותם ומצבם הומשל למצבם של ילדים שחוו התעללות נפשית ו/או פיסית ו/או מילולית. הנזקים שנגרמים לילדים אלה ובגינם יוכלו לזכות בפיצוי כספי, בתנאי שיוכח הקשר הסיבתי שבין הנטישה ו/או ההתעללות לבין הנזקים, הכוללים: כאב וסבל, אובדן השתכרות והוצאות רפואיות בגין טיפולים רפואיים, לרבות טיפולים נפשיים.
זאת ועוד, מקרה של נטישה של הורה הוכר בפסק דין אמין כמקנה פיצוי נזיקי על ידי בית המשפט גם מכוח הפרת חובה חקוקה, משנקבע כי אב שהתנכר לילדיו, דחה אותם, התעלם מהם וניתק קשר עימם הפר חובה חקוקה הקבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לפיו, ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים ואפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, והינם חייבים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין.
בעצם הנטישה והניתוק מפר ההורה הנוטש חובה חקוקה וגורם לילדים נזקים מגוונים בגינם ניתן לתבוע.
האם, שמנעה מהאב קשר עם הקטינה ובמעשיה ובמחדליה הביאה לריחוק בין השניים, הוגדרה כרשלנית ומפרת חובה חקוקה וחויבה בתשלום פיצוי לאב
מה לגבי תביעות נזיקין בגין ניכור הורי?
היחס של המחוקק ושל בתי המשפט למקרים של ניכור הורי השתנה משמעותית והתנהגות זו של ההורה המנכר נתפסת בחומרה רבה בעיניהם. הביטויים להחרפת ההתייחסות כלפי הורים מנכרים באה לידי ביטוי, בין היתר, בהטלת סנקציות תכופות וחריפות ביחס לעבר על הורים מנכרים.
לשינוי היחס אל תופעת הניכור ההורי יש גם היבט נזיקי שנידון בשני מקרים:
בתמ"ש 39660/01 דן השופט כהן בתביעת נזיקין שהגיש בעל נגד אשתו בגין שימוש בצו הגנה על מנת להרחיקו מילדיו. כב' השופט כהן קיבל את התביעה הנזיקית של הבעל והשית על האישה תשלום פיצויים בקובעו שזו שעשתה שימוש זדוני בחוק למניעת אלימות במשפחה לשם נקמה, תוך יצירת ניכור הורי של האב בעיני ילדיו, שעה שהוציאה בכחש צו הרחקה של האב מילדיו רק כדי להענישו ולחבל בקשריו עם ילדיו.
במקרה אחר, בתמ"ש 139903/02קיבל בית המשפט לענייני משפחה בירושלים תביעה נזיקית לפיצויים שהגיש אב נגד אם שניכרה את ילדתם המשותפת בהכירו בנזקים של כאב וסבל (צער ועוגמת נפש) שגרמה האם בהתנהלותה לאב. האם, שמנעה מהאב קשר עם הקטינה ובמעשיה ובמחדליה הביאה לריחוק בין השניים, הוגדרה כרשלנית ומפרת חובה חקוקה וחויבה בתשלום פיצוי לאב.
לסיכום, יותר ויותר מקרים של תביעות נזיקיות הנלוות לסכסוכי גירושים נדונות בבית משפט לענייני משפחה. אם את/ה או ילדיכם נפגעתם מהתנהלות בן הזוג או ההורה, בין אם עיגן, נטש, התעלל, הפר הסדרי ראייה, ניכר או רימה, חשוב לקבל ייעוץ מעורך דין לענייני משפחה כדי לבחון את האופציה לתובעו בנזיקין.
* עו"ד אריה לרנר מעניק ייעוץ וליווי משפטיים בתחום דיני משפחה
