רגע לפני שבתי המשפט יוצפו בתביעות רשלנות רפואית על רקע מחלת הקורונה חשוב לדעת כי גם מקרים שהם לכאורה מובהקים כשנסיבותיהם מקימות תשתית לביסוס תביעת רשלנות ו/או רשלנות רפואית, אינם כה מובהקים ויש לבחון כל מקרה לגופו.
המציאות בימי הקורונה תציב בפני מערכת המשפט ובפני התובעים לא מעט מכשולים בדרך לביסוס תביעות רשלנות מעין אלו. המסקנה היא שיש לבחון כל מקרה בעזרת עורך דין מומחה בתחום זה שייתן את הדעת לכל המכשולים בדרך לפיצויים על תביעות רשלנות רפואית הקשורות לקורונה.
ניתן למנות כמה מאפיינים ייחודיים שיש בהם כדי לתרום או לגרוע מסיכויי הצלחתה של תביעת רשלנות רפואית הנוגעת לקורונה:
ההנחיות לגבי ההתנהלות בימי הקורונה השתנו מיום ליום. עובדה זו מולידה את הצורך לבחון מה היו ההנחיות במקרה התביעה המדובר והאם היתה חריגה מהן
היעדר ידע מספק לגבי התנהלות רצויה וסבירה בנסיבות העניין
אחד האדנים עליהם נסמכת תביעת רשלנות רפואית היא בחינתם של נהלים, הנחיות ומדיניות שנכון, סביר ומתבקש לנקוט במצב נסיבות מסוים, כאשר חריגה מאלה עלולה להיחשב רשלנות. כאשר מדובר בקורונה, להבדיל לדוגמה ממקרה של הולדה בעוולה, או אז ניתן לבחון בנקל מה נעשה ומה, אם בכלל, ראוי היה להיעשות אחרת, ומשלא נעשה - מדובר ברשלנות. בהקשר של קורונה, לא ניתן להסיק בבירור את כל אלה. עובדה זו נובעת מכמה סיבות:
- ההנחיות לגבי ההתנהלות בימי הקורונה השתנו מיום ליום. עובדה זו מולידה את הצורך לבחון מה היו ההנחיות במקרה המדובר והאם היתה חריגה מהן.
- קווי הפעולה והנהלים לא תמיד היו מספיק ברורים ולכן קשה לקבוע בוודאות מספקת האם היתה חריגה רשלנית מאלה.
רשלנות יכולה להיות כאשר אדם מבוגר בעל מחלות רקע לא הושם בבידוד, אולם מה הדין כאשר לא היו הנחיות לבידוד בשעה שבה נחשף למחלה?
קיום רשלנות רפואית במצב ייחודי ויוצא דופן
מאחר שמגיפת הקורונה היא מצב ייחודי ויוצא דופן שהתרחש בעולם המודרני לראשונה, קשה לבחון את הנסיבות ולקבוע קיום רשלנות. כך למשל, רשלנות יכולה להיות כאשר אדם מבוגר בעל מחלות רקע לא הושם בבידוד, אולם מה הדין כאשר לא היו הנחיות לבידוד בשעה שבה נחשף למחלה?
נשאלת שאלה את מי ניתן לתבוע: האם את הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר? או שמא קופות החולים או החברה שסיפקה בדיקות לקויות?
קושי באיתור ותביעת הגורם הרשלני
מקרה נוסף של רשלנות יכול להיות קשור לאיתור של חולי קורונה; למשל, מצב בו מטופלים נבדקו בבדיקות קורונה לא תקינות ובקבלם תוצאות שגויות של בריאות איתנה, הגיעו חולים לקהילה וכך עמדה בסיכון לא רק בריאותם אלא גם בריאות הסובבים אותם.
במקרה כזה, נשאלת שאלה את מי ניתן לתבוע: האם את הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר? או שמא קופות החולים או החברה שסיפקה בדיקות לקויות? ובהקשר כזה קשה גם יהיה לבדוק האם ניתן וצריך היה לצפות כי הבדיקות עלולות להיות שגויות ולתת תוצאות שווא? האם ציפייה כזו סביר ומכתיבה התנהגות אחרת והתנהלות שונה ופחות רשלנית של הגורמים המעורבים?
דוגמה לתביעת רשלות רפואית "בטוחה" יחסית היא בהקשר של עובדי צוות רפואי שנחשפו לנגיף במהלך עבודתם וחלו בקורונה
הנסיבות והמקרים של בתי אבות וצוותים רפואיים
ישנן נסיבות שיקלו על הגשת תביעה ואחרות שיקשו. למשל, בבית אבות, נראה כי קל יהיה לבסס תביעה נגד בית האבות, אלה אם נציגיו יטענו ליישום מדיניות מוכתבת, באופן שיסיר מהם אחריות. דוגמה נוספת לתביעה "בטוחה" יחסית היא בהקשר של עובדי צוות רפואי שנחשפו וחלו בקורונה; או אז נראה שקל יותר לבסס תביעת רשלנות בשני מקרים: האחד, כאשר לא סופק לאיש הצוות הרפואי שנדבק מיגון מספיק ומספק; והשני, כאשר איש צוות רפואי המשתייך לקבוצת סיכון המשיך לשמש בתפקידו ולא נשלח לביתו.
בתביעת רשלנות רפואית, בכדי שתהיה כלכלית וכדאית, עדיף לבסס ולהוכיח קיומו של נזק צמית, ארוך טווח, ונזק "מספק"
כיצד מוכיחים שנגרם לאדם נזק בעקבות מחלת הקורונה
אחד המכשולים הבולטים בדרך לביסוס תביעת רשלנות רפואית על רקע קורונה הוא הנזק שנגרם לחולה ו/או לתלויים בו. בתביעת רשלנות רפואית בכדי שתהיה כלכלית וכדאית, עדיף לבסס ולהוכיח קיומו של נזק צמית, ארוך טווח; ונזק "מספק". כלומר, הנכות הצמיתה שתיוותר לאדם בעקבות המחלה צריכה להיות ממושכת וגבוהה אשר תותיר אחוזי נכות בשיעור גבוה. אחוזי נכות כמובן הם תוצר ישיר של הנזק, וזאת כמובן בנוסף לפגיעה באוטונומיה של החולה.
על תביעת הרשלנות הרפואית להיות כדאית מבחינה כלכלית. המשאבים הנדרשים לביסוס התביעה (שכ"ט עו"ד, שכ"ט של מומחים, השקעת זמן, התרוצצויות ועוד) לעתים עולים על הסכום שניתן לקבל עקב ניצחון בתביעה, מה ששומט את הקרקע תחת נחיצותה.
יש להניח כי תהיינה תביעות רשלנות רפואית בעקבות הקורונה ואין זה הגיוני לקבל מצב בו אנשים שניזוקו לא יקבלו פיצויים
מיהו הגורם המזיק? קשה מאד לשים את האצבע
קשה מאוד לשים את האצבע על מיהו הגורם המזיק שהתרשל וניתן לתובעו בגין רשלנות זו כאשר מדובר במשפט ורפואה בהקשר של קורונה. לא מעט גורמים מעורבים בטיפול בכל חולה, בחשיפתו, במתן טיפול שגוי או מאוחר וכדומה; ויש לא מעט שאלות שהן גם מנהליות ולא רק נזיקיות במהותן.
מינהל המזון והבריאות העולמי, משרד הבריאות, משרד הביטחון, ועדות הייעוץ לקורונה שהוקמו אד הוק, ראש הממשלה, קופות החולים, הרופאים עצמם - כל אלה ועוד הם חלק ממכלול של גורמים שהשפיע על כל מקרה ומקרה של רשלנות רפואית אפשרית ולכן יש לבודד לאחר בדיקה משפטית מקצועית מדוקדקת את הגורם/גורמים הכי רלוונטי/ים ואותו/ם לתבוע בתביעת נזקי גוף כתוצאה מרשלנות ו/או רשלנות רפואית.
המכשול הנוסף: ביסוס קשר סיבתי
לאחר איתור התנהלות העולה כדי רשלנות, ביסוס הנזק, ולאחר בידוד הגורם המתרשל, נשארת מלאכה מורכבת נוספת שהיא לא פשוטה בפני עצמה ומהווה מכשול נוסף בדרך לביסוס תביעת רשלנות ו/או רשלנות רפואית של חולי קורונה: על התובע לבסס קשר סיבתי בין ההתנהלות הרשלנית לבין הנזק הנטען. קשר סיבתי זה קשה לביסוס, בעיקר כאשר ייתכן אשם תורם עקב התנהגות מסוימת של התובע אשר ניתקה את הקשר הסיבתי בין התנהלות הגורם הרשלני לבין הנזק שנגרם.
יש לפנות לעורך דין מומחה לתביעות רשלנות רפואית שיש בידיו ידע, כלים ומיומנויות מספקים, והוא יבחן את סיכויי התביעה והכדאיות בביסוסה והגשתה
האם אין טעם לתבוע תביעות רשלנות רפואית עקב הקורונה?
זוהי איננה המסקנה המתבקשת. יש להניח כי תהיינה תביעות רשלנות רפואית בעקבות הקורונה ואין זה הגיוני לקבל מצב בו אנשים שניזוקו לא יקבלו פיצויים. אולם, בהחלט יש לנקוט משנה זהירות ולחשוב היטב ובמתינות טרם הגשת תביעה.
יש לפנות לעורך דין מומחה לתביעות רשלנות רפואית שיש בידיו ידע, כלים ומיומנויות מספקים, והוא יבחן את סיכויי התביעה והכדאיות בביסוסה והגשתה.
* עו"ד אייל בלזר מתמחה בדיני ספורט וכדורגל, ייצוג קבוצות, שחקנים ומאמנים, דיני נזיקין, רשלנות רפואית ודיני עבודה
* סייעה בהכנת הכתבה: עו"ד נוגה (נגוהה) שפרלינג
