תקופת הקורונה היוותה סיר לחץ גדול במשפחות והעלתה סוגיות שונות בקשר למשמרות על ילדים בין הורים גרושים ומערכת היחסים הסבוכה ביניהם. לעתים, כחלק מאמצעי לחץ בתביעות גירושין או טרום גירושין, מוגשות תלונות שווא למשטרה, כאשר הילדים הם לרוב הקורבן העיקרי שסובל ממנו.
"תלונת שווא" שהינה תלונה שהוגשה מחוסר תום לב, כלומר בידיעה שהתלונה כוזבת מלכתחילה
מה נחשבת "תלונת שווא" למשטרה?
ככלל, תלונות למשטרה או לרשות מוסמכת אינן נחשבות ללשון הרע, אך יש חריג לכך בנושא של "תלונת שווא" שהינה תלונה שהוגשה מחוסר תום לב, כלומר בידיעה שהתלונה כוזבת מלכתחילה.
אחת הסיבות שנשים מפחדות להתלונן על בני זוגן ולפנות למשטרה היא שאם אין להן הוכחות, עלולים לייחס להן מעמד של תלונות שווא, סרק, כאלו שהוגשו בידיעה שהן שקריות
כיצד ניתן להוכיח שהתלונה הינה "תלונת שווא"?
כל תלונה במשטרה, בפרט אם מדובר בתלונות שחוזרות על עצמן, או בתלונה שסוג העבירה בה היא מאוד קשה, צריך להוכיח בנטל הוכחה גבוה, כמו למשל בתלונות על הטרדה מאיימת, חטיפת ילדים ואלימות, שכן חלק נכבד מהתלונות המוגשות נסגרות.
תלונה במשטרה חושפת את האדם גם להליך פלילי, גם כאשר מדובר בבקשה לצו הגנה (הידוע גם כצו הרחקה). ניתן לציין כי זאת חלק מהסיבה שנשים מפחדות להתלונן ולפנות למשטרה פעמים רבות, שכן אם אין להן הוכחות, עלולים לייחס להן מעמד של תלונות שווא, סרק, כאלו שהוגשו בידיעה שהן שקריות ומטרתן לפגוע בנילון בכוונת זדון.
עם זאת, במקרים מסוימים, כאשר בית המשפט יקבע כי אכן לא היו כל הוכחות לתביעת האישה להטרדה המאיימת של הבעל, ובקשת האישה למשל להרחקת הבעל מהבית התבססה על תלונה שהוגשה מחוסר תום לב גרידא, אפשר להשתמש בהליך של צו הגנה ובמה שנפסק במסגרתו כראיה לתביעת דיבה כנגד האישה שהתלוננה תביעת סרק כנגד הבעל.
לכן, כדי להוכיח תביעת דיבה או לשון הרע על בסיס תלונת שווא מומלץ לחכות שהתלונה במשטרה נסגרת, ובמקביל לראות מה קובע בית המשפט זאת ככל והוגשה בקשה להטרדה מאיימת, לצד סגירת התלונה.
בניגוד לדעה הרווחת בציבור, התנאי העיקרי להצלחת תביעת הדיבה אינו נוגע לעילת הסגירה דווקא, כי אם כאמור לכך שהיה בהגשת התלונה משום מניע נקם, פסול וחוסר תום לב מובהק ובמילים אחרות: האירוע לא היה ולא נברא.
כך למשל, לגבי תלונות שנסגרות בגין חוסר עניין לציבור או היעדר ראיות, עניין זה לא בהכרח מונע להגיש תביעת דיבה בגין תלונת שווא והכל תלוי ונבחן לפי נסיבות המקרה והקשרן.
במקרים של תלונה על הטרדה מאיימת, בית המשפט מקיים את הדיון לרוב ביום אחד, זהו הליך יחסית מהיר של הוכחות וחקירות, שכן הסעד הוא מיידי ודחוף ועל כן הקביעה שכל ההליך היה למטרות הפעלת לחץ יכול להיקבע באותו יום ו/או בסמוך לכך.
ניתן לקבל סעד כספי של עד 150 אלף שקל ללא הוכחת נזק אם ניתן להוכיח שתלונת השווא או הפרסום הכוזב נעשו מתוך כוונת זדון לפגוע
מהי המשמעות של הגשת תביעת דיבה או לשון הרע ואלו סעדים ניתן לקבל בגינה?
תנאי סף להגשת תביעת לשון הרע הוא יסוד הפרסום, קרי שצד שלישי, לפחות אחד, יהיה חשוף לאותה אמירת דיבה או לשון הרע וכך נפגע שמו הטוב של התובע. כך למשל בתביעת לשון הרע על בסיס תלונת שווא במשטרה, ניתן לטעון שחוקרים במשטרה, כצד שלישי, נחשפו לשקר מפגיע מצד המתלונן, והשם של הנילון ניזוק כי היה צריך להתמודד בחקירה במשטרה ולעתים רבות גם בדיונים בבית משפט מהרגע להרגע. על תביעה כזה ניתן לקבל סעד כספי של עד 150 אלף שקל ללא הוכחת נזק אם ניתן להוכיח שתלונת השווא או הפרסום הכוזב נעשו מתוך כוונת זדון לפגוע.
הגבר תבע את האישה בתביעת דיבה בגין הגשת תלונת סרק על הטרדה מינית שלא היתה ולא נבראה. בית המשפט פסק לו פיצוי של 100 אלף שקל וקבע שהאישה פעלה שלא בתום לב בהגשת התלונה במשטרה
אילו דוגמאות בפסיקה יש לתביעות דיבה שנתקבלו על בסיס תלונות שווא?
כך למשל, במקרה של דיון בתא 23310/06 פאדל גבריאלי נ' לילך ירמיהו. גבר תבע את האישה בתביעת דיבה בגין הגשת תלונת סרק על הטרדה מינית שלא היתה ולא נבראה. בית המשפט פסק פיצוי של 100 אלף שקל וקבע שהאישה פעלה שלא בתום לב בהגשת התלונה במשטרה, ידעה שהתלונה היא תלונת שווא וכאדם סביר מהיישוב היה עליה לדעת את ההשלכות של תלונה זו.
מקרה נוסף הוא של תביעת דיבה שנתקבלה על אף שהתלונה על אונס נסגרה לא בגין תלונת שווא אלא בגין חוסר ראיות. עדיין בית המשפט קבע שמדובר היה בתלונת שווא והתייחס לכך שהפרסומים מוציאי הדיבה שאישה, אשר התלוננה על אונס על ידי בעלה פרסמה, נעשו לאחר שהתלונה נסגרה מחוסר ראיות ואף לאחר שבהמלצת המרכז לנפגעות תקיפה מינית המתלוננת לא הגישה ערר. במקרה זה נפסקו מאה אלף שקלים לטובת התובע (נפסק ב-31.11.19 על ידי כבוד השופטת ערקובי בבית המשפט השלום, תל אביב).
משמעות של קובלנה פילילת היא מאוד חמורה כי ניתן בסוף ההליך לקבל רישום פלילי ולא בכדי בתי המשפט לא נוטים להשתמש בו יותר מדי וחלק נכבד מהקובלנות הפליליות נדחות
אילו עוד אמצעי משפטי קיים שניתן להתגונן על ידו מפני תלונת שווא?
אמצעי משפטי נוסף שניתן להשתמש בו והוא מאוד דרסטי וקיצוני הינו קובלנה פלילית. זהו הליך פלילי שמתנהל בין שני צדדים פרטיים ולא בין המדינה לאדם פרטי והוא תקף להליכים בנושאים מסוימים ומוגדרים בחוק, למשל לשון הרע ופגיעה בפרטיות. המשמעות של תביעה זו היא מאד חמורה כי ניתן בסוף ההליך לקבל רישום פלילי ולא בכדי בתי המשפט לא נוטים להשתמש בו יותר מדי וחלק נכבד מהקובלנות הפליליות נדחות.
התנאי להגשת קובלנה פלילית בלשון הרע, לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, הוא שצריך להראות שהפרסום הגיע לפחות לשני אנשים (ולא רק לאדם אחד כמו בתביעת דיבה אזרחית). ברמת החוק היבש, ניתן לקבל על כך עד שנת מאסר. אולם, עד עתה מעולם לא נעשה בכך שימוש ולא מומלץ לעשות בו שימוש, שכן ניתן להיחשף להוצאות משפטיות משמעותיות. כך למשל בק"פ 36946-06-12 בן ציון מורדוך נ' יוסף בן דוד, הקובל עשה שימוש לרעה בקובלנה וחויב בהוצאות על סך חמישים אלף שקל ועוד שלושים אלף שקל לטובת אוצר המדינה.
לסיכום, במקרים רבים של הגשת תלונות שווא, לרוב נגד הבעל בענייני משפחה וגירושין, ניתן לתבוע בגין הוצאת דיבה ולשון הרע. סיכויי התביעה עשויים להיות טובים ומומלץ להמתין לסגירת התלונה, אך כאמור מדובר בעניין משפטי מורכב, בשל הקושי העומד לא פעם בהוכחת חוסר תום לב בהגשת התלונה.
אז אם הוגשה נגדכם תלונה שבסופו של דבר נסגרה ואתם מעוניינים לבדוק את האפשרויות המשפטיות העומדות לכם, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שבקיא בלשון הרע, לבדוק את הסיכויים והסיכונים, את תום הלב בהגשת התלונה מלכתחילה וכן על מנת לבדוק את ההגנות בחוק שעשויות לעמוד לטובת מגיש תלונת הסרק.
* עורך דין ומגשר לירן ינקוביץ מתמחה בדיני לשון הרע, שיימינג ברשתות החברתיות והגנת הפרטיות
