זה מתחיל במעטפה שמבצבצת בתיבת הדואר ועלולה קצת להלחיץ. פתאום משום מקום, מס הכנסה "נזכר" בכם ומבקש שתמלאו לראשונה הצהרת הון. מי שלא ביצע מעולם את הפרוצדורה הזו עלול קצת להילחץ, אבל האמת היא שלחשש אין סיבה מיוחדת.
מילוי הצהרת הון הוא הליך פשוט יחסית ומובנה, שאפשר לבצע אפילו לבד. מי נדרש להגיש הצהרת הון, באיזו תדירות ומהו המבנה הבסיסי של הצהרה זו הן חלק מהשאלות שעליהן נבקש להרחיב בשורות הקרובות על מנת להפיג מעט את החששות הכרוכים בהליך.
עסקים חדשים יידרשו לרוב להגיש את ההצהרה בשנה או בשנתיים הראשונות לפעילותם, ובהמשך יתבקשו בממוצע כל חמש שנים להגיש הצהרת הון מעודכנת
מי נדרש להגיש הצהרת הון?
כל מי שפותח עסק (עוסק פטור, עוסק מורשה או חברה) נדרש בשלב מסוים להגיש הצהרת הון. עסקים חדשים יידרשו לרוב להגיש את ההצהרה בשנה או בשנתיים הראשונות לפעילותם, ובהמשך יתבקשו בממוצע כל חמש שנים להגיש הצהרת הון מעודכנת. בנוסף, לעתים גם שכירים שעלו במדגם כלשהו עשויים להידרש להגיש הצהרת הון למס הכנסה. בדרך כלל מדובר בשכירים אשר רכשו נכס יקר (למשל, בית או רכב יוקרתי), מי שביצעו פעילות חריגה בניירות ערך או מי שנסעו פעמים רבות לחו"ל.
במסגרת הבדיקה שעורך מס הכנסה, הוא נעזר ברישומים המופיעים במאגרי מידע הנמצאים ברשותו: נסיעות לחו"ל של הנישום, קצבאות ותגמולים שקיבל מביטוח לאומי, תשלומים למיסוי מקרקעין, פעולות בבנקים, במשרד הרישוי ועוד
מהי הצהרת הון?
הצהרת הון היא תמונת מצב של כלל הנכסים וההתחייבויות של הנישום הנכונה לנקודת זמן מסוימת. ההצהרה עצמה היא טופס המוגש לרשות המיסים שבו מצהיר הנישום על כל הנכסים וההתחייבויות שהיו לו, נכון לתאריך מסוים. ראוי לציין, כי הצהרות אלו חייבות לכלול את הנכסים וההתחייבויות של כל התא המשפחתי: בן/ בת הזג (בין אם נשואים או מנהלים יחד משק בית משותף) וילדיהם עד גיל 18.
יש להגיש את הצהרת ההון תוך 120 יום ממועד קבלתה. ניתן לקבל אורכה נוספת להגשת ההצהרה על ידי הגשת בקשה מנומקת לפקיד השומה
למה מגישים הצהרת הון?
הצהרת ההון היא אחד הכלים המשמשים את פקיד השומה כדי להשוות בין הצהרות ההון שהוגשו על ידי הנישום לאורך השנים. פקיד השומה בודק את השינויים שחלו לאורך השנים באותן הצהרות המשקפות את השינויים בחייו של הנישום ואת ההתפתחות בפעילותו של העסק שלו.
במסגרת הבדיקה שעורך מס הכנסה, הוא נעזר ברישומים המופיעים במאגרי מידע הנמצאים ברשותו: מעקב אחרי הנסיעות לחו"ל של הנישום, קצבאות ותגמולים שהוא קיבל מביטוח לאומי, תשלומים למיסוי מקרקעין, פעולות שבוצעו בבנקים, במשרד הרישוי ועוד.
הצהרת הון מהווה אינדיקציה עבור רשויות המס במסגרת המלחמה שלהן בהון השחור. מדובר בבדיקה שבה בוחנים האם הנישום דיווח על כל הצהרותיו כחוק, והאם הכנסותיו המדווחות של הנישום בדוחות השנתיים עולות בקנה אחד עם הפרשי ההון בין השנים.
יש חשיבות משמעותית להכנת הצהרת ההון הראשונה, מאחר שהיא הבסיס לכל שאר הצהרות ההון שתגענה בהמשך
באיזו תדירות מגישים הצהרת הון?
בקשה להצהרת הון ראשונה מקבל הנישום תוך מספר חודשים עד שנה מרגע פתיחת התיק במס הכנסה. בהמשך, הצהרת ההון השנייה (ואלו שאחריה) עשויות בממוצע להגיע כל חמש שנים. יש להגיש את הצהרת ההון תוך 120 יום ממועד קבלתה. ניתן לקבל אורכה נוספת להגשת ההצהרה על ידי הגשת בקשה מנומקת לפקיד השומה.
מהו מבנה הצהרת ההון?
הצהרת ההון בנויה משני חלקים: החלק הראשון נוגע לצד העסקי של הנישום ובו הוא נדרש לדווח על כל הנכסים, ההון וההתחייבויות של העסק. החלק השני נוגע לצד הפרטי שלו ובו מדווחים על ההכנסות וההתחייבויות שקיימות בתא המשפחתי.
טופס ההצהרה מחולק למספר חלקים, שבהם יש להצהיר על סוגי ההון השונים:
נכסי מקרקעין ורכוש חקלאי - כולל כל דירות המגורים, המגרשים, הדירות להשקעה והנדל"ן המסחרי של הנישום. לחלק זה יש לצרף חוזים המעידים על העסקאות הרלוונטיות בצירוף אסמכתאות מתאימות, אם למשל נערך שיפוץ או ששולמו עלויות נוספות.
מזומנים וחשבונות בנקים - כולל את כל הכספים בבנקים, תכניות החיסכון והפק"מ. לחלק זה יש לצרף תדפיס בנק הכולל דו"ח יתרות.
תכניות חיסכון, ביטוח חיים וקופות גמל - חלק זה כולל את כל הכספים בקרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות – לאלה יש לצרף דו"ח יתרות מחברות הביטוח או מקרנות הפנסיה.
כלי רכב וכלי תחבורה אחרים - כולל כלי רכב, שיט וטיס. לעניין זה, יש לצרף זיכרון דברים או חוזה רכישה וכן לצלם את הרשיון של כלי התחבורה הרלוונטי.
תכולת הבית - יש לפרט את כלל תכולת הבית (כל פריט ששוויו מעל 3,000 שקל), לרבות ריהוט ותכשיטים. לאחר הפירוט, יש לבצע הערכה של תחולת הבית באופן עצמאי (ככל שלא מדובר ברכוש בשווי רב) או לקבל הערכת שמאי.
התחייבויות וזכאים - מדובר בהלוואות, כרטיסי אשראי ויתרות משכנתא של כל בני הבית. לאלה יש לצרף דו"ח יתרות.
השקעות בניירות ערך וחשבונות מט"ח - יש לקבל אישורים נפרדים במידה שהחשבונות מנוהלים בבתי השקעות או בבנקים אחרים.
מתנות, ירושות, כספות, נאמנויות וייפוי כוח - במידה שהמשפחה מחזיקה בכספת בבנק או בבית, יש להצהיר עליה. בנוסף, אם הנישום משמש כמיופה כוח או נאמן בעל זכות חתימה בחשבונות אחרים, עליו לצרף נספח המפרט את הרכוש ואת בעליו. בנוסף, יש להצהיר על מתנות וירושות (למשל, אם אחד הילדים מקבל ירושה מהסב או הסבתא).
הצהרת הון שמוגשת בצורה חובבנית עלולה לגרום נזק לנישום, שעלול לשלם מס מיותר במקרה הטוב או להסתבך בפלילים במקרה הרע
איך מגישים את הצהרת ההון הראשונה ואת הבאות אחריה?
יש חשיבות משמעותית להכנת הצהרת ההון הראשונה, מאחר שהיא הבסיס לכל שאר הצהרות ההון שתגענה בהמשך. בהצהרת הון הבאה יש לשים לב להשוואה להצהרת ההון הקודמת שהוגשה ולהשוואת הפרשי ההון בין ההצהרות השונות, תוך בדיקת הפרשים על ידי טבלאות מחייה.
האם ניתן להגיש את הצהרת ההון לבד או שעדיף להיעזר באיש מקצוע?
בעלי עסקים, במיוחד כאלה שנדרשים להגיש את הצהרת ההון לראשונה, מתלבטים לעתים אם להיעזר באיש מקצוע או להגיש את הצהרת ההון לבד. הנושא מעסיק בעלי עסקים שחשים כי לא צברו הון גדול ומשמעותי ו"אין להם על מה לדווח".
אמנם, אין חובה חוקית להיעזר באיש מקצוע, אך כדאי לערוך את הצהרת ההון תוך קבלת ייעוץ מאיש מקצוע בצורה מבוקרת ומדויקת. זאת, כדי להימנע מטעויות שעלולות לצוץ עקב מילוי חסר או שגוי של ההצהרה. במקרים רבים, בעלי עסקים אינם בקיאים במונחים המקצועיים הרלוונטיים, בצורך לבדוק את הפרשי ההון בין השנים ו/או שהם לא שמים לב לצורך בקבלת אישורים מסוימים, ועלולים "ליפול".
לסיכום, הצהרת הון שמוגשת בצורה חובבנית עלולה לגרום נזק לנישום, שעלול לשלם מס מיותר במקרה הטוב או להסתבך בפלילים במקרה הרע. גם אי מתן תשובה להצהרת הון נחשבת לעבירה על פי פקודת מס הכנסה, ובעקבותיה יכולות רשויות המס לפתוח לנישום תיק.
* הכותבת היא רואת חשבון, בעלת משרד לטי ושות' רואי חשבון, המספקת מגוון שירותים לחברות ולעצמאים, בעלת ניסיון רב בעריכת הצהרות הון
