בעקבות הקורונה: המדריך לעובדים שהמעסיק שלהם פשט רגל

בעקבות משבר הקורונה, יותר ויותר עסקים ברחבי המדינה נקלעים לקשיים משמעותיים ומתקשים לשלם לעובדים שלהם משכורות. חלק מהעסקים מקצצים בהוצאות, מוציאים את העובדים שלהם לחופשה ללא תשלום, מפטרים עובדים ואחרים לא שורדים ונקלעים לפשיטת רגל.

עובדים בעסקים שפושטים את הרגל נמצאים במצב קשה במיוחד. מצד אחד, הם חוששים לעתידם התעסוקתי, ומצד שני במקרים רבים המעסיק נותר חייב להם סכומים משמעותיים בגין משכורות שלא שולמו, הודעה מוקדמת, דמי חופשה, דמי הבראה, פנסיה, קרן השתלמות, פיצויי פיטורים ועוד.

רבים מהעובדים המצויים במצב זה אינם יודעים שבדיוק עבורם קיים הסדר בחוק חדלות פירעון החדש, המאפשר להם לקבל את הכספים המגיעים להם מהמעסיק דרך המוסד לביטוח לאומי בצורה מהירה יותר, אפקטיבית וביורוקרטית פחות, לעומת הליכים שהיו נהוגים בעבר המוכרים כפשיטת רגל או פירוק חברה.

ניתן להגיש לביטוח הלאומי תביעה לתשלום החוב, כאשר בית המשפט מוציא למעסיק צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. הכלל הוא שמשמעות הצו היא למעשה פיטורים של כל עובדיו 

איך ניתן לקבל מהביטוח הלאומי את הכספים שהמעסיק חייב לעובד?

ניתן לקבל את הכספים שהמעסיק חייב לעובד בצורה של גמלה דרך המוסד לביטוח לאומי. ניתן להגיש לביטוח הלאומי תביעה לתשלום החוב, כאשר בית המשפט מוציא למעסיק צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. הכלל הוא שמשמעות הצו היא למעשה פיטורים של כל עובדיו.

מהם התנאים להגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון?

בבקשה צריכים העובדים לטעון אחד מאלה:

1. המעסיק חייב לעובד אחד או יותר מעל 75 אלף שקל, ואין מחלוקת על החוב.
2. יש לאחד העובדים או יותר פסק דין של בית הדין לעבודה נגד המעסיק בסכום של עשרת אלפים שקל ומעלה.
3. ככל שמדובר בתאגיד, מונה לו כונס נכסים.

הגמלה כוללת את כלל חובות המעסיק לעובד על פי דין או הסכם, ב–12 החודשים האחרונים שלפני הפיטורים, לרבות שכר העבודה שלא שולם, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה ולקרנות השתלמות ועוד

לאחר הגשת הבקשה, מתקיים דיון בבית המשפט המחוזי בתוך מספר חודשים בודדים. בדרך כלל, אם בדיון עצמו לא נשמעות התנגדויות, ניתן הצו נגד המעסיק, והעובדים רשאים להגיש תביעת חוב לביטוח לאומי ולקבל גמלה, המכונה תביעה לתשלום חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים.

מה כוללת הגמלה שמשולמת על ידי הביטוח הלאומי?

הגמלה כוללת את כלל חובות המעסיק לעובד על פי דין או הסכם, ב–12 החודשים האחרונים שלפני הפיטורים, לרבות שכר העבודה שלא שולם, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, הפרשות שלא בוצעו לפנסיה, לקרנות השתלמות ועוד. עם זאת, קיימת תקרה לסכום הכולל של החוב העומדת על 114 אלף שקל, שמעבר אליה לא ישלם הביטוח הלאומי גמלה לעובד.

בעבר, בסיטואציה כזאת עובד לא יכול היה להגיש תביעת חוב לביטוח לאומי ונאלץ להמתין במשך פרק זמן משמעותי מאוד להליך הבראת החברה כדי לקבל (במקרה הטוב) חלק מהכסף

בתוך כמה זמן מעביר הביטוח הלאומי את הגמלה לעובדים?

בדרך כלל מדובר בהליך שנמשך חודשים ספורים. יצוין, כי הסכומים המשולמים לעובד הם תמיד ברוטו ומהם מורידים את תשלומי מס ההכנסה, ביטוח הבריאות והביטוח הלאומי.

באיזה אופן שונה הליך קבלת הגמלה כיום לעומת העבר?

הליך קבלת הגמלה קצר יותר וביורוקרטי פחות לעומת העבר:

ראשית, ההמתנה לדיון בבקשה למתן הצו היא קצרה יותר לעומת העבר.

שנית, כיום מגיש העובד את תביעת החוב ישירות לביטוח הלאומי. זאת, לעומת העבר, אז נדרש העובד להגיש את תביעת החוב לכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), שהיה מעביר אותה לבדיקה אצל עורך דין פרטי, שרק לאחריו היתה עוברת התביעה לביטוח הלאומי.

שלישית, בעוד שבעבר נדרש העובד לפרסם מודעה בעיתון על בקשתו למתן הצו, כיום מי שאחראי לפרסום הוא הממונה על הליכי חדלות הפירעון (שמו החדש של הכנ"ר), מה שמפשט את ההליך ומוזיל אותו.

ראוי שכל מי שנקלע לסיטואציה כזאת יתייעץ בנושא עם עורך דין המתמחה בהליכי חדלות פירעון וכך יימנע מביצוע טעויות מיותרות

עד כמה מדובר בהליך זול יותר לעומת העבר?

ההליך הנוכחי חוסך למבקש הוצאות של יותר מ-1,000 שקל. ראשית, נחסכת ממנו האגרה שהיתה כרוכה בעבר בפנייה לכונס הנכסים הרשמי ועמדה על כ-400 שקל. עוד נחסך, כאמור, הצורך בפרסום הבקשה, מה שחוסך למבקש עוד כמה מאות שקלים. כמו כן, נחסכת האגרה ששולמה בעבר עבור בדיקת הבקשה, שהיתה כרוכה גם היא בתשלום של כמה מאות שקלים.

ברגע שיש צו לפתיחת הליכים, אפשר להגיש תביעת חוב, ובין אם החברה צועדת להליך של הבראה או של פירוק – העובד עדיין יכול לקבל את הכסף מהביטוח הלאומי, מה שמקצר את ההליך בחודשים ואף בשנים

עד כמה מסיר ההליך החדש מכשולים בפני עובדים?

ההליך מסיר מכשולים משמעותיים בפני עובדים. החשוב שבהם נוגע לסיטואציה שבה המעסיק מתנגד למתן הצו וטוען שהוא יכול לשלם לעובד או שהוא מבקש הקפאת הליכים כדי להבריא את החברה. בעבר, בסיטואציה כזאת עובד לא יכול היה להגיש תביעת חוב לביטוח לאומי ונאלץ להמתין במשך פרק זמן משמעותי מאוד להליך הבראת החברה כדי לקבל (במקרה הטוב) חלק מהכסף.

כיום, בעקבות תיקון בחוק הביטוח הלאומי, תרחיש כזה לא קיים עוד. ברגע שיש צו לפתיחת הליכים, אפשר להגיש תביעת חוב, ובין אם החברה צועדת להליך של הבראה או של פירוק – הוא עדיין יכול לקבל את הכסף מהביטוח הלאומי, מה שמקצר את ההליך בחודשים ארוכים ולעתים גם שנים.

לסיכום, ההליך החדש לפי חוק חדלות פירעון הוא מהיר, אפקטיבי והרבה פחות ביורוקרטי לעומת ההליכים שהיו נהוגים בעבר. עם זאת, ראוי שכל מי שנקלע לסיטואציה כזאת יתייעץ בנושא עם עורך דין המתמחה בהליכי חדלות פירעון, וכך יימנע מביצוע טעויות מיותרות. למשל, מפנייה לא רלוונטית לבית הדין לעבודה, מקום שבו התשובה נמצאת במקום אחר.

* הכותב מתמחה בהליכי חדלות פירעון והסדר חובות, הוצאה לפועל ופירוק חברות