פירוק התא הזוגי והמשפחתי בהליך גירושין מצריך היערכות מחודשת הכוללת טיפול במגוון נושאים שהיו עד כה משותפים לבני הזוג, ומכאן והלאה יש להפרידם מאחר שהקשר הזוגי הגיע לסיומו. אחד הנושאים המורכבים והטעונים ביותר בהליך הגירושין הוא חלוקת הרכוש המשותף ואיזון הזכויות אשר נצברו במהלך הנישואין.
הרעיון העומד מאחורי איזון המשאבים הוא שהנכסים אותם צבר כל אחד מבני הזוג בנפרד, במהלך הנישואין, הושגו כחלק ממאמץ משותף של שני בני הזוג לכן נכסים אלה צריכים להתחלק ביניהם בצורה שוויונית
מהו איזון משאבים?
חוק יחסי ממון קובע כי עם פקיעת קשר הנישואין, יחל הליך של איזון משאבים שמטרתו היא להביא לאיזון בחלוקת כלל המשאבים אותם צברו בני הזוג במסגרת נישואיהם. להבדיל מהליך חלוקת הרכוש המשותף (משמע פירוק השיתוף בנכס הרשום על שם הצדדים במשותף על ידי מכירתו ו/או בכל דרך אחרת), איזון המשאבים עוסק בחלוקת זכויות אשר רשומות על שם אחד מהצדדים בלבד. זאת כיוון שבהתאם להוראות חוק יחסי ממון, ככל שהזכויות נצברו במהלך הנישואין, מדובר בזכויות משותפות לצדדים לכל דבר ועניין.
הרעיון העומד מאחורי איזון המשאבים הוא שהנכסים אותם צבר כל אחד מבני הזוג בנפרד, במהלך הנישואין, הושגו כחלק ממאמץ משותף של שני בני הזוג, כאשר כל אחד מהם תורם את חלקו לקיום התא הזוגי והמשפחתי. לפיכך, קובע החוק כי גם נכסים אלה צריכים להתחלק בין בני הזוג בצורה שוויונית ואין כל משמעות לרישום הפורמלי של הבעלות בנכס.
כך לדוגמה, הזכויות הסוציאליות ו/או הזכויות הפנסיוניות שאותן צבר אחד מבני הזוג במקום עבודתו ורשומות על שמו בלבד, יחשבו כזכויות השייכות במשותף לצדדים, ומשכך יאוזנו ויחולקו באופן שווה ביניהם, כל עוד נצברו בתקופת החיים המשותפת.
על אותו משקל, מכתיב החוק חלוקה שוויונית לא רק של הנכסים והזכויות, אלא גם של החובות הרשומים על שם אחד הצדדים בלבד ורובצים על אותו הנכס ו/או הזכות לגבייה מבוצע האיזון, כך שראשית יש לשום את שוויו של הנכס הנדון בניכוי יתרת החוב הרובץ עליו ורק לאחר מכן לבצע את האיזון והחלוקה. בסופו של דבר, יגדיר איזון המשאבים חלוקה שוויונית של מכלול הנכסים והזכויות של בני הזוג, בניכוי כלל החובות וההלוואות הרובצים עליהם, יחד או לחוד.
סעיף 8 לחוק יחסי ממון המכונה "סמכויות מיוחדות" קובע כי בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי בית המשפט או בית הדין לקבוע יחס אחר לאיזון המשאבים, שאינו יחס שוויוני של מחצה על מחצה
מתי יתבצע איזון משאבים לא שוויוני?
באופן כללי, איזון הזכויות והמשאבים יבוצע בהתאם לחלוקה שוויונית בין הצדדים. אולם, סעיף 8 לחוק יחסי ממון המכונה "סמכויות מיוחדות", קובע כי בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי בית המשפט או בית הדין לקבוע יחס אחר לאיזון המשאבים, שאינו יחס שוויוני של מחצה על מחצה.
כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות אשר מצדיקות זאת, רשאי בית המשפט לקבוע את איזון המשאבים בהתאם לאפשרויות הבאות:
- לקבוע שנכסים מסוימים לא ייכנסו להסדר איזון המשאבים ושוויים לא יחולק בין בני הזוג.
- לקבוע שאיזון המשאבים לא יהיה מחצה על מחצה, אלא יתבצע על פי יחס אחר שייקבע על ידי בית המשפט.
- לקבוע שאיזון שווי הנכסים לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע על ידי בית המשפט.
- לקבוע שאיזון המשאבים יתייחס גם לנכסים שהיו לצדדים במועד מוקדם יותר מהמועד שבו מבוצע איזון המשאבים באותו הליך ספציפי.
ככלל, ישתמש בית המשפט בסעיף זה של החוק במשורה ובזהירות ובנסיבות מיוחדות בלבד, למשל כאשר הוברחו נכסים משותפים ו/או כאשר היה ניסיון להבריחם. כך, במקרה שבו בית המשפט ישתכנע כי אחד הצדדים הבריח או ניסה להבריח חלק מנכסיו, עשוי הוא לקבוע חלוקה בלתי שוויונית של הזכויות והנכסים על מנת לאזן את חוסר הצדק שנגרם.
נסיבה מיוחדת אחרת, שיכולה להצדיק חלוקה בלתי שוויונית וכן שימוש בסעיף הנדון, היא מצב בו אחד מבני הזוג לא תרם דבר למאמץ המשפחתי המשותף ומשכך נטענת טענה שאיזון שוויוני אינו הוגן בנסיבות העניין. חשוב להדגיש כי אין הכוונה למקרים שבהם אחד מהצדדים היה "בן הזוג הביתי" אשר ניהל את משק הבית ו/או טיפל בילדים המשותפים בעוד בן הזוג השני טיפח קריירה וצבר זכויות על שמו, שכן במקרים אלה תרומתו של "בן הזוג הביתי" למאמץ המשותף אינה נופלת מתמורתו של בן הזוג אשר היה אמון על פרנסת המשפחה ו/או על פיתוח הפן הכלכלי.
על מנת להימנע מאיזון המשאבים, יש לערוך הסכם ממון ספציפי וברור, בו יגדירו בני הזוג במדויק מהם הנכסים לגביהם יחול הסדר איזון המשאבים ומהם הנכסים לגביהם לא יחול הסדר זה
כיצד ניתן להימנע מהוראות החוק הקובעות חלוקה שוויונית ואיזון משאבים?
סעיף 3 לחוק יחסי ממון קובע כי במקרים שבהם לא ערכו הצדדים הסכם ממון, יחשבו הצדדים כמסכימים להוראות חוק יחסי ממון וכן לחלוקה שוויונית באשר לזכויות והנכסים שנצברו בתקופת החיים המשותפת.
למעשה, מבחינת חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים בין בני הזוג, אין כל משמעות לרישום הזכויות או הנכסים הנצברים בתקופת הנישואין. ככלל, כל נכס או זכות שנרכשו או נצברו בתקופת הנישואים ייחשבו מבחינת החוק למשותפים, כך שגם אם הם רשומים על שם אחד מבני הזוג בלבד, הם ייכנסו לאיזון המשאבים ויחולקו באופן שווה בין בני הזוג.
על מנת להימנע מאיזון המשאבים ומיתר הוראות החוק, יש לערוך הסכם ממון ספציפי וברור, בו יגדירו בני הזוג במדויק מהם הנכסים לגביהם יחול הסדר איזון המשאבים ומהם הנכסים לגביהם לא יחול הסדר איזון המשאבים. נכס או זכות שאותם יבקשו בני הזוג להשאיר מחוץ להסדר איזון המשאבים יישארו עם סיום הקשר בחזקתו הבלעדית של בן הזוג שעל שמו הם רשומים, ולצד השני לא תהיה כל זכות בהם.
לסיכום: איזון משאבים הוא תהליך מורכב השואף לחלוקה שוויונית בין בני זוג הנמצאים בהליך גירושין. במסגרת ההליך, מאגדים את כלל הזכויות ו/או הנכסים שבבעלות כל אחד מיחידי הצדדים, כך שבסופו של הליך האיזון כל אחד מיחידי מהצדדים יקבל חלק שווה בזכויות שנצברו במהלך החיים המשותפים, אלא אם יחתמו בני הזוג בטרם הנישואין או לאחר הנישואין על הסכם ממון.
לצורך עריכת הסכם ממון מקיף ומדויק, המתייחס לכל הזכויות והנכסים (לרבות הנכסים העתידיים שאותם עשויים בני הזוג לצבור) ומסדיר במפורש את רצון הצדדים במגוון תרחישים אפשריים, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה ומנוסה בעריכת הסכמי ממון.
* עו"ד סימיה ויצמן מתמחה בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי, לרבות תיקי גירושין, חלוקת רכוש ואיזון משאבים, הסכמי ממון והסכמי גירושין, צוואות וירושות, ייפוי כוח מתמשך ועוד
