התאבדויות עצירים ואסירים היא תופעה כואבת ונראה כי היא אינה זוכה להתייחסות רצינית. לעתים קרובות, יש להתאבדות הזו סימנים מקדימים, אם זה בצורת התבטאויות בדבר הכוונה לבצע התאבדות, נסיונות עבר שכשלו, אזהרות של הסניגור ושל בני משפחה, מצב נפשי ירוד, חוות דעת של פסיכיאטר, קושי להסתגל לתנאי המעצר או החשש מהבלתי צפוי בעטיו.
התאבדויות כאלו נגרמות גם על רקע מגדרי של טרנסג'דרי, כיוון שהשב"ס פועל על פי המגדר שרשום בתעודת הזהות בלבד וכולא עצורים על פי המין הרשום בתעודה, למרות שבפועל חיצונית ופנימית חל מעבר מגדרי.
מספר ההתאבדויות שמסתיימות במותו של אסיר אמנם נמצא בירידה לעומת המצב לפני עשור, אך עדיין תופעה אינה זוכה להתייחסות רצינית
כמה עצורים ואסירים מתאבדים בישראל?
מנתוני השב"ס עד 2017 עולה כי בשנת 2014 התרחשו עשר התאבדויות של אסירים וניסיון אחד שלא מומש; ב-2015 אירעו שלוש התאבדויות ו-39 נסיונות אובדניים; ב-2016 אירעה התאבדות אחת ו-30 נסיונות ובשנת 2017 אירעו שלוש התאבדויות ו-21 נסיונות להתאבדות על פי נתני השב"ס.
מספר ההתאבדויות שמסתיימות במותו של האסיר נמצא בירידה לעומת המצב לפני עשור. בשנת 2005 למשל התאבדו 12 אסירים, ב-2006 התאבדו תשעה, ב-2007 התאבדו עשרה, ב-2008 התאבדו 12 וב-2009 שמו 14 אסירים קץ לחייהם.
מנתוני משטרת ישראל עולה כי בשנת 2014 התרחשה התאבדות אחת של עצור ושמונה נסיונות שלא מומשו, ב-2015 התרחשו ארבע התאבדויות ושני נסיונות, ב-2016 שתי התאבדויות ושבעה ניסיונות וב-2017 אירעה התאבדות עצור אחת ושבעה נסיונות.
אם לא נמצא גורם זר שהתערב ואין ראשית ראיה לביצוע עבירה, ייסגר התיק כתיק מב"ט - מקרה מוות בלתי טבעי. כך נסגרים במשטרה תיקי מוות והתאבדות שאין בהם עבירה
מהו ההליך במקרה ועציר או אסיר מתאבדים?
במקרה כזה נפתח תיק חקירה ונסיבות האירוע נחקרות. לרוב, אם לא נמצא גורם זר שהתערב ואין ראשית ראיה לביצוע עבירה, ייסגר התיק כתיק מב"ט - מקרה מוות בלתי טבעי. כך נסגרים במשטרה תיקי מוות והתאבדות שאין בהם עבירה.
בצד החקירה קיים נוהל מחייב של מינוי קצין בודק. הארגון ממנה קצין שתפקידו לבדוק את האירוע, האם פעלו על פי הנהלים וההנחיות ועליו לפרט את הנסיבות ואת הכשלים בעטיים התרחש האירוע ולהצביע על בעלי תפקיד שכשלו בתפקידם. בנוסף, עליו להמליץ על נקיטת אמצעים ודרכים למניעה עתידית, כולל כלפי האחראים למחדל. ממצאין של הקצין הבודק אינם מפורסמים.
גם במקרים של התאבדות במסגרת בית חולים ובתי חולים לחולי נפש, נפתח תיק חקירה והמשטרה חוקרת את האירוע. במידה שאין חשד לעבירה, התיק ייסגר כתיק מב"ט. אך לצד זאת, משרד הבריאות ממנה ועדת בדיקה מטעמו שתפקידה לבדוק את ההתנהלות, לבדוק כשלים ואחראים, ולתת המלצות בהתאם. גם ממצאי ועדות אלו הן לא לפרסום או לעיון של גורם חיצוני.
המנוחה מזל הדדי, שעבדה אצל לב לבייב, קפצה מבניין הבורסה בעטיה של חקירה של רשות המסים. משפחתה חושדת כי נזרקה אל מותה והמשטרה לעומתה גורסת כי מדובר בהתאבדות
מה קורה כאשר המשטרה קובעת שמדובר בהתאבדות?
כיוון שבישראל התאבדות איננה נחשבת לעבירה, המשטרה או השב"ס יכולים לסגור את התיק, בעוד שאם יש חשד שמדובר ברצח, היא אינה יכולה לסגור את התיק. לכן, יש מקרים שבהם המשפחה חושדת שהמוות נגרם הוא עקב נסיבות לא טבעיות ולמרות זאת המשטרה ממהרת לקבוע כי זו התאבדות וסוגרת את התיק.
דוגמה לכך הוא האירוע של המנוחה מזל הדדי, העובדת של לב לבייב, שקפצה מבניין הבורסה בעטיה של חקירה של רשות המסים, ומשפחתה חושדת כי נזרקה אל מותה. המשטרה לעומת זאת גורסת כי מדובר בהתאבדות ויש מאבק בין המשפחה למשטרה. כמובן, אין זה המקרה היחידי שבו המשפחות סבורות אחרת ממסקנות החקירה של המשטרה.
חוק חקירת סיבות המוות מאפשר ליועמ"ש, לקצין משטרה, לרופא וכל אדם מעוניין, כולל בני משפחה מדרגה ראשונה, לבקש משופט בית משפט השלום בתחומו אירע האירוע לחקור את סיבת המוות
מה ניתן לעשות כשהמשפחה חושדת שאין מדובר בהתאבדות?
המשפחה יכולה לפנות לחוק חקירת סיבות המוות תשי"ח 1958. סעיף 19 בחוק זה מאפשר ליועמ"ש, לקצין משטרה, לרופא וכל אדם מעוניין (כולל בני משפחה מדרגה ראשונה), לבקש משופט בית משפט השלום בתחומו אירע האירוע כי יחקור את סיבת המוות. במקרים שבהם יש חשד שמותו של אדם נגרם עקב עבירה או נסיבות לא טבעיות, או שמדובר בבית חולים לחולי נפש, בבית המאסר, מעצר או מוסד סגור לילדים, סעיף 22 לחוק מחייב את הממונה על המקום לדווח מיידית על המוות למשטרה. הרציונל שעומד מאחורי זה הוא כי מדובר באוכלוסיה חלשה שיש לשמור עליה מדבר עבירה וניצול של חולשותיה.
במקרה כזה, השופט הופך לשופט חוקר, שחוקר את נסיבות האירוע. השופט מעיין בתיק החקירה של המשטרה וחוקר בעצמו את האירוע, מבקר בזירה, חוקר עדים ואף יכול ליתן צו לנתיחת הגופה, לפתיחת הקבר לשם הוצאת הגופה לנתיחה ועוד שלל סמכויות נרחבות לשם חקירת האירוע. כאשר השופט החוקר מגיע למסקנה כי פלוני הוא החשוד, הוא יזמן אותו לשימוע בפניו. בתום השימוע יוציא צו שמורה לפרקליטות לפי סעיף 32 לחוק להגיש כתב אישום כנגדו.
המדינה ושב"ס פיצו את ילדיו של דודו טופז במיליון ומאתיים אלף שקל. בכל שנה מפצה המדינה משפחות במקרים דומים בעשרות מיליונים. את תביעות הפיצויים מומלץ להגיש באמצעות עו"ד מיומן שמכיר את הנהלים ודרך עבודת המשטרה
מה קורה שאין חשוד?
פעמים רבות לא עולה חשד לעבירה או למוות עקב נסיבות לא טבעיות, אבל עולה חשד כבד לרשלנות, אם זה בחקירה שהמשטרה ביצעה, בשמירה וההשגחה על האדם שהיה נתון לפיקוחה ומרותה.
חשוב להבין כי אדם שמצוי במסגרות הללו נתון למרות ולפיקוח של הגורמים, והתאבדות שלו היא בבחינת התרשלות. לכן, יש לבדוק אם אכן עבדו על פי הנהלים וההנחיות, ולעתים אף להגיש תביעה לבית המשפט שבצידה פיצוי. כך לדוגמה, פיצתה המדינה ושב"ס את ילדיו של דודו טופז בסך מיליון ומאתיים אלף שקל.
בכל שנה מפצה המדינה משפחות במקרים דומים בעשרות מיליונים. את תביעות הפיצויים מומלץ להגיש באמצעות עורך דין מיומן שמכיר את הנהלים ודרך עבודת המשטרה. הוא יצלם את תיק החקירה, יבחן את הראיות והעדויות, דו"ח הנתיחה ואת סיבת המוות, יאתר את הכשלים באופן מקצועי, יפנה ויבקש השלמת חקירה, ילין בפני הגורמים המפקחים ואף יגיש תביעת פיצויים לבית המשפט.
לסיכום, אם אתם חושדים כי יקיריכם נפטרו בעת מעצר, מאסר או אשפוז, בשל רשלנות או התנכלות, וגורמי האכיפה או הכליאה קבעו אחרת, אתם לא חייבים לקבל את קביעתם. פנייה לעורך דין מנוסה תעזור לכם להגיע לחקר האמת ולתבוע פיצוי על התרשלות בגינה איבדו היקרים לכם את חייהם.
* עו"ד אלי יצחק, שימש כראש משרד חקירות לשעבר במספר תחנות משטרה וכקצין תלונות הציבור מחוזי. כיום מייצג אזרחים שנפגעו וניזוקו ממגעם עם המשטרה
** סייעה בהכנת הכתבה: רננה מור, כתבת Zap Doctors
