סעיף 79 לחוק ביטוח לאומי קובע כי תאונת עבודה היא תאונה שקרתה תוך כדי ו/או עקב עבודתו של הנפגע. מי שנפגע בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה זכאי לפיצוי מטעם המוסד לביטוח לאומי.
בתוך כך, תאונת דרכים שקרתה בדרך המקובלת אל העבודה, בחזרה ממנה, במהלך יום העבודה, או בדרך ממקום עבודה אחד למשנהו, תיחשב גם כתאונת עבודה והיא מזכה את הנפגע בפיצוי מטעם ביטוח לאומי, במקביל (ולעתים קרובות בנוסף) לפיצוי מטעם חברת ביטוח החובה של הרכב.
תאונות שקורות תוך כדי ירידה מהרכב עם ההגעה למקום העבודה (או במהלכו), או עלייה לרכב בתום יום העבודה (או במהלכו), ייחשבו גם הן כתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה
כיצד מגדיר החוק את הדרך המקובלת אל העבודה?
הדרך שעושה העובד בשגרה תיחשב הדרך המקובלת, וכל עוד הוא אינו חורג ממנה, תאונה דרכים שתקרה בה תיחשב תאונת עבודה. אך אם למשל, הנפגע עצר בדרך לעבודה לקנות דבר מה בקיוסק, עבר במוסך או עשה סידורים שלא לצורכי עבודתו ואז נפגע בתאונת דרכים, אזי התאונה לא תוכר כתאונת עבודה.
עם זאת, החוק קובע הרחבות אפשריות של הדרך המקובלת לעבודה, ביניהן הסעת ילדים למסגרות חינוכיות, או נסיעה ועצירה לתפילה בבית כנסת לפני העבודה. חריגות כאלו מהדרך המקובלת הן מותרות, וכל תאונת דרכים שתקרה במהלכן תיחשב גם תאונת עבודה.
יתרה מכך, תאונות שקורות תוך כדי ירידה מהרכב עם ההגעה למקום העבודה (או במהלכו), או עלייה לרכב בתום יום העבודה (או במהלכו), ייחשבו גם הן כתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה. כמו גם, תאונות שקרו במהלך יום העבודה או עקב אופי העיסוק ודרישותיו (למשל, נהגי אוטובוס, שליחים או כל נסיעה שאופי העבודה דורש מהעובד שנפגע בתאונת הדרכים).
ראשית על הנפגע לתבוע דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ולקבל פיצוי עבור עד 90 ימי מחלה בגין אובדן ההכנסה בכל אותם ימי עבודה שהפסיד
מהו הפיצוי על פגיעה בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה?
הנפגע זכאי, כאמור, לשני מסלולי תביעה. ראשית, עליו לתבוע דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ולקבל פיצוי עבור עד 90 ימי מחלה, במידה שנמצא באי כושר עבודה – פיצוי בגין אובדן ההכנסה בכל אותם ימי עבודה שהפסיד בשל הצורך להישאר בבית במסגרת הטיפול בפגיעה וההחלמה ממנה.
לאחר שחלפו 90 יום, אם עדיין יש מגבלה (מלאה או חלקית) על כושר העבודה בשל הפגיעה בתאונה, יכול הנפגע להגיש תביעה נוספת לביטוח לאומי, להכרה בדרגת נכות ועימה לקבלת קצבת נכות חד פעמית או קבועה (בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לו).
חברת ביטוח החובה מחויבת לקבל את אחוזי הנכות הרפואיים שנקבעו לנפגע על ידי המוסד לביטוח לאומי ועל בסיסם יחושב הפיצוי שהיא תידרש לשלם
באיזה שלב מומלץ להגיש את התביעה כנגד חברת ביטוח החובה של הרכב?
את התביעה נגד חברת הביטוח מומלץ להגיש רק אחרי שהסתיים התהליך מול הביטוח לאומי. זאת, משום שהחוק קובע כי קביעת המוסד לביטוח לאומי תהווה קביעה על פי דין וכמוה כפסק דין. על פי סעיף 6ב' לחוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים, חברת ביטוח החובה מחויבת לקבל את אחוזי הנכות הרפואיים שנקבעו לנפגע על ידי המוסד לביטוח לאומי ועל בסיסם יחושב הפיצוי שהיא תידרש לשלם. חברת ביטוח החובה יכולה אמנם לבקש להביא ראיות שסותרות את קביעת הביטוח הלאומי, אך בתי המשפט מאשרים זאת רק במקרים יוצאי דופן ומורים על שינוי קביעת הביטוח הלאומי לעתים רחוקות עוד יותר.
חברת ביטוח החובה אמורה אמנם לשלם את מלוא הפיצוי המגיע לנפגע, אך מהתשלום שלה מפחיתים את התגמולים שהנפגע כבר קיבל מביטוח לאומי
האם תמיד ניתן פיצוי נוסף על ידי חברת ביטוח החובה?
כעיקרון, לא ניתן לקבל פעמיים פיצויים על אותו נזק. הסיבות: הנפגע, כאמור, לא יכול לקבל "כפל פיצוי", ובנוסף לכך הביטוח הלאומי תובע את חברת הביטוח על כל מה שהוא משלם לנפגע, וזו לא יכולה להיות במצב שבו תשלם יותר מ-100 אחוז של הנזק. מכאן, שחברת ביטוח החובה אמורה אמנם לשלם את מלוא הפיצוי המגיע לנפגע, אך מהתשלום שלה מפחיתים את התגמולים שהנפגע כבר קיבל מביטוח לאומי. רק במידה שסכום הפיצוי הכולל עולה על התגמולים מביטוח לאומי, תוסיף חברת ביטוח החובה את ההפרש.
יש מקרים שבהם הפיצוי של ביטוח לאומי מכסה את כלל הנזק (ואף יותר) ועדיין תוכלו לתבוע את חברת ביטוח החובה ולקבל פיצוי נוסף
באילו מקרים ניתן לתבוע את ביטוח החובה גם אם סכום הפיצוי מכוסה כולו על ידי ביטוח לאומי?
יש מקרים שבהם הפיצוי של ביטוח לאומי מכסה את כלל הנזק (ואף יותר) ועדיין תוכלו לתבוע את חברת ביטוח החובה ולקבל פיצוי נוסף. נסביר זאת באמצעות מקרה שקרה. לקוח של החתומה מעלה הגיע למקום עבודתו, החנה את רכבו הפרטי ונפל ונפצע קשה בעת שיצא ממנו. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ונקבעו לו אחוזי נכות בדרגה שזיכתה אותו בקצבה חודשית לצמיתות. קצבה כזו פירושה מיליוני שקלים במצטבר, שהנפגע יהיה זכאי לקבל לאורך כל חייו.
לאחר סיום ההליך בביטוח לאומי, הגשנו תביעה נוספת כנגד ביטוח החובה. חברת הביטוח טענה כי סכום הפיצוי שהנפגע יקבל מביטוח לאומי באופן מצטבר יכסה 100 אחוז מהפיצוי שהוא זכאי לו ואף יותר. לכן, התביעה כלפיה "נבלעת" תחת תגמולי המוסד לביטוח לאומי.
כיצד הגיב לכך התובע?
התובע טען כי מאחר שמדובר ברכב פרטי, שאינו בשירות המעביד, מגיעה לו תוספת של 25 אחוז מכלל התביעה. כלומר, פיצוי של 125 אחוז, שמתוכם 100 אחוז ניתנים על ידי המוסד לביטוח לאומי ועוד 25 אחוז שישולמו על ידי חברת ביטוח החובה. בית המשפט קיבל את תביעתו.
חוק הביטוח הלאומי מורה כי הגורם האחראי לנזק ישלם לעובד 25% נוספים מסך הפיצויים שפסק בית המשפט. כך יוצא שהעובד זכאי לפיצוי בפועל פיצויים בשיעור 125% מנזקו
מדוע קיבל בית המשפט את טענת התובע?
החוק קובע כי כאשר תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה נעשית עם רכב שנמצא בשירות המעסיק, אזי הנפגע זכאי ל-100 אחוז פיצוי הניתן על ידי ביטוח לאומי בגין תאונת העבודה. ביטוח החובה יידרש להשלים את סכום הפיצוי ל-100 אחוז רק אם תגמולי הביטוח הלאומי אינם מכסים הכל.
אך לעומת זאת, אם הנפגע נהג ברכב פרטי, שאינו בשירות המעסיק, כפי שהיה במקרה המתואר, וכאשר הגורם האחראי לנזק הוא לא המעביד אלא צד שלישי אחר, חוק הביטוח הלאומי מורה כי הגורם האחראי לנזק ישלם לעובד 25% נוספים מסך הפיצויים שפסק בית המשפט. כך יוצא שהעובד זכאי לפיצוי בפועל פיצויים בשיעור 125% מנזקו. במקרה שלנו, הנפגע זכה בשני מיליון שקל ששולמו לו על ידי ביטוח לאומי וביטוח החובה.
אם נפגעתם בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה, אתם זכאים לפיצוי מטעם ביטוח לאומי ומחברת ביטוח החובה. פנו לייעוץ משפטי מומחה על מנת לבדוק את מלוא זכויותיכם
האם נפגע שאשם בגרימת התאונה זכאי גם הוא לפיצוי?
בוודאי! חוק פיצוי לנפגעי תאונות דרכים מגדיר תאונת דרכים כאחריות מוחלטת, ולכן אין נפקות למי אשם בתאונה. בין אם הנפגע בתאונת דרכים היה מעורב בתאונה כנהג ברכב ובין אם כנוסע, ביטוח החובה צריך לכסות על כל נזק גוף שאירע באותו כלי רכב, וכך אמורים הדברים גם לגבי הולך רגל אשר נפגע מהרכב. מכאן, שגם אדם אשר אשם בתאונה יהיה זכאי לקבלת פיצוי בגין נזקי גוף מחברת הביטוח שביטחה את רכבו בביטוח חובה, יחד עם התשלום בגין תאונת עבודה המגיע מביטוח לאומי.
לסיכום, אם נפגעתם בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה, אתם זכאים לפיצוי מטעם ביטוח לאומי ומחברת ביטוח החובה. פנו לייעוץ משפטי מומחה על מנת לבדוק את מלוא זכויותיכם.
* עו"ד איטל גנון, מתמחה בתאונות עבודה, תאונות דרכים, ותאונות דרכים שהן תאונות עבודה
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי
