זה התחיל בטפטוף והפך למבול: עוד ועוד עובדים באחד המפעלים הוותיקים בישראל, המספק חלפים לתעשייה האווירית, מגישים בימים אלה תביעות למוסד לביטוח לאומי בגין נזקי השמיעה הקשים שנגרמו להם במהלך עבודתם במפעל לאורך עשרות שנים.
תחילה הגיעו אל משרדנו פניות של עובדים בודדים במפעל, שביקשו לגשש ולבחון את זכאותם לפיצוי עקב נזקי השמיעה הקשים שמהם הם סובלים. לאחר שהתברר לאלה כי הם אכן זכאים לפיצוי משמעותי, סחפו אחריהם עשרות עובדים אחרים.
רק לאחרונה התברר לעובדים שליקויי השמיעה שמהם הם סובלים, המלווים בין היתר בצפצופים תמידיים באוזניים, מזכים אותם בפיצוי כספי משמעותי
עובדים ותיקים שמועסקים יותר מ-25 שנה
המפעל המדובר עוסק בפעולות חריטה ומייצר חלפים למנועי סילון שמשמשים את התעשיה האווירית. במפעל מוצב מכשור כבד שפועל לאורך כל שעות היום. מטבע הדברים, פעולות החריטה גורמות לרעש מתמשך, שאליו חשופים העובדים, רובם ותיקים מאוד המועסקים למעלה מ-25 שנה.
בעקבות החשיפה לרעש המתמשך לאורך השנים, החלו העובדים לסבול מבעיות שמיעה שהלכו והחמירו. ואולם, רק לאחרונה התברר לעובדים שליקויי השמיעה שמהם הם סובלים, המלווים בין היתר בצפצופים תמידיים באוזניים, מזכים אותם בפיצוי כספי משמעותי. כתוצאה מכך, החלה נהירה מאוד לא שגרתית של עשרות מעובדי המפעל, המבקשים כעת ולאחר שנים למצות את זכויותיהם במוסד לביטוח לאומי בעקבות הנזקים שנגרמו להם.
כמו מחלות מקצוע אחרות, קשה למבוטחים הסובלים מטנטון למצות את זכויותיהם אם הם פונים למוסד לביטוח לאומי באופן עצמאי וביטוח לאומי עלול להערים עליהם קשיים
קשה מאוד לקבל פיצוי ללא ליווי משפטי
עשרות מעובדי המפעל שתובעים את זכויותיהם כעת במוסד לביטוח הלאומי סובלים מבעיה המכונה "טנטון". חולים הסובלים ממחלה זו בדרך כלל מתלוננים על כך שהם שומעים צלילים באוזניים מבלי שקיים מקור רעש חיצוני בפועל. במקרה של מרבית העובדים במפעל, מדובר בטנטון דו-צדדי, כלומר, הוא בא לידי ביטוי בשתי האוזניים.
כמו מחלות מקצוע אחרות, קשה למבוטחים הסובלים מטנטון למצות את זכויותיהם אם הם פונים למוסד לביטוח לאומי באופן עצמאי. הסיבה לכך נעוצה בקשיים שהמוסד ביטוח הלאומי עלול להערים עליהם בדרך, וניואנסים קטנים שאינם מודעים אליהם ועלולים לגרום להם לאבד את זכאותם.
הפער שבין 19% נכות צמיתה המזכה בתגמול חד פעמי לבין 20% נכות צמיתה, המזכה בקצבה חודשית קבועה, הוא פער משמעותי. מרבית המקרים רק ייצוג משפטי מקצועי יידע איך למקסם את התגמול
הטעות הגדולה של מבוטחים בוועדה הרפואית
כאשר מבוטחים הסובלים מטנטון פונים למוסד לביטוח לאומי בכוחות עצמם, הם לרוב נוטים להתמקד בירידה בשמיעה שממנה הם סובלים ופחות בבעיית הצפצופים באוזניים. ואולם, מדובר בטעות קשה, שכן לעתים קרובות הפיצוי שניתן לקבל מהמוסד לביטוח הלאומי בגין הצפצופים באוזניים הינו משמעותי יותר מאשר בגין הירידה בשמיעה עצמה.
משרדנו נתקל במספר לא מבוטל של מקרים שבהם מבוטחים פעלו מול המוסד לביטוח לאומי באופן עצמאי, התלוננו על ירידה בשמיעה בלבד וכפועל יוצא מכך, נמצאו זכאים לנכות צמיתה בשיעור נמוך מ-10%, שאינו מזכה בכל קצבה. במקרים אחרים, מבוטחים אשר התלוננו על ירידה בשמיעה בלבד, אמנם נמצאו זכאים לנכות צמיתה בשיעור המזכה בתגמול, אולם אילו היו מתמקדים בבעיית הטנטון היו זוכים בנכות בשיעור מזכה גבוהה יותר, וכפועל יוצא, בתגמול גבוה יותר, כך שבסופו של יום המבוטחים קיפחו את זכויותיהם.
לעניין זה יובהר כי על פי תקנות הביטוח הלאומי כדי לזכות בתגמול כלשהו, על המבוטח להוכיח שנגרמה לו נכות צמיתה בשיעור בסך 10%, לכל הפחות. נכות צמיתה בשיעור שבין 10% לבין 19% מזכה בתגמול חד פעמי מהמוסד לביטוח לאומי, ונכות צמיתה בשיעור 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית קבועה.
מבוטחים רבים אינם יודעים כי הפער שבין 19% נכות צמיתה המזכה בתגמול חד פעמי לבין 20% נכות צמיתה, המזכה בקצבה חודשית קבועה, הוא פער משמעותי וכי במרבית המקרים רק ייצוג משפטי מקצועי ומיומן יידע איך למקסם את התגמול שיינתן מהמוסד לביטוח לאומי בגין בעיות השמיעה לכדי קצבה חודשית.
צפצופים מתמשכים באוזניים, או בשמם הרפואי "טנטון תמידי", מקנים לנפגע לבדם 10% נכות צמיתה. כלומר, הטנטון הוא רכיב מהותי וחשוב לדעת כיצד להוכיח שאתם סובלים ממנו. לכן, חשוב לפנות לעורך דין המומחה לדיני הביטוח הלאומי. אנשי הביטוח הלאומי לעולם ינסו להערים קשיים על המבוטח ולטעון שהוא לא סובל מטנטון תמידי אלא רק מטנטון המופיע אצלו לסירוגין (מה שישלול את היכולת של המבוטח לקבל פיצוי).
כדי לטמון פח למבוטחים נשאלים אלה בוועדות רפואיות בצורה תמימה, כביכול, אם הם סובלים מטנטון בבוקר או בערב. זאת, כדי שייכשלו בלשונם, מה שיאפשר לביטוח הלאומי להראות כי הטנטון איננו תמידי. מבוטחים שמגיעים לא מוכנים לוועדות רפואיות מתבלבלים פעמים רבות וטוענים שהם שומעים צפצופים רק לסירוגין או רק באוזן אחת, מה ש"מפיל" להם את התיק ולא מאפשר להם לקבל פיצוי בסופו של דבר.
דוגמאות נוספות למחלות מקצוע נוגעות למשל לעובדים שבאו במגע עם חומרים רדיואקטיביים ולקו במחלת קרינה או לעובדים שביצעו תנועות חדגוניות בעבודה וסובלים מדלקות גידים
רשימה סגורה של מחלות וליקויים יצירי הפסיקה
טנטון הוא רק דוגמה אחת מבין שורה ארוכה של מחלות מקצוע המנויות ברשימה סגורה בתקנות הביטוח הלאומי. מחלות מקצוע ייחשבו ככאלו אם הן נגרמו לעובד באופן ישיר בשל חשיפה לחומרים מסוכנים או לסביבה, כחלק מתנאי עבודתו. כך למשל, עובד שנחשף באופן תדיר לאסבסט כחלק מתנאי עבודתו, וכתוצאה מכך לוקה בסרטן ריאה, עשוי להיות מוכר כמי שלקה במחלת מקצוע.
דוגמאות נוספות למחלות מקצוע נוגעות למשל לעובדים שבאו במגע עם חומרים רדיואקטיביים ולקו במחלת קרינה או לעובדים שביצעו תנועות חדגוניות בעבודה וסובלים מדלקות גידים. באופן כללי, מדובר במחלות שמתפתחות לאורך שנים ארוכות אצל העובד, עקב תנאי עבודה מסוימים.
לצד הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע שמופיעות בתקנות הביטוח הלאומי, הכירו בתי הדין לעבודה בפסיקה לאורך השנים בשורה ארוכה של ליקויים נוספים, שמכונים נזקי מיקרו-טראומה. נזקים אלה תוארו על ידי בתי הדין לעבודה כמו "טפטוף מים על סלע" שנמשך לאורך שנים. ה"טפטוף" כשלעצמו גורם לפגיעות זעירות בלבד, אולם לאורך שנים נגרם נזק מצטבר משמעותי. כדי להוכיח נזקי מיקרו-טראומה יש להוכיח פעולה חוזרת ונשנית. גם לעניין זה קשה מאוד לקבל פיצוי ללא ליווי משפטי של עורך דין מנוסה
* הכותבת מומחית בדיני ביטוח לאומי, נזקי גוף, תאונות דרכים ותאונות עבודה, וסייעה עד היום לנפגעים רבים למצות את הזכויות המגיעות להם
