עד לשנת 2016 הליך הגירושין חל בהגשת תביעות בין הצדדים, ביניהן: תביעת משמורת על הילדים, מזונות, רכוש, פירוק שיתוף, איזון משאבים וכדומה. דרך זו קיבלה תפנית עם חקיקת החוק להסדר להתדיינויות בסכסוכי משפחה בשנת 2016, אשר קבע שלא ניתן יהיה להגיש תביעות גירושין בטרם מיצוי הליך גישור. להלן מדריך מקוצר בדבר הצעדים האופרטיביים להשלמת הליך הגירושין.
הצדדים מוזמנים לפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ראשונה מתוך ארבע פגישות, שההשתתפות בהן מחייבת על פי חוק
תחילת תהליך הגירושין: בקשה ליישוב סכסוך
ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך מטעם אחד מבני הזוג, הצדדים מוזמנים לפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ראשונה מתוך ארבע פגישות, שההשתתפות בהן מחייבת על פי חוק. הפגישות נערכות ביחידות הסיוע הממוקמות סמוך לכל בית משפט לענייני משפחה ולכל בית דין רבני. יש לציין שמדובר בהליך חסוי לחלוטין שבו המידע נשמר במרכזי המהו"ת ואינו מועבר לאף גורם לרבות בתי המשפט.
הפגישה הראשונה ביחידת מהו"ת
הפגישה הראשונה נערכת במעמד עובד סוציאלי בעל הכשרה בתחום הגישור וללא ליווי עורכי דין מטעם הצדדים. ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך נמנים 60 ימים שבהם כלל ההליכים המשפטיים מעוכבים.
ניתן להגיש במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך בקשות לסעדים דחופים, כגון בקשה לפסיקת מזונות זמניים או חלוקת זמני שהות עם הילדים. ניתן לבקש צווים או הוראות בדבר חינוך הילדים, מגוריהם ואף הוצאת או הארכת דרכון. תביעות בנושאים אחרים אינן ניתנות להגשה וזאת בניסיון לגבש הסכם כולל בין הצדדים.
במסגרת יחידות הסיוע ניתן לקבל סיוע משפטי ופסיכולוגי במטרה להפחית את המעמסה הרגשית, להעצים את הבהירות המחשבתית ולהגיע לתובנות והחלטות. יישוב הסכסוך באמצעות הסכם מחייב את שני הצדדים וחל עד למועד הגעת הצאצאים לגיל הבגרות. הסכם זה מחייב ולו השלכות רבות ולכן מומלץ לשכור את שירותיו של עורך דין לענייני משפחה, אשר יבחן את הדברים, לרבות אופן הניסוח הסעיפים וביטול כפל משמעות ופרשנויות שונות.
כאשר האווירה מתוחה ורוויה באי הסכמות, תידרש הפסקה עד לקיום של פגישה נוספת במטרה למצות את המשא ומתן עד תומו. במקום "לשבור את הכלים" ו"לפוצץ" את המו"מ, עדיף לקחת הפסקה
באילו עוד מקרים פונים ליישוב סכסוכים ביחידות מהו"ת?
פנייה להליך יישוב סכסוכים נעשית גם כאשר מעוניינים להגיע לשלום בית ולקדם את התקשורת הזוגית ולעתים גם כאשר אחד מהצדדים מסרב להליך ייעוץ זוגי במטרה לשפר את מערכת היחסים.
ההתנהלות בזמן המשא ומתן
במסגרת המשא ומתן חשוב להבין שמדובר בשיח שמטרתו לרכז את התנאים המאפשרים את כריתת ההסכם. לעתים, כאשר האווירה מתוחה ורוויה באי הסכמות, תידרש הפסקה עד לקיום של פגישה נוספת במטרה למצות את המשא ומתן עד תומו. במקום "לשבור את הכלים" ו"לפוצץ" את המשא ומתן, עדיף לקחת הפסקה.
הזוג המתגרש הוא זה השולט בקצב ובמשך התהליך, ניתן להאריך את פרק הזמן בין פגישה לפגישה, להוסיף פגישות נוספות ובמקרים אחרים לסיים את ההליך בתוך פחות מארבע פגישות.
חוסר שיתוף פעולה מטעם מי מהצדדים והיעדר תועלת בהשתת ההוצאות יובילו לסגירת התיק על ידי בית המשפט והמשך התהליך בהגשת תביעות
מהי המשמעות המשפטית לאי התייצבות לפגישות ביחידות מהו"ת?
אי התייצבות לפגישות זהה במהותה לאי התייצבות לדיון, וניתן להשית הוצאות משפט על הצד שלא התייצב, זאת לבקשת הצד שהתייצב לפגישה. חוסר שיתוף פעולה מטעם מי מהצדדים והיעדר תועלת בהשתת ההוצאות יובילו לסגירת התיק על ידי בית המשפט והמשך התהליך בהגשת תביעות.
מה קורה כשלא מגיעים להסכם גירושין במהו"ת?
אם במשך ארבעת הפגישות לא ניתן היה להגיע להסכם גירושין כולל, או אם הבחין העו"ס שמי מהצדדים אינו מתכוון להגיע להסכם וכי הפערים בין הצדדים אינם ניתנים לגישור, התיק ייסגר לאחר חוות דעת העו"ס. יוזם הבקשה ליישוב הסכסוך יוכל להגיש את תביעות הגירושין לאחת משתי הערכאות - בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה.
לעתים פנייה לבית המשפט תיעשה על רקע של מעבר מקום מגורים של אחד מהצדדים יחד עם הילדים רחוק מההורה השני, ולכן יש צורך דחוף בקבלת סעד לצו מניעה לביצוע המעבר
השלכות הליך הגירושין במסגרת הערכאות השיפוטיות
הליך הגירושין במסגרת הערכאות השיפוטיות הוא יקר, ארוך, מסורבל, רווי במתחים ובחרדות ודורש התמודדות עם טענות קשות, הנכתבות בכתבי הטענות ובסופו של יום בפסק הדין ומהוות מקור להקצנת הסכסוך ואף להסלמתו ולהידרדרותו למחוזות הפוגעות במשפחה ואף עלולות להביא גם לניכור הורי.
ברוב המקרים הסכמה עדיפה על הכרעה שיפוטית וחוסר ודאות בתקופת ניהול ההליך המשפטי. בנוסף, כאשר אדם מבקש סעד מבית המשפט, עליו להביא בחשבון את האפשרות שייתכן ולא יקבל את מבוקשו. לכן, אם ניתן להסכים למתווה פשרה אשר מעניק ודאות ושלוות נפש, גם אם אינו מבטא באופן אופטימלי את רצון הצדדים, עדיף לאמצו.
באילו מקרים הכרחי לפנות לערכאה משפטית?
אלה הם המצבים המחייבים פנייה להליכים משפטיים:
- כאשר המשא ומתן מתנהל בחוסר תום לב ואין שקיפות מלאה בין הצדדים.
- כאשר אחד מהצדדים מערב באופן פסול את הילדים המשותפים בסכסוך.
- כאשר ההסכם ההולך ומתגבש אינו מידתי ופונה באופן ברור לטובת מי מהצדדים.
- כאשר ההסכם אינו מבטא את טובת הילדים בעניין מזונות או בעניין חלוקת זמני השהות בין ההורים.
- לעתים פנייה לבית המשפט תיעשה על רקע של מעבר מקום מגורים של אחד מהצדדים יחד עם הילדים רחוק מההורה השני, ולכן יש צורך דחוף בקבלת סעד לצו מניעה לביצוע המעבר.
- במקרים של ניכור הורי.
- במקרים של הברחת נכסים.
- כאשר אחד מהצדדים אינו משתף פעולה ולא מתייצב לפגישות המהו"ת.
במקרים שבהם אין מנוס מהגשת תביעות לערכאה שיפוטית, מומלץ לנסות להימנע ממלחמת חורמה ולנסות להגיע להסכם בדרכי נועם למענכם ולמען העתיד כזוג גרוש וכהורים לילדכם המשותפים
סיום ההליך
לאחר חתימה על הסכם הגירושין, עורכי הדין המייצגים את הצדדים יגישו לבית המשפט בקשה משותפת לאישורו ומתן תוקף של פסק דין להסכם והכל על פי חוק יחסי הממון בין בני זוג. במקביל תוגש בקשה משותפת לבית הדין הרבני לקביעת מועד לאישור רצון הצדדים להתגרש ובסופו של יום גם לטקס גט הפיטורין.
לסיכום, בערכאות השיפוטיות אין מנצחים וסביר להניח ששני הצדדים באופן זה או אחר יפסידו. חשוב להבין שהצדק של האחד הוא לא הצדק של האחר ולכל מטבע שני צדדים. על פניו עדיף ליישב את הסכסוך במסגרת הגופים העומדים לרשותכם ולמנוע את הסלמת הסכסוך והחרפתו. במקרים שבהם אין מנוס מהגשת תביעות לערכאה שיפוטית, מומלץ לנסות להימנע ממלחמת חורמה ולנסות להגיע להסכם בדרכי נועם למענכם ולמען העתיד כזוג גרוש וכהורים לילדכם המשותפים.
* ירדן שלומי היא עורכת דין לענייני משפחה המתמחה בהליכי יישוב סכסוכים וליווי בהערכות משפטיות
