יש שתי דרכים עיקריות שבהן אדם יכול להגיע לחקירה במשטרה: דרך אחת היא בעקבות מעצר שנעשה בשטח, בזמן אמת, בעת ביצוע עבירה או בעקבות חשד לביצוע עבירה. הדרך השנייה, הנפוצה יותר, היא בעקבות הגשת תלונה או מסירת מידע מטעם אדם אחר בנוגע לביצוע עבירה. במקרה כזה, אם מדובר בעבירה שאינה חמורה או באירוע שהתרחש לפני זמן-מה, יקבל אותו אדם הזמנה כתובה או טלפונית שבה יתבקש להגיע לתחנת המשטרה.
בחלק מהמקרים לא ייאמר במפורש למי שמוזמן לחקירה כי אכן מדובר בחקירה, אלא רק שהוא מתבקש "להגיע לתחנה ולענות על מספר שאלות"
עמימות בנוגע לסיבת החקירה
אחד הדברים הראשונים שחשוב להבין הוא שהנחקר לא יקבל מידע מוקדם בנוגע לסיבה שבגללה זומן לתחנת המשטרה. בחלק מהמקרים גם לא ייאמר לו במפורש שמדובר בחקירה, אלא רק שהוא מתבקש "להגיע לתחנה ולענות על מספר שאלות". יצירת עמימות סביב סיבת הזימון נעשית ממספר סיבות, בין היתר כדי למנוע מהנחקר לשבש את החקירה (על ידי העלמת ראיות, או הדחת עדים) או אפילו לברוח.
ייתכנו, כמובן, גם מצבים בהם אדם יוזמן לתחנת משטרה כעד לביצוע עבירה או לצורך מסירת מידע על אחר, ולא כחשוד בביצוע עבירה בעצמו. במקרה כזה, לרוב יצוין במפורש שמדובר בזימון לצורך מתן עדות על מנת לא לייצר לחץ מיותר. כבר בשלב זה, וגם אם לא נאמר במפורש שמדובר בחקירה, מומלץ לפנות לעורך דין פלילי לקבלת ייעוץ ראשוני.
זכות ההיוועצות בעורך דין כשמה כן היא – "זכות". היא איננה באה לפגוע בחשוד ובוודאי שאינה מעידה על אשמה או על רצון להסתיר מידע מהחוקרים
חקירה באזהרה מהי?
כאשר סיבת החקירה היא חשד לביצוע עבירה ולא מתן עדות, מדובר למעשה בחקירה באזהרה – סיטואציה המחייבת את היחידה החוקרת לעמוד בדרישות מסוימות לצורך שמירה על זכויות הנחקר. עם תחילת החקירה מחויב החוקר לציין בצורה תמציתית וברורה מהן העבירות שבהן הנחקר חשוד. מיד לאחר מכן, על החוקר להשמיע לנחקר את הזכויות שלו – זכות השתיקה וזכות ההיוועצות בעורך דין לפני החקירה.
דווקא לאנשים מן השורה, שההליך הפלילי ומעמד החקירה זרים להם, הייעוץ המשפטי הוא חיוני ואף הכרחי, היות שמרגע שדברים נכתבו כגרסת החשוד, לא ניתן כמעט לשנותה בהמשך
זכות ההיוועצות עם עורך דין לפני חקירה
מיתוס 1: מימוש זכות ההיוועצות בעורך דין לפני חקירה מעיד על אשמת החשוד ו/או על רצונו להערים על החוקרים.
האמת: זכות ההיוועצות בעורך דין כשמה כן היא – "זכות". היא איננה באה לפגוע בחשוד ובוודאי שאינה מעידה על אשמה או על רצון להסתיר מידע מהחוקרים. מטרתה ומשמעותה הן קבלת ייעוץ מקצועי לגיטימי לגבי ה"נכון/לא נכון" במהלך החקירה.
כאשר אנשים נורמטיביים נמנעים מלממש את זכותם מתוך חשש שיצטיירו כאשמים, הם למעשה פוגעים בעצמם יותר: דווקא לאנשים מן השורה, שההליך הפלילי ומעמד החקירה זרים להם, הייעוץ המשפטי הוא חיוני ואף הכרחי, היות שמרגע שדברים נכתבו כגרסת החשוד, לא ניתן כמעט לשנותה בהמשך, ואם הנחקר גרם לעצמו לנזק, ישליך הדבר על המשך החקירה ואף על המשפט.
מיתוס 2: עורך הדין יושב לצד הנחקר במהלך החקירה ויכול לייעץ לו בזמן אמת בנוגע לכל שאלה.
האמת: נוכחות עורך דין בחקירה מוכרת לנו מצפייה בסרטים וסדרות כיוון שכך נהוג בעיקר בארה"ב. בישראל, לעומת זאת, אסור לעורך הדין להיכנס לחקירה, וחלקו נעצר בשיחת הייעוץ הראשונית עם הנחקר, המסתמכת על החשדות שנמסרו לו בתחילת החקירה.
עם זאת, עורך דין פלילי מנוסה ידאג להישאר בתמונה, לשמור על קשר עם היחידה החוקרת ואף לנסות להשפיע על סגירת התיק. בהמשך, אם החקירה בכל זאת תוביל למעצר והחשדות כנגד הנחקר יתעבו או ישתנו, תשוב גם זכות ההיוועצות להיות רלוונטית, ככל שהחשוד ייחקר.
חשוב לציין כי הבחירה בזכות השתיקה תחזק ראיות קיימות כנגד החשוד, אך אם לא קיימות ראיות כלשהן, השתיקה לא תוכל להוות ראיה בפני עצמה ולא תפגע בנחקר
זכות השתיקה
מיתוס 3: שמירה על זכות השתיקה מתפרשת על ידי החוקרים כהודאה באשמה ומעידה על כך שיש לנחקר מה להסתיר.
האמת: שתיקה אינה מעידה על אשם פלילי אלא רק על רצון של הנחקר להימנע מלמעוד בלשונו ולסבך את עצמו.
ההיגיון הבריא עשוי לומר כי אם אין מה להסתיר - אין סיבה שלא לשתף פעולה, אך בסיטואציה המלחיצה של חקירה, נחקר עלול להפליל את עצמו גם אם הוא חף מכל אשמה, במיוחד אם זו פעם ראשונה שלו במעמד זה. הכוונה וייעוץ מוקדמים יעשו סדר, יצמצמו ואף ימנעו הסתבכות נוספת.
חשוב לציין כי השתיקה תחזק ראיות קיימות כנגד החשוד, אך אם לא קיימות ראיות כלשהן, השתיקה לא תוכל להוות ראיה בפני עצמה ולא תפגע בנחקר. החלטה לשמור על זכות השתיקה צריכה, לפיכך, להתקבל רק לאחר היוועצות עם עורך דין, אשר ייתן את המלצתו בהתאם לשקלול הנתונים והבנת הסיטואציה לעומקה.
שיתוף עורך הדין בפרטים ומידע נתון תחת חיסיון עורך דין-לקוח אינם יכולים להפליל את החשוד. יתרה מכך, הסתרת מידע מהותי מעורך הדין, שעלול להתגלות בהמשך החקירה, רק תחבל בהתגוננות החשוד
חשיבות שיחת ההיוועצות
מימוש זכות ההיוועצות יכול להיעשות פנים אל פנים או טלפונית. אם עורך הדין מבקש להגיע לתחנת המשטרה לייעוץ פרונטלי, על היחידה החוקרת להמתין זמן סביר עד הגעתו. בפרק זמן זה, יומלץ לנחקר לשמור על שתיקה מוחלטת עד לאחר קבלת הייעוץ המשפטי מעורך דינו.
בזמן השיחה, פרונטלית או טלפונית, אסור לאף חוקר או שוטר להיות נוכח, להקשיב לדברים, להקליט אותם, לעשות כל שימוש במידע שעולה מתוך השיחה או להפעיל לחצים פסיכולוגיים על הנחקר מעצם נוכחותו במקום. עורך הדין יברר בפתח שיחת ההיוועצות מה הם האישומים המיוחסים לנחקר על פי החוקרים, בדגש על מה טוענים שנעשה ולא בהכרח מה אירע בפועל. כמו כן, עורך הדין ינסה להבין מהחשוד אם ישנן ראיות כלשהן שיכולות לחזק את טענות החוקרים.
יובהר כי פגיעה בראיות, העלמתן או ביצוע כל פעולה אחרת שיכולה לשבש את החקירה, היא עבירה על החוק. עם זאת, שיתוף עורך הדין בפרטים ומידע נתון תחת חיסיון עורך דין-לקוח אינם יכולים להפליל את החשוד. יתרה מכך, הסתרת מידע מהותי מעורך הדין, אשר עלול להתגלות בהמשך החקירה, רק תחבל בהתגוננות החשוד וביכולת של עורך הדין לראות את התמונה המלאה ולהעניק, בהתאם לה, ייעוץ מלא ומדויק.
במסגרת ההיוועצות ינחה עורך הדין את הנחקר אם לשתוק או לא, בהתאם למקרה, ובעיקר יתייחס לתוכן הדברים שעל הנחקר לומר, לאופן אמירתם ובוודאי לדברים שאותם רצוי לא לומר כלל. מלבד כל זאת, יש לזכור כי החוקר אינו חבר של הנחקר ואינו מעוניין לשבת איתו לבירה בסוף הערב, לכן אל לנחקר ליפול בתרגילי חקירה זולים של יחס טוב מדי, התעניינות צבועה או אפילו הפסקת סיגריה "חברית".
לסיכום, הייעוץ המשפטי הראשוני יכול להיות קריטי עבור הנחקר ולכן חשוב להתעקש על מימוש זכות זו ולא לוותר עליה. זיכרו כי עורך דין פלילי מנוסה ומיומן יהיה זמין ללקוחותיו 24/7 משום שהיחידות החוקרות אינן פועלות על פי שעות העבודה המקובלות. אם נקלעתם לסיטואציה של חקירה, אל תהססו לפנות לעורך דין בכל יום ובכל שעה.
* עו"ד יאיר מושיוב מתמחה בכל היבטי הדין הפלילי מזה כ-14 שנה
