משפטי– זאפ
משפטיגירושין ודיני משפחהנישואים אזרחייםהתרת נישואין: הליך "גירושין" לזוגות שאינם מאותה דת או חסרי דת

התרת נישואין: הליך "גירושין" לזוגות שאינם מאותה דת או חסרי דת

זוגות מעורבים מבחינה דתית או חסרי דת, אשר נישאו בהליך אזרחי ומעוניינים לסיים את קשר הנישואים, לא יוכלו להתגרש בבית דין דתי, אלא יידרשו לעבור הליך התרת נישואין. במה כרוכה התרת נישואין, מהם התנאים הנדרשים ומה חשוב לדעת לקראת הכניסה להליך?

מאת: עו"ד איריס שריקי
22.09.20
תאריך עדכון: 22.09.20
5 דק'
התרת נישואין: הליך "גירושין" לזוגות שאינם מאותה דת או חסרי דת

גירושין בישראל נערכים על פי הדין הדתי אליו משתייכים הצדדים, כך שהסמכות לדון בהליך גירושין נתונה לבית הדין הדתי של כל עדה דתית מוכרת בארץ (יהודים, מוסלמים, נוצרים וכדומה), וזאת בתנאי ששני בני הזוג הם בני אותה דת. כאשר מדובר בזוגות מעורבים ו/או חסרי דת, עליהם לפנות להליך התרת נישואין המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.

על מנת לעבור את ההליך, נדרשים הצדדים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה שכותרתה: בקשה להתרת נישואין

התנאים הנדרשים לצורך הליך התרת נישואין

הליך התרת הנישואין קבוע בחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית), התשכ"ט-1969. ההליך מיועד לזוגות שנישאו בהליך אזרחי, המעוניינים לפרק את קשר הנישואין.

על מנת לעבור את ההליך, נדרשים הצדדים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה שכותרתה: בקשה להתרת נישואין.

טרם הכניסה להליך יבחן בית המשפט את הבקשה ואת זהות הצדדים ויביא את בקשתם לדיון רק אם בני הזוג יעמדו בשני תנאים מצטברים:

  1. כל אחד מבני הזוג משתייך לדת אחרת או שהם חסרי דת.
  2. קיימת זיקה של בני הזוג לישראל, המתבטאת באחת מהדרכים המופיעות בחוק:
  • בני הזוג הם אזרחים ישראלים.
  • מקום מושבו של המבקש (בן הזוג שהגיש את הבקשה) הוא בישראל, ובתנאי שהיה כך שנה לפני הבקשה.
  • מקום מושבו של המבקש הוא בישראל ומקום מושבם האחרון של בני הזוג היה בישראל.
  • מקום מושבו של המשיב (בן הזוג שלא הגיש את הבקשה) הוא בישראל.
  • המבקש הוא אזרח ישראל מקום מושבו הוא בישראל.
  • המבקש הוא אזרח ישראל אשר התגורר בישראל שנה מתוך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה.
  • המבקש הוא אזרח ישראל שנמצא בישראל בעת הגשת הבקשה ובלבד שבמועד הגשת הבקשה לא ניתן לערוך את הגירושין במקום מושבם האחרון של בני הזוג.

 רק לאחר קבלת אישור בית הדין הדתי של העדה אליה משויך כל אחד מבני הזוג, תהיה לבית המשפט הסמכות לדון בבקשה ולהתיר את קשר הנישואין

שלבי אישור הבקשה להתרת נישואין

על מנת לפרק ולהתיר את קשר הנישואין, על בני הזוג לפנות, כאמור, לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת קשר הנישואין. לבקשה יש לצרף צילום של תעודת הנישואין, מסמכים המעידים על דתם של בני הזוג, מקום מושבם ואזרחותם, וכן תצהיר לעניין השתייכותם הדתית.

אם אחד מבני הזוג הוא אדם חסר דת, יהיה עליו לצרף תצהיר של אדם נוסף המעיד אודותיו. במידה שחסרים מסמכים בית המשפט לא ידון בבקשה ויפנה את הצדדים להמצאת המסמכים. בהיעדר מסמכים מסוימים, הבקשה עלולה להימחק.

בשלב הראשון ובאמצעות מסמכים אלה יידרשו בני הזוג להוכיח את דתם על מנת שבית המשפט יוכל לפנות לבית הדין הדתי של אותה עדה, במטרה לבחון אם ניתן להורות על גירושי הצדדים בהליך אזרחי. תוך שלושה חודשים (ניתן להארכה בהתאם להחלטת בית המשפט), על ראש בית הדין הדתי להעביר את עמדו המנומקת לבית המשפט. רק לאחר קבלת אישור בית הדין הדתי של העדה אליה משויך כל אחד מבני הזוג, תהיה לבית המשפט הסמכות לדון בבקשה ולהתיר את קשר הנישואין. לעומת זאת, אם יקבע בית הדין הדתי שעל בני הזוג להתגרש בהליך דתי, יועבר התיק לבית הדין המוסמך.

יש לציין כי לבית המשפט תהיה סמכות לדון בבקשה גם במקרים שבהם בית הדין הדתי לא העביר את תגובתו לבית המשפט תוך שלושה חודשים ולא קיבל הארכה. במקרים חריגים מוסמך בית המשפט העליון לקבוע אם הסמכות לדון בבקשה תינתן לבית המשפט או לבית הדין.

על מנת לפרק את קשר הנישואין במסגרת הליך התרת הנישואין, מומלץ לפנות לעורך דין מוסמך שהוא גם מגשר בענייני משפחה, אשר יבחן את הקשר בין הצדדים וינסה להביאם לכדי הסכם

הדיון בבקשה

אם נקבע כי בית המשפט אכן רשאי לדון בהליך התרת הנישואין של בני הזוג, יתנהל הדיון על פי הדין החל במקום מושבם המשותף של בני הזוג או על פי הדין החל במקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג; אם לא גרו באותה מדינה – יתנהל הדיון על פי הדין החל במדינה ששניהם אזרחיה או על פי הדין החל במדינה בה נישאו. היה והצדדים לא עונים על אף אחד מהקריטריונים לעיל, ידון בית המשפט בבקשה על פי הדין החל במקום מושבו של אחד מבני הזוג, לפי ראות עיניו.

ברוב המקרים, אם יש הסכמה בין בני הזוג בנוגע לסיום קשר הנישואין, יוגש לבית המשפט גם הסכם להתרת נישואין אשר נערך קודם להגשת הבקשה. אם אין הסכמה בין הצדדים, יידרש הצד המבקש להתיר את קשר הנישואין להגיש תביעה להתרת נישואין ולפרט את עילת ההתרה. על מנת לפרק את קשר הנישואין במסגרת הליך התרת הנישואין, מומלץ לפנות לעורך דין מוסמך שהוא גם מגשר בענייני משפחה, אשר יבחן את הקשר בין הצדדים וינסה להביאם לכדי הסכם.

התרת נישואין: הליך "גירושין" לזוגות שאינם מאותה דת או חסרי דת(1)

לסיכום, פנייה לבית המשפט בבקשה להתרת נישואין, כאשר בידי בני הזוג ישנו הסכם ערוך וחתום, תסדיר את כל הפרטים הנלווים להליך, לרבות חלוקת הרכוש, המזונות והסדרי הראייה, ותבטיח המשך תקין של מערכת היחסים בין בני הזוג, גם לאחר התרת הנישואין.

* עו"ד איריס שריקי מתמחה בחדלות פירעון ושיקום כלכלי, ייצוג חייבים וזוכים בהליכי הוצאה לפועל, דיני משפחה, ביטוח לאומי ודיני עבודה

** האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד 

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?