עד 2017 היתה מוטלת על אבות האחריות הבלעדית לסיפוק הצרכים ההכרחיים של ילדיהם עד גיל 15. לרוב חויב האב בתשלום מזונות עבור כל ילד שנע בין 1,300 שקל – 1,400 שקל, וזאת עבור מזון, ביגוד וצרכים בסיסיים נוספים. עוד חויב האב גם במחצית מעלות המדור והוצאות החינוך והבריאות החריגות של ילדיו.
ואולם, בשנת 2017 חל שינוי משמעותי בנושא, לאחר שהתקבל פסק הדין המנחה במזונות (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.07.2017)). פסק הדין שינה את ההלכה הקיימת, וקבע קווים מנחים לחיוב ההורים במזונות. פסק הדין היווה רעידת אדמה בתחום, שלאחריה נוצרה חוסר אחידות בפסיקות של בתי המשפט השונים.
שופטי בית המשפט למשפחה קבעו היקפי חיובים שונה במזונות, ולא תמיד ניתן לצפות את גובה החיוב במזונות
מה קבע פסק הדין המנחה בע"מ 919?
פסק הדין קבע כי עד גיל 6 האב יחויב במזונות ילדיו כפי שהיה בעבר, ואילו "בגילאי 15-6 יחובו שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה. זאת, תוך שהחלוקה ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בהתייחס לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה".
לאחר פסק הדין המנחה, נוצר מצב של חוסר ודאות לעניין אופן חישוב חלוקת הנטל בין ההורים. שופטים שונים של בתי המשפט לענייני משפחה החלו לקבוע היקפי חיוב שונים במזונות, וכתוצאה מכך לא תמיד ניתן לצפות את גובה החיוב במזונות שנפסק בפועל.
עבור ילדים מעל גיל שש נקבעה צורת חישוב שוויונית שאיננה מגדרית, כאשר יש לחשב את חלוקת הנטל בין ההורים "מתמטית", בהתאם ליחס הכנסות וזמני שהות
כמה מחייבים כיום במזונות?
עבור ילדים מתחת לגיל 6 - פסק הדין המנחה לא שינה, כאמור, את ההלכה המשפטית הקיימת לחיוב. החיוב במזונות הילדים נקבע על פי הדין האישי, ובדרך כלל המזונות המינימליים שנפסקים עומדים על 1,300-1,400 שקל לכל ילד, ללא מדור וללא תשלומי "מחציות" בבריאות ובחינוך.
עבור ילדים מעל לגיל 6 נקבעה צורת חישוב שוויונית שאיננה מגדרית. יש לחשב את חלוקת הנטל בין ההורים באופן מתמטי לפי יחס ההכנסות וזמני השהות, ולאחר מכן לבית המשפט שיקול דעת לסטות מהחישוב המתמטי ולקבוע את החיוב במזונות בהתאם לנסיבות כל משפחה ומשפחה.
כיצד נעשה החישוב המתמטי?
החישוב יתבצע בשלושה שלבים:
השלב הראשון - הערכת הוצאות הקטינים הכוללות בשני הבתים, כאשר בתי המשפט לענייני משפחה העמידו במספר פסקי דין את הסכום עבור כל קטין בכ- 2,200-2,500 שקל.
השלב השני - חישוב חלוקת הנטל בין הצדדים באופן יחסי לפי היכולת הכלכלית של הצדדים, כלומר פערי ההכנסות מכלל המקורות.
השלב השלישי - הפחתה של ההוצאה שכל צד מוציא על הקטינים ישירות בעת קיום זמני השהות עימו בפועל.
הנוסחה המתמטית מהווה רק נקודת מוצא וכלי עזר לצורך הבנת היקף החיוב במזונות. יש להבהיר כי לצורך החישוב אין משמעות למגדר והתוצאה אמורה להיות זהה במקרה הפוך בין האב לאם
דוגמאות לאופן חישוב המזונות
דוגמה ראשונה - נניח כי צורכי הילדים שהינם תלויי שהות עומדים על כ-6,000 שקל. במקרה זה הכנסות שני ההורים שוות, וחלוקת זמני השהות שווים (הילדים נמצאים אצל כל אחד מההורים שבעה ימים בשבועיים). במקרה זה החישוב ייעשה כך: על פי יחס ההכנסות של הצדדים, על כל אחד מהם לשאת באופן שווה בנטל הוצאות הילדים בסך של 3,000 שקל.
על פי יחס זמני השהות, כל אחד מהצדדים נושא במחצית מעלות הילדים (3,000 שקל) בעת קיום זמני השהות בביתו. התוצאה: במקרה זה לא נדרש לאזן את הנשיאה בתשלומי הוצאות הקטינים, מאחר ואין הפרש בין חלקם בנשיאה בנטל לבין ההוצאה הישירה בעת זמני השהות. זאת, בהנחה שבנסיבות המקרה אין צורך בהורה מרכז שיישא בחלק מן ההוצאות עבור שני הצדדים או כל חריגה אחרת.
דוגמה שנייה - במקרה זה נניח כי הכנסתו של האב עומדת על 20 אלף שקל בחודש, ואילו הכנסת האם עומדת על 10,000 שקל בחודש בלבד. במסגרת חלוקת זמני השהות, הילדים נמצאים אצל האם 9 ימים בשבועיים, ואצל האב הם נמצאים 5 ימים בשבועיים. צרכי הילדים עומדים על 6,000 שקל.
במקרה זה, האב מכניס 67% מההכנסה המשפחתית הכוללת, והאם 33%. לפי יחס ההכנסות האב נדרש לשאת בנטל הוצאות הילדים בסך של 4,000 שקל (67% מההוצאה הכוללת). לפי יחס זמני השהות האב מוציא 36% מההוצאות עבור הילדים כאשר הם שוהים בביתו (5/14=36% מהזמן) המהווים סך של 2,160 שקל. כך שכדי לאזן את הנשיאה בנטל על האב לשלם לאם את ההפרש (2,160 שקל - 4000 שקל) - סך של 1,840 שקל.
הדוגמאות מבהירות את הנוסחה המתמטית שמהווה רק נקודת מוצא וכלי עזר לצורך הבנת היקף החיוב במזונות. יש להבהיר, כי לצורך החישוב אין משמעות למגדר והתוצאה אמורה להיות זהה גם במקרה הפוך שבו האם משתכרת שכר גבוה יותר מהאב..
כאמור, פסק הדין המנחה הותיר לבית המשפט שיקול דעת רחב לקבוע חיוב במזונות השונה מתוצאת החישוב המתמטי כפי שנקבע בבע"מ 919/15: "פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך ורק על המספרים היבשים. בטרם יפסוק את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה".
מומלץ להיוועץ באופן פרטני בכל מקרה ומקרה עם עורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה. לפסיקת מזונות השפעה רבה על הצדדים, ולכן מומחיות בתחום זה נדרשת כדי להשיג תוצאות מיטביות ללקוח
דוגמאות מהפסיקה: כך קובעים בתי המשפט את החיוב במזונות
תלה"מ (פ"ת) 57343-07-17 פלוני נ' פלונית (1/7/2020) – בפסק הדין נקבע כי במסגרת החלטה לחיוב במזונות על בית המשפט לבחון את התא המשפחתי בכללותו, והנסיבות הפרטניות של כל משפחה. כאשר מי מההורים נמנע מלפרוס את התמונה בכללותה לנגד עיני בית המשפט ובוחר לגלות טפח ולהסתיר טפחיים, חישוב אריתמטי של הנתונים, כפי שהוא בחר להציג, עלול לפגוע בילדיו ובוודאי אינו מאפשר בחינה של חלוקת הנטל על יסוד הלכת בע״מ 919/15.
תלה"מ (חיפה) 26969-01-18 ז.ג נ' ד.ג (25.04.2020) – בית המשפט אמד את צרכי הקטינה בסך של 1,600 שקל לחודש; את יחס הכנסותיהם הפנויות של ההורים כך - 40% לאם ו-60% לאב. בנסיבות אלה ולאור העובדה שזמני השהות מצומצמים ואינם כוללים לינה באמצע השבוע ולפי החישוב המתמטי חלקו של האב 690 שקל. בית המשפט השתמש בסמכותו וקבע חיוב במזונות בסך 1,100 שקל.
לסיכום, בתי המשפט פוסקים כיום את החיוב במזונות עבור ילדים מעל גיל 6 בהתאם לפסק הדין המנחה. בתי המשפט עשו צעד קדימה לעבר חלוקת נטל שוויונית בין ההורים, אף שלרוב בתי המשפט קובעים את החיוב במזונות לפי נסיבות כל משפחה ומשפחה. עם זאת, לחישוב המתמטי משמעות רבה: בתי המשפט תמיד יראו את תוצאת החישוב המתמטי כנקודת המוצא לקביעת המזונות וכעוגן לקביעת החיוב.
לאור השינויים בפסיקה בתחום זה, מומלץ להיוועץ באופן פרטני בכל מקרה ומקרה עם עורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה. לפסיקת מזונות השפעה רבה על הצדדים, ולכן מומחיות בתחום זה נדרשת כדי להשיג תוצאות מיטביות ללקוח.
* הכותבים מתמחים בדיני משפחה, ובעלי מומחיות מיוחדת בתחום המזונות
** אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי
