בכל יום נחקרים במשטרה אלפי אזרחים כחשודים וכעדים ובתום חקירתם, חלקם נעצרים ונכלאים, ואחרים משוחררים בתנאים מגבילים. השחרור בתנאים מגבילים הרווח ביותר הוא שחרור על ידי קצין משטרה. קצין המשטרה האחראי על החקירה קובע אם לשחרר את העצורים ובאילו תנאים. את החתימה בפועל ניתן לעשות בפני שוטר. כך בפרקטיקה הדבר מתרחש: השוטר שחקר אותך מחתים אותך על תנאי השחרור בערובה, שאותם הכתיב הקצין האחראי על החקירה.
יש תנאי מהותי בלעדיו לא ניתן לבצע את השחרור - נדרשת הסכמת החשוד לכך. כלומר, ללא הסכמת החשוד לתנאים המגבילים, לא ניתן לשחרר אותו בערובה
את מי ניתן לשחרר בתנאים מגבילים?
המשטרה תשחרר בערובה חשוד שנחקר באזהרה, כלומר חשוד בעבירה מסוימת ולא מי שנחקר בעדות פתוחה. בנוסף, יש תנאי מהותי בלעדיו לא ניתן לבצע את השחרור - נדרשת הסכמת החשוד לכך. כלומר, ללא הסכמת החשוד לתנאים המגבילים, לא ניתן לשחרר אותו בערובה.
מפגינים רבים שנעצרו בהפגנות נגד ראש הממשלה בבלפור הורחקו כתנאי לשחרור ל-15 יום מירושלים. היו מפגינים שסירבו לתנאי זה והם הובאו כעצורים בפני שופט, שדן בבקשת המשטרה ובמקרה זה דחה אותה
באילו תנאים מגבילים מוסמך קצין משטרה לשחרר חשוד?
על פי סעיף42(א) לחוק המעצרים, קצין משטרה מוסמך לשחרר חשוד בתנאים הללו: שחרור בערובה עצמית או ערבות צד ג', כולל אפשרות להפקדת ערבון כספי במשטרה או בבנק הדואר; התחייבות להתייצב במשטרה במועדים מסוימים; מעצר בית מלא של חמישה ימים ללא אפשרות יציאה כלל; איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון למשך שלושה חודשים; איסור לקיים מפגש או קשר עם אדם מסוים למשך 30 ימים; איסור כניסה לאזור מסוים למשך 15 ימים; חובה להודיע על כל שינוי במען מגורים או במקום העבודה.
אם החשוד לא הסכים לתנאי השחרור, קצין המשטרה ישאיר אותו במעצר, הוא יובא לדיון בפני שופט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות מעת מעצרו
מה קורה כאשר החשוד לא מסכים לתנאי השחרור בערבות?
אם החשוד לא הסכים לתנאי השחרור, קצין המשטרה ישאיר אותו במעצר, הוא יובא לדיון בפני שופט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות מעת מעצרו. משום שכפי שציינו, כדי לשחרר חשוד בתנאים שתכתיב המשטרה נדרשת הסכמתו לכך ובמידה שלא יסכים, יובא כעצור בפני שופט.
לדוגמה, מפגינים שנעצרו בהפגנות נגד ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים וכתנאי לשחרור הורחקו ל-15 יום מירושלים. כמה מהמפגינים סירבו לתנאי זה והובאו כעצורים בפני שופט שקיים דיון בבקשת המשטרה ובמקרה זה דחה אותה.
מקרה נוסף שבו יובאו עצורים בפני שופט הוא אם לא המציאו את הערובה בזמן שנקבע. כלומר, אם המשטרה התנתה כי החשוד יפקיד סכום כסף עד לזמן מסוים והחשוד לא עמד בכך, או שהתנתה כי ערב צד ג' יחתום כי לא יפר את התנאים, והחשוד לא איתר אדם שיערוב לו. במקרה כזה החשוד יובא בפני שופט. גם במקרים שהקצין מבקש להטיל תנאי ערובה שמעבר לסמכותו, כמו למשל מעצר בית של 15 יום, כאשר יש לו סמכות לחמישה ימים בלבד, החשוד יובא בפני שופט, משום שאין זה בסמכותו של קצין המשטרה.
סמכויות בית המשפט נרחבות מאוד ואין לגביהן הגבלות זמן או מידה. השינוי החשוב ביותר הוא שלא נדרשת הסכמת החשוד לתנאי השחרור
מהן סמכויות בית המשפט במקרים של שחרור בתנאים מגבילים?
כאשר חשוד מגיע לפני בית משפט, הרי שיש בכך משום יתרון - מעין פיקוח רגולטורי על החלטות המשטרה, אך יש בכך גם חיסרון אדיר מבחינתו. שכן, סמכויות בית המשפט נרחבות מאוד ואין לגביהן הגבלות זמן או מידה. השינוי החשוב ביותר הוא שלא נדרשת הסכמת החשוד לתנאי השחרור. בית המשפט הוא שמחליט על כך, כמובן, לאחר קיום דיון.
סמכויות בית המשפט כוללות: הפקדת דרכון ואיסור יציאה מהארץ ללא הגבלת זמן, כאשר יש חשש שהחשוד לא יתייצב לחקירה, למשפט, או לנשיאת העונש; מעצר בית – אין הגבלת זמן לשיקול בית המשפט; איסור מפגש או יצירת קשר עם אדם - אין הגבלת זמן לשיקול בית המשפט; איסור כניסה ליישוב מסוים - אין הגבלת זמן לשיקול בית המשפט; חובה לקבל טיפול לשימוש בסמים; חובה להתייצב לבדיקה פסיכיאטרית; הפקדת כלי נשק במשטרה ועד תנאים נרחבים.
אם שוחררת בתנאים מגבילים מפליגים שמצרים את שגרת חייך, אפשר וכדאי להגיש ערר לבית משפט השלום באמצעות עורך דין שמכיר את הפרקטיקה
האם ניתן לערער על שחרור בתנאים מגבילים ע"י קצין משטרה?
כן, בוודאי! סעיף 43 לחוק המעצרים קובע שמי ששוחרר על ידי קצין משטרה בתנאים מגבילים, רשאי להגיש ערר לבית משפט השלום לפי העניין הבא: ערר על גובה או סבירות תנאי הערובה שיוגש תוך 14 יום: כלומר, אם הוטל סכום גבוה מדי, או שידך אינה משגת את הסכום; או אם הושתו תנאים מגבילים קיצוניים ומפליגים כאלה שאין איזון בין חומרת העבירה, הזמן בו נעברה, מה החשש לשיבוש הליכי חקירה והתייצבות לחקירה ומשפט, ובין עוצמת התנאים שהושתו.
ערר לגבי תנאי השחרור בערובה ניתן להגיש בכל עת אם השתנו הנסיבות. כך לדוגמה, אם הוטל על חשוד מעצר בית מלא למשך חמישה ימים והמתלונן עזב את הארץ, הרי שניתן להגיש ערר לביטול עקב שינוי הנסיבות.
לסיכום, אם שוחררת בתנאים מגבילים מפליגים שמצרים את שגרת חייך, אפשר וכדאי להגיש ערר לבית משפט השלום באמצעות עורך דין שמכיר את הפרקטיקה. בית המשפט רשאי לשנות ואף לבטל את התנאים הללו.
* עו"ד אלי יצחק, שימש כראש משרד חקירות במספר תחנות משטרה והיה אחראי על שחרור בערבות של חשודים רבים. כיום מייצג ומסייע לחשודים שנחקרו במשטרה
** סייעה בהכנת הכתבה: רננה מור, כתבת Zap Doctors
