משבר הקורונה מטלטל את העולם וגורם לרבים לפגיעה כלכלית עצומה. ישראלים רבים, שכירים ועצמאים שלפני המשבר רשמו הצלחות נאות, מתקשים לפתע לגמור את החודש. התוצאה: חובות שהולכים ומצטברים, ומביאים רבים לסף חדלות פירעון.
אם לא פרעתם חוב כלשהו, לראשונה בחייכם, במוקדם או במאוחר ייפתח נגדכם תיק בהוצאה לפועל. משלב זה ואילך החוב רק ילך ויתפח בגלל הוצאות גבייה שונות, אגרות, הריביות הגבוהות בהוצאה לפועל ושכר טרחת עורך הדין שיטפל בגבייה זו.
פתיחת התיק צפויה לגרום לכם לקשיים, שיפגעו ביכולתכם לנהל אורח חיים נורמלי. בין היתר, יוכל מי שאתם חייבים לו כספים לעקל את המשכורת ואת חשבון הבנק שלכם, למנוע מכם להוציא רשיון נהיגה ואף להוציא לכם צו עיכוב יציאה מהארץ.
איך ניתן לצאת מהתסבוכת? גם אם זה נראה כמו סוף העולם, יש לא מעט דרכים להתמודד עם תיק שנפתח נגדכם בהוצאה לפועל, וחשוב לא להזניח אותו ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בנושא. בשורות הקרובות נציג כמה צעדים שבהם ניתן לנקוט.
1. להגיש התנגדות לחוב
אם יש סיבה כלשהי שאתם לא צריכים לשלם את החוב (למשל, מדובר בחוב של מישהו אחר או שעל ההסכם המוצג לכם לתשלום החוב חתום מישהו אחר), אתם יכולים להגיש התנגדות לחוב. התנגדות היא טענת הגנה שמועלית בהוצאה לפועל.
במסגרת ההליכים בהוצאה לפועל, ניתן להגיש התנגדות לחוב בתביעה על סכום קצוב המוגשת נגדכם (כלומר, תביעה המבוססת על הוכחה בכתב לקיום החוב) או בתביעה המוגשת נגדכם לביצוע שטר (הכוונה לצ'קים ולכל שטר אחר שהינו סחיר).
2. לטעון טענת "פרעתי"
טענת הגנה אחרת שניתן להעלות בפני ההוצאה לפועל היא טענת "פרעתי". בעצם העלאת טענה זו החייב טוען שהוא פרע את החוב או את חלקו, ומביא לכך אסמכתאות. תוצאת קבלת טענה זו יכולה להיות סגירתו של התיק או הקטנתו לחוב שנשאר.
3. לבקש צו תשלומים
אם אין לכם טענת הגנה טובה ביחס לחוב ואתם נדרשים לשלם אותו, עדיין יש לכם כמה אלטרנטיבות שיכולות להמתיק את הגלולה המרה. אתם יכולים למשל להגיש בקשה לצו תשלומים. כלומר, לבקש לפרוס את החוב שלכם לתשלומים.
הבקשה לצו תשלומים מוגשת להוצאה לפועל והיא מאפשרת לפרוס את תשלום כל החוב לתשלומים, וזאת לתקופות שונות, על פי גובה החוב ולפי יכולתו של החייב. פרק הזמן המקסימלי לפריסת התשלומים עומד כיום על ארבע שנים.
4. להגיע להסדר עם הזוכה
אפשרות אחרת היא להגיע להסדר מול הזוכה. כלומר, מול מי שאתם חייבים לו את הכסף או בא כוחו. במקרה כזה, אפשר להגיע איתו להסדר לפריסת החוב למספר תשלומים או למתן הנחה כלשהי, אם החוב ישולם על ידיכם בתשלום אחד.
אפשרות זו מותנית במידת הגמישות של הזוכה, ובשאלה אם הוא גוף גדול בעל כיס עמוק (למשל, בנק, חברת אשראי או עירייה) או שהוא זוכה קטן, שחייב את הכסף כדי לשמור על נזילות. לרוב זוכים גדולים יתגמשו יותר כדי לקבל חלק מהכסף.
5. לבקש איחוד תיקים
אם עומדים כנגד החייב מספר תיקים, הוא יכול לבקש איחוד תיקים בהוצאה לפועל. כלומר, לשלם לכל הנושים שלו דרך התיק המאוחד, ולא לשלם לכל אחד בנפרד. בחירה באפשרות זו תאפשר לחייב ליהנות מהגנות כמו עיכוב ההליכים שנפתחו נגדו. יש לשים לב, כי איחוד תיקים מותנה בתשלום של 3% מסך כל החובות מדי חודש.
6. לפנות להליך של חדלות פירעון
מי שלא מצליח לעמוד בתשלום חובותיו ולא נותרת לו ברירה אחרת, יכול לפנות להליך של חדלות פירעון (מה שכונה בעבר פשיטת רגל). במסגרת זאת יכול החייב להגיש בקשה לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון. הוא יידרש לשלם תשלומים חודשיים ולעמוד בתכנית פירעון עד לקבלת הפטר מלא מכלל חובותיו.
על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, שנכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019 – רגע לפני משבר הקורונה - ההליך כנגד החייב יכול להימשך לכל היותר ארבע שנים. כלומר, החייב רואה את "האור בקצה המנהרה" כבר בתחילה.
לסיכום, אם נפתח נגדכם תיק בהוצאה לפועל בעקבות משבר הקורונה – דעו כי זה לא סוף העולם. אם אתם לא אחראים לחוב או שפרעתם אותו או את חלקו, תוכלו לטעון זאת בהוצאה לפועל. גם אם מדובר בחוב שאתם יצרתם, עומדות לרשותכם שלל אפשרויות.
בכל מקרה, אם עומד כנגדכם חוב, אל תזניחו אותו. אם תתעלמו מהחוב, הוא רק ילך ויגדל וייווצר כדור שלג שיקשה עליכם. כבר בתחילת הדרך מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין מיומן ובעל ניסיון, שיכול לסייע לכם ולהתוות את הדרך הנכונה לצאת מהסבך.
* הכותבת מתמחה בדיני חדלות פירעון והוצאה לפועל, והיא בעלת ניסיון וידע רב בתחום
