רגע לפני החופה עם בחירת ליבכם, מלאי התרגשות, אתם מתכנסים בחדר קטן - החתן, אבי הכלה והרב המקדש – למעמד החתימה על הכתובה. מחוץ לחדר עומדת משפחתה של הכלה ויתר האורחים הממתינים לשמוע מה יהיה סכום הכתובה.
פעמים רבות, עקב הלחץ והרצון שלא לפגוע בכלה ובכבוד אביה ומשפחתה, נאלץ החתן לכתוב בכתובה סכום גבוה, הרבה מעבר ליכולתו הכלכלית במעמד החתונה. למרבה הצער, לעתים יחסי הצדדים עולים על שרטון והם מחליטים לסיים את הנישואין. כחלק ממאבק המשפטי בין הצדדים, תובעת האישה את כתובתה – בסכום שזו נכתבה – דבר הגורם לקשיים ולעיכוב בפתרון הסכסוך בין הצדדים.
בשאלות מהי כתובה מופרזת ומתי עשוי בית הדין לקבוע שהכתובה נכתבה בסכום מוגזם נבקש לעסוק בשורות הבאות.
בית הדין הבהיר כי "הכתובה לא נועדה להעשיר את האישה הגרושה ולדלדל עד עפר את הבעל"
מהי כתובה?
חיוב הבעל בכתובה קם בעת הנישואין. בעבר, לפי הדין העברי, כלל הרכוש והכספים שנצברו בחיי הנישואין היו רכושו של הבעל, ובמקרה שבו בעל היה מגרש את אשתו, היא היתה יוצאת ללא כל רכוש.
הכתובה - אשר נולדה כתקנת חכמים - מורכבת משני חלקים: הראשון מכונה "עיקר הכתובה" ובו נכתב סכום חובה (200 זוז). זאת כאשר סך עיקר הכתובה אמור להיות שווה למשכורת שנתית לערך. כלומר, להספיק לאשה למחיה של שנה. החלק השני מכונה "תוספת כתובה" ובו כותב הבעל, ככל שהוא מעוניין בכך, סכום נוסף.
מטרתה העיקרית של הכתובה היא לאפשר לאישה קיום מכובד לאחר הגירושין כדי שתשקם את חייה ותינשא בשנית. מטרה נוספת של הכתובה היא להעצים את ערכה של האישה, כך שהבעל יחשוב פעמיים לפני שהוא מגרש את אשתו, כך "שלא תהיה קלה בעיניו לגרשה". עם זאת, בית הדין הבהיר כי "הכתובה לא נועדה להעשיר את האישה הגרושה ולדלדל עד עפר את הבעל".
בחוגים חברתיים שבהם נהוג כי הכלה היא זו שמביאה דירה לנישואין, וזו נרשמת על שם שני בני הזוג, יש לדרוש בתוקף רישום סכום נכבד בכתובה המייצג לפחות ערך של מחצית דירה
מהי "כתובה מוגזמת"?
בית הדין הרבני הגדול בירושלים קבע כי סכום הגבוה מ-120,000 שקל (כלומר, סכום המייצג חיוב חודשי של יותר מ-10,000 שקל לחודש) נחשב לסכום מוגזם, וזאת ממספר טעמים:
א. מטרת הכתובה היא לאפשר לאישה הגרושה קיום בכבוד למשך תקופת מינימום של שנה, עד אשר תמצא בעל אחר. אין חולק שסכום חודשי של 10,000 שקל למשך שנה מהווה פרנסה ראויה.
ב. רכוש הצדדים מתחלק שווה בשווה בין בני הזוג לפי חוק יחסי ממון או לפי הלכת השיתוף. קשה להניח שחתן סביר יסכים גם לחלק את נכסיו לפי החוק האזרחי ולפי פסיקת בתי המשפט, וגם לשלם כתובה בסכום עתק. התוצאה היא שהוא ייוותר במקרים רבים חסר כל. לכן, כתובה החורגת מהאמור לעיל תיכנס לא פעם תחת ההגדרה של "כתובה מוגזמת".
עם זאת, לא בכל מקרה ייקבע סכום חריג ככתובה מוגזמת. בחוגים חברתיים שבהם נהוג כי הכלה היא זו שמביאה דירה לנישואין, וזו נרשמת על שם שני בני הזוג, יש לדרוש בתוקף רישום סכום נכבד בכתובה המייצג לפחות ערך של מחצית דירה (תיק 1687/24 (רבני גדול) פלוני נ' פלונית (02.09.2007))
בפסיקה מאוחרת קבע בית הדין הרבני הגדול כי כתובה מוגזמת אינה נקבעת בהתאם למה שאנשים ככלל חושבים למוגזם, אלא באופן יחסי למצבו של החתן המתחייב בעת עריכת הנישואין. עוד נקבע כי אין לחייב בתוספת כתובה מוגזמת, כאשר ברור לכל הנוכחים במעמד החופה שהבעל לעולם לא יוכל לעמוד בהתחייבות לסכום כה גדול, והוא לא גמר בדעתו להתחייב בסכום זה בפועל. אין לחייב בכתובה מוגזמת גם כאשר מופעל על החתן לחץ חברתי מתחת לחופה לכתוב סכום גדול, אחרת יבייש את משפחת הכלה (תיק 1052109/1 פלונית נ' פלוני, 27.06.2016).
לאור חומרת התופעה ובניסיון להוריד את הלחץ על החתנים ביום חופתם, הרבנות הראשית הנחתה את רשמי הנישואין שלא לרשום בכתובה סכום של יותר ממיליון שקל. עם זאת, אין משמעות ההנחיה שכל חתן שיכתוב סכום של מיליון שקל, יחויב בכך.
כיום הפסיקה בבתי הדין אימצה את דעת הרב שלמה דיכובסקי, שהמליץ לקבוע חיוב כתובה שנכתבה בסכום מופרז, לפי מצבו הכלכלי של החתן ביום עריכת הכתובה, וזאת בסך השווה לצורך הקיום של האישה למשך שנה. הסכום שהוערך על ידו עומד על 60,000 שקל עד 120,000 שקל, בהתאם לנסיבות המקרה.
בבואו להכריע בטענה לכתובה בסכום מופרז יתחשב בית הדין, בין היתר, בנסיבות אלו:
- הרקע החברתי והמשפחתי של הצדדים והסבירות שעל החתן הופעל לחץ לכתוב את הכתובה בסכום מוגזם רק לכבוד הכלה ומשפחתה.
- סבירות סכום הכתובה, לאור מצבו הכלכלי של החתן ביום חתימת הכתובה.
- הנכסים שהובאו על ידי הצדדים לנישואין ואופן רישומם או חלוקתם.
- קיום הסכם ממון בין הצדדים.
- זכויות ונכסים שקיבלה האישה לפי הדין האזרחי.
בית הדין הרבני הגדול פסק ברוב דעות כי כתובה שנכתבה בסכום מופרז מהווה ראיה לכך שמעולם לא היתה כוונה להתחייבות ממונית אמיתית אלא לכתיבת סכום "לשם כבוד"
דוגמאות מהפסיקה: כך מתייחסים בתי המשפט לכתובה מוגזמת
בתיק 1687/24 (רבני גדול) פלוני נ' פלונית (02.09.2007) – קיבל בית הדין את טענת הבעל כי הכתובה נכתבה בסכום מוגזם, ואין לה תוקף מחייב. בנסיבות המקרה דובר על זוג שלא היה לו רכוש משותף. הכתובה נכתבה בסכום שחורג בהרבה מעבר למקובל בכל הנוגע לזוג צעיר.
בית הדין קבע כי בשל מצבו הכלכלי של הבעל, הסיכוי כי ישלם את הסכום שואף לאפס ואין טעם לפסוק לחומרא ולחייבו בסכום עתק שרק יוביל אותו לבית הסוהר ולא יועיל לאשתו. קרוב לוודאי, שאילו הוא היה יודע שההתחייבות בכתובה תיאלץ אותו "לפשוט את כותנתו" ולהיכנס למאסר, הוא לא היה מתחייב בכך.
בתיק 1052109/ פלונית נ' פלוני (27.06.2016) – בית הדין הרבני הגדול פסק ברוב דעות כי חתן אשר התחייב בכתובה בסכום מופרז, אין לחייבו בכתובה המופרזת, מאחר שהיא בגדר "אסמכתא", או שנעשתה לשם כבוד בלבד והסכום לחיוב ייקבע על פי שיקול דעת בית הדין, לפי מעמדו הכלכלי של הבעל בזמן הנישואין.
במקרה דנן, הכתובה נקבעה בסכום של 520,000 שקל ובית הדין חייב את הבעל בסכום של 120,000 שקל.
בתיק 1124064/ פלונית נ' פלוני (09.08.2017) – בית הדין הרבני הגדול פסק ברוב דעות כי כתובה שנכתבה בסכום מופרז מהווה ראיה לכך שמעולם לא היתה כוונה להתחייבות ממונית אמיתית אלא לכתיבת סכום "לשם כבוד". לפיכך, התחייבותו של החתן במקרה זה לכתובה על סך מיליון שקל – לא חלה מעולם.
בנסיבות העניין בית הדין הרבני הגדול חייב את הבעל ב-360 אלף שקל - הסכום שנקבע בבית הדין האזורי בדרך של "דין כעין פשרה".
בתיק (חיפה) 1054415/2 פלונית נ' פלונית (01.01.2018) – בית הדין הרבני האזורי פסק שבנסיבות המקרה האישה זכאית עקרונית לכתובתה, וכי הסכום שנקבע בכתובה – 5,555,555 שקל - הוא מופרז ונכתב "לכבודה של האישה" ולא מתוך כוונה להתחייב בו.
בית הדין סבר שלאור חומרת התנהגות הבעל שהביאה לגירושין ובהתחשב בהסכמת האישה לקביעת החיוב בכתובה על פי שיקול דעת ההרכב, יש להעמיד את שווי הכתובה על 240 אלף שקל. כיוון שהאישה איננה יכולה "ליהנות משני העולמות", נפסק כי מסך הכתובה שנקבע יש לנכות את מה שכבר קיבלה האישה במסגרת איזון הנכסים.
כדי להימנע ממחלוקות עתידיות או לצמצמן ככל הניתן, מומלץ לערוך הסכם טרום נישואין ולהתייחס לעניין הכתובה כחלק מההסכם
כמה נקודות חשובות הנוגעות לעניין הכתובה
ראשית, זכרו כי הכתובה היא מסמך משפטי מחייב וכי בשנים האחרונות קיימות תביעות רבות המוגשות לקבלת הכתובה ותוספת הכתובה, ולכן יש להיזהר מכתיבת סכומים מופרזים.
שנית, מומלץ שבני הזוג יסכמו ביניהם קודם למועד החתונה את הסכום שייכתב בכתובה, דבר שימנע את חוסר הנעימות והפעלת הלחצים מצד משפחת הכלה על החתן ביום חופתו.
שלישית, כדי להימנע ממחלוקות עתידיות או לצמצמן ככל הניתן, מומלץ לערוך הסכם טרום נישואין ולהתייחס לעניין הכתובה כחלק מההסכם. חרף הטענה כי הסכם טרום נישואין יכול לסכסך בין הצדדים, הניסיון מוכיח כי קיומו של ההסכם לרוב מאפשר לצדדים לקיים מערכת יחסים טובה ויציבה לאורך שנים. ההסכם נותן לשני הצדדים שקט נפשי וודאות כלכלית אם חס וחלילה היחסים יעלו על שרטון. בפועל, הדבר מפחית את המחלוקות והסכסוכים בין בני הזוג ומשפחותיהם.
רביעית, אם אתם הורים לילדים, כדאי שתזכרו שלאחר הגירושין יהיה עליכם לפעול בשיתוף ובהסכמה לטובת הילדים. לרוב, אבות חילונים רואים בהגשה של תביעת כתובה לפי הדין העברי במקביל להגשת תביעת רכוש אזרחית כתביעה "נקמנית".
ניסיון השנים מגלה כי עמידה על תביעת כתובה בנסיבות אלה יכולה "להרעיל" עוד יותר את יחסי הצדדים, דבר שעלול לפגוע בתיאום ההורי לאחר הגירושין ובטובת הילדים המשותפים ולהאריך את משך זמן ניהול הסכסוך בשנים רבות.
חמישית, לסכסוך גירושין בכלל ובפרט לתביעות כתובה משמעות כלכלית רבה לצדדים, ולכן מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה והמשפט העברי כבר בשלבים הראשונים של הסכסוך.
* הכותבים מתמחים בדיני משפחה, ובעלי מומחיות בניהול תיקי גירושין, הן בביהמ"ש לענייני משפחה והן בביה"ד הרבני
** המידע בכתבה לעיל מהווה סקירה כללית של התופעה ואין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי
