הגבר, יהודי ואזרח ישראלי, התחתן עם אישה לא יהודיה מחבר העמים ובעקבות כך היא הגיעה לחיות עימו בארץ. כאשר נכנסה להריון, הסתירה האישה מבעלה את העובדה כי האב הביולוגי הוא אדם אחר. במהלך השנים שחיו יחד כזוג, העביר הגבר לבעלות האישה מחצית מדירת המגורים שלהם וכספים נוספים.
במשך חמש שנים וחצי, חי הגבר בידיעה שהוא מגדל את בנו. אך כאשר החליטה האישה להיפרד, אמרה לו באותו מעמד כי הילד כלל אינו שלו. הגבר חש מושפל ונבגד, ואף שקל להתאבד כי הרגיש כי עולמו חרב עליו. הוא הבין כי נפל קורבן לתרמית במשך שנים והחליט לתבוע את האישה בתביעה נזיקית בתחום המשפחה בגין הונאת אבהות, כדי להשיב אליו כספים ונכסים שהעניק לאישה ולילד במהלך החיים המשותפים.
תביעות על הונאת אבהות אלו הן נדירות יחסית, כיוון שבדרך כלל נטל הראיה חל על האב. הוא זה שצריך להוכיח כי אין קשר ביולוגי בינו לבין הילד, וברוב המקרים הוא אינו יכול לדרוש בדיקת אבהות
מהי הונאת אבהות?
הונאת אבהות היא מצב שבו האישה בחוסר תום לב מסתירה מהגבר שהילד או הילדה אינם ילדיו הביולוגים. תביעות אלו הן נדירות יחסית, כיוון שבדרך כלל נטל הראיה חל על האב. הוא זה שצריך להוכיח כי אין קשר ביולוגי בינו לבין הילד, וברוב המקרים הוא אינו יכול לדרוש בדיקת אבהות.
אם האם יהודיה, בית המשפט לא יאשר ביצוע בדיקת אבהות בשל חשש לממזרות, שיש לה השלכות קשות על חייו של הילד. גם אם האם אינה יהודיה, בית המשפט נוטה להימנע מאישור ביצוע בדיקות אבהות, כי המניע לבדיקה במקרה זה הוא מניע כלכלי של האב ולא טובתו של הילד.
במקרה זה האם אינה יהודיה, והיא אף הגישה בעצמה תביעה להכיר באדם אחר כאב הביולוגי, כך שזהות האב האמתי כלל אינה נתונה במחלוקת. האם הודתה כי היא והאב הביולוגי תכננו מראש להרות בעזרת הפריה חוץ גופית ולהסתיר את האמת מבן זוגה. לכן, לא נעשתה בדיקת אבהות כי האבא הביולוגי לקח אחריות ואמר שזה הילד שלו וגם האישה הודתה כי הילד בוודאות לא של בעלה לשעבר. השניים עברו להתגורר יחד והם מגדלים את הילד במשותף.
הגבר הגיש תביעה נזיקית בתחום המשפחה על הונאת האבהות, עבור החזר הוצאות על הילד, הפגיעה הנפשית הקשה, העלבון, הבושה, חוסר תום לב, תרמית והונאה, והעובדה כי לא ניתנה לו זכות בחירה
מה טענה האישה להגנתה?
האישה טענה כי בעלה לשעבר הוא עקר, לכן החליטה להיכנס להריון מגבר אחר במטרה לשמור על נישואיה. בית המשפט לא קיבל את גירסת האם, כיוון שלא הוכיחה שהבעל עקר, ואם אכן הוא עקר, כיצד ייתכן שיחשוב שנולד לו ילד ביולוגי.
מה כללה התביעה של הגבר במקרה זה?
הגבר הגיש תביעה נזיקית בתחום המשפחה, בבקשה לפיצויים בסך 650 אלף שקל על הונאת האבהות, עבור החזר הוצאות על הילד, הפגיעה הנפשית הקשה, העלבון, הבושה, חוסר תום לב, תרמית והונאה, והעובדה כי לא ניתנה לו זכות בחירה.
במקרי הונאת אבהות אלה יש פגיעה כפולה: גם בילד, המשוכנע שהגבר שמגדל אותו הוא אביו, וגם בגבר, שזכויותיו מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נפגעות
מה פסק בית המשפט?
בפסק דין מס' 408321219, כבוד השופט נמרוד פלקס קבע כי לאב לא נגרמו נזקים כלכלים ישירים וגם נזק נפשי ממשי הניתן לכימות לא הוכח. לכן, בית המשפט השווה את הסבל שנגרם לאב לתביעות פיצויים דומות מתחום היחסים הזוגיים, כמו פיצוי על גנבת זרע, והורה לאם לשלם לתובע סך של 250 אלף שקל כפיצוי עבור ההונאה, ו-25 אלף שקל נוספים עבור הוצאות משפט.
בתביעות הונאת אבהות בית המשפט, כאשר גבר מגדל ילד שאינו שלו ואינו מודע לכך, הוא יכול לקבל פיצוי עבור הוצאות גידול הילד וגם בגין הנזק הנפשי הנגרם לו. עילות התביעה יהיו בדרך כלל תרמית ורשלנות, כיוון שיש במקרים אלה פגיעה כפולה: גם בילד, המשוכנע שהגבר שמגדל אותו הוא אביו, וגם בגבר, שזכויותיו מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נפגעות, כמו גם הפרת חובת תם הלב על פי חוק החוזים, שכן בית המשפט רואה נישואין חוזה מיוחד.
לסיכום, מקרה זה מדגים כי בית המשפט רואה בחומרה הונאת אבהות, וכי מי שרואה עצמו נפגע ממקרה כזה יכול לתבוע פיצויים. למרות שהפגיעה הקשה לא תמיד נמדדת בכסף, התובעים יכולים לקבל פיצוי כספי. פסק הדין מעביר מסר גם לנשים, כי הונאת אבהות אינה משתלמת, ומעבר לפגיעה בילדים, הן עלולות גם לפגוע בהן גם כלכלית.
* עו"ד ומגשרת יהודית שם טוב, בעלת משרד בוטיק עו"ד יהודית שם טוב ושות' בירושלים, מתמחה בדיני משפחה
** סייעה בהכנת הכתבה: רננה מור, כתבת זאפ משפטי
