הפסיכיאטר ריצ'רד גרנדר היה זה שטבע לראשונה את המונח ניכור הורי (Parental Alienation Syndrome) בשנות השמונים. גרדנר היה הראשון שהתייחס בצורה שיטתית לתופעות שנתגלו אצל ילדים והיו קשורים לסכסוכים בין הוריהם, במיוחד בכל הנוגע למשמורת.
פרופ' גרדנר הגדיר את הסינדרום כהפרעה, שהביטוי העיקרי שלה הינו גינוי או התנכרות מצידו של הילד כלפי אחד מהוריו, כאשר אין כל צידוק לכך. ביטוי לתסמונת נמצא, בין היתר, בסירוב של הילד לקיים קשר עם אחד ההורים. מכאן השימוש במונח "סרבנות קשר" כביטוי נרדף לניכור הורי, אף שאין מדובר אלא באחד המאפיינים של התסמונת.
הפסיכולוג זאב ברגמן והפסיכיאטר פרופ' אליעזר ויצטום מסבירים את התופעה בכך שעל הילד מופעלים אמצעים פסיכולוגיים שונים הגורמים לניתוקו מההורה המסורב וגורמים לו לפתח תלות בהורה המנכר. הבעיה מסתבכת כאשר מתגלה התסמונת, משום שהרצון של הילד הינו תוצר מעוות של ההשפעות להן הוא נתון מצידו של ההורה המנכר.
תופעת הניכור ההורי זכתה להכרה פורמלית על ידי בית המשפט העליון בשנת 2002. העליון הכיר הן בתופעה של ניכור הורי והן בתסמונת הניכור ההורי כהגדרה מתודית של תופעה קיימת אשר גורמת לסכנת ניתוק של הילדים מאחד ההורים, בד בבד עם תלות יתר בהורה האחר (ברע"א 3009/02 פלונית נ' פלוני, פ"ד נו (4) 872).
בית המשפט קבע שמניעת קשר בין הורה לילדיו כתוצאה מהסתתם נגדו היא תופעה פסולה וחמורה מאין כמוה הפוגעת במישרין בטובת הקטין וההורה המנוכר ופוגעת בזכויותיהם הבסיסיות
בתי המשפט מייחסים לתופעה חומרה יתרה
בתי המשפט רואים בניכור הורי תופעה הראויה לגינוי והוקעה. בית המשפט קבע שמניעת קשר בין הורה לילדיו כתוצאה מהסתתם נגדו היא תופעה פסולה וחמורה מאין כמוה הפוגעת במישרין בטובת הקטין וההורה המנוכר ופוגעת בזכויותיהם הבסיסיות והיסודיות. היא כרוכה בפגיעה קשה וכואבת בהורה המנוכר, הנותר במקרים קיצוניים, כמו שטוען התובע כאן, "כהורה שכול עוד בחיי ילדיו". כבודו ורגשותיו נפגעים, וגם זכותו לחיי משפחה (תלה"מ (תל אביב-יפו) 51455-03-17 נ. א. מ נ' ש. כ (05.04.2020).
בהתאם למדיניות השיפוטית הראויה להתמודדות עם תופעת הניכור ההורי, חלה חובה על שופטי בית המשפט לעשות שימוש ב"ארגז הכלים" שברשותם ולא להסס לנקוט צעדים חמורים כנגד ההורה המנכר (תמ"ש (ת"א) 27250-12-18 י. ג. נ' ש. ט. 26.12.2018).
בית המשפט יכול להטיל על הורה המנכר סנקציות כספיות, לבטל חיוב במזונות של ההורה המנוכר ולהעביר את המשמורת מההורה המנכר לידי ההורה האחר
מה כולל ארגז הכלים נגד ניכור ההורי?
כאמור, לרשות כל שופט בבית המשפט לענייני משפחה עומד מעין "ארגז כלים" למיגור תופעת הניכור ההורי. זה כולל, בין היתר, סנקציות כספיות שניתן להטיל על הורה המנכר; סנקציות כלפי הקטינים עצמם לאכיפת זמני השהות והשתתפות בטיפול; ביטול חיוב במזונות של ההורה המנוכר; חיוב תאום הורי; וסמכות להעביר את המשמורת מההורה המנכר לידי ההורה האחר.
בתיק אשר הח"מ היה שותף בייצוג האב, כפה בית המשפט הטלת סנקציות כספיות על האם בגין כל הפרה של זמני השהות וחידוש הקשר בין האב לבנו הקטין
דוגמאות מהפסיקה להתמודדות עם ניכור הורי
חיוב הצדדים ב"תיאום הורי" על ידי איש מקצוע: בתמ"ש (נצרת) 29188-05-14 א.ב.מ נ' ד.ב.מ (30.09.2015) קבע בית המשפט כי תכלית התיאום ההורי (תהליך פתרון קונפליקטים בין הורים המנוהל על ידי איש מקצוע) נועדה להבטיח יישום מלא של החלטות שיפוטיות שנועדו כל כולן לטובת הילדים. בית המשפט הוסיף שיש לתפור לכל משפחה חליפת טיפול משלה.
על פי בית המשפט, היקף ההסמכה במינוי חייב להיות מפורט ולתאום את מטרותיו והציפיות ממנו. במקרה הנוכחי מינוי זוג מתאמים הוריים מתחום הפסיכולוגיה והמשפט (פסיכולוג ועורכת דין מגשרת) עם הסמכה רחבה ביותר תוך שיתוף בית המשפט בהליך התיאום.
סנקציות כספיות: בתמ"ש תמ"ש- 11890-12-14 ט.א. נ' ל.א. – בתיק אשר הח"מ היה שותף בייצוג האב, כפה בית המשפט הטלת סנקציות כספיות על האם בגין כל הפרה של זמני השהות את חידוש הקשר בין האב לבנו הקטין. לאחר שנה של נתק בין האב לבנו הקטין חודש הקשר באמצעות סנקציות כספיות משמעותיות שהטיל בית המשפט על האם בגין כל הפרה של זמני השהות.
פיצוי לפי דיני נזיקין: בתלה"מ (תל אביב-יפו) 51455-03-17 נ. א. מ נ' ש. כ (05.04.2020) - בית המשפט חייב את האם הנתבעת בפיצוי של 150,000 שקל ובתשלום הוצאות משפט בסך 30,000 שקל לאחר שהגישה תלונות שווא חמורות כנגד האב בטענה כי הוא פגע מינית בבנם הקטין, וזאת על מנת לייצר צידוק ולהנציח את ניתוק הקשר ההורי בין האב לקטין.
ביטול החיוב במזונות: בתלה"מ (נצ') 44950-12-18 ד.פ נ' מ.ב (2.3.2020) – אף שבתי המשפט אינם נוטים לעשות שימוש נרחב בסנקציה זו, בפסק הדין פירט בית המשפט את התנאים לביטול חיוב במזונות עקב ניכור הורי.
לפי פסק הדין, בשלב ראשון יש לקבוע את הקטגוריה המתאימה שאליה משתייכת מערכת היחסים של הילד עם הוריו. ככל שמדובר ב"ניכור הורי פתולוגי מובהק" או ב"ניכור הורי היברידי" (כלומר, שקיימת אחריות משותפת לניכור), יש להתמקד בתהליך שהביא לניכור, במעשיו ותרומתו של כל הורה למצב וכן לקחת בחשבון את האלמנטים הבאים:
א. משך זמן הניכור ובחינת התנהלות הצדדים ושיתוף הפעולה ביניהם בניסיונות קודמים לחידוש הקשר.
ב. השפעתם הפוטנציאלית של ביטול או הפחתת מזונות על הנתק או על חידוש הקשר בעתיד.
ג. יכולת ההורה המנכר לספק צרכים הכרחיים של הילד במקרה של הפחתת המזונות או ביטולם.
ד. במקרה שהיכולת של הורה המנכר לספק את צורכי הילד מוגבלת, יש למצוא מנגנון לשימור החיוב במזונות הכרחיים בלבד ולקבוע מנגנון שיפוי מתאים.
העברת המשמורת: בתלה"מ (תל אביב-יפו) 8490-07-17 ד.ח.ג נ' מ.ד (20.12.2017) – בתיק זה (שבו הכותב עו"ד אייל אדר-דרניצקי היה שותף בייצוג האב) הועברה המשמורת על הקטין לידי אביו עקב ניכור הורי קשה מצד האם. בית המשפט קבע זאת בהתחשב בניכור ההורי ובהסתה שנקטה האם כלפי האב.
הסתה זו כללה, בין היתר, הכפשות קשות כלפי האב, טענות שלא חדלו על כך שהוא פגע, כביכול, מינית בקטין, אנס אותו, ירה לו עם אקדח בין הרגליים ועוד דברים חסרי שחר, כאשר המשיבה מחדירה לראשו של הקטין תכנים קשים הפוגעים בו רגשית, מעוותים את מציאות חייו וגורמת לו ניתוק מאביו. את כל זאת עשתה האם, כאשר היא נמנעת, כפי שחויבה, מלהעניק טיפול רגשי ופסיכולוגי לקטין. לפיכך נקבע כי המשמורת הזמנית על הקטין תוענק לאביו והאם תראה את בנה במרכז הקשר פעמיים בשבוע.
לסיכום, לאור חומרת הנזקים הנגרמים עקב ניכור הורי, על בתי המשפט מוטלת המשימה לאבחן את התופעה במהירות ולנקוט באמצעים מהירים כדי למגרה ולהעלות את הקשר בין ההורה המנוכר לקטין חזרה למסלולו, מוקדם ככל האפשר.
יודגש כי מימד הזמן הוא קריטי ביותר ואי טיפול בכלים הנדרשים בנחרצות ובנחישות עלול להביא לכישלון המאמצים ולקיבוע המצב. לאחר שהתופעה מזוהה, חלה חובה על בית המשפט לפעול באופן מיידי למיגורה באופן אקטיבי ואגרסיבי. גרירת רגליים ומתן אפשרות להורה המנכר "למשוך זמן" עלולה לסכל כל אפשרות לשקם את היחסים ולהנציח את ניתוק הקשר בין הקטין להורה המנכר.
* הכותבים מתמחים בדיני משפחה, ובעלי מומחיות מיוחדת בטיפול בחידוש קשר והתמודדות עם ניכור הורי
** המידע בכתבה לעיל מהווה סקירה כללית של התופעה ואין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי
