על פי נתונים של כונס הנכסים הרשמי שפורסמו לאחרונה, בשנה האחרונה נרשמה עלייה של עשרות אחוזים במספר העסקים שהגישו בקשה לחדלות פירעון. במקביל חל זינוק חד גם במספר הבקשות לחדלות פירעון שהוגשו על ידי יחידים בשנה החולפת.
מאחורי הנתונים העגומים עומד משבר הקורונה, שאילץ רבים, שכירים ועצמאים, להסתגר בבית, ללא יכולת לעבוד. המגבלות הרפואיות הובילו למצוקה כלכלית משמעותית, שבאה לידי ביטוי בנתונים שקשה לתפוס - למשל כמיליון מובטלים במשק, זינוק בהחזרת שיקים ודחייה של משכנתאות והלוואות שתסתיים בסוף דצמבר.
"הנתונים אמנם קשים מאוד, אך יש גם נקודת אור", אומר עו"ד עופר פרץ, מעורכי הדין הבולטים בארץ בתחום חדלות הפירעון. "חצי שנה לפני פרוץ המשבר אושר בישראל חוק חדלות פירעון החדש, ששם לנגד עיניו קודם כל את החייב ואת הצורך לשקמו".
"תוך שנה אפשר לקבל תכנית שיקום שתקנה לחייב הפטר מחובות"
לדברי עו"ד פרץ, בתוך המשבר אדיר המדדים שמטלטל את העולם, החוק החדש נותן תקווה לחייבים שהגיעו לדרך ללא מוצא. "החוק יוצר הליך יעיל ודאי וקצר יחסית. תוך שנה יכול חייב להגיע דיון ולקבל תכנית לשיקום שתקנה לו הפטר מחובות".
מה הופך את החוק החדש לכל כך אטרקטיבי?
עו"ד עופר פרץ: "החוק מעודד חייבים להגיע להסדר עם הנושים שלהם בצורה הרבה יותר אפקטיבית מהעבר. כך למשל, בחוק הישן מי שביקש להימנע מהליך פשיטת רגל נדרש להציע לנושים לפחות 30% מכלל החובות כדי להגיע עמם להסדר. בחוק החדש, לעומת זאת, אין דרישת סף כלשהי".
בנוסף, מסביר עו"ד פרץ כי החוק החדש מאפשר להגיע להסדר עם הנושים בכל רגע בהליך: "אין נקודת זמן אחת שבה ניתן להגיע להסדר, אלא אפשר לעשות זאת בכל שלב. לחייבים ניתנת למעשה גמישות רבה ויכולת מעשית לצאת מהחובות שלהם מהר".
האם יש לך גם ביקורת כלפי החוק החדש?
"בהחלט, החוק החדש אמנם עשה צעד גדול לטובת שיקום החייב, ומייצר הליכי פשיטת רגל מהירים ויעילים יותר מבעבר, אבל יש בו גם קשיים. למשל, הוא ביטל את ההגנה על בית המגורים של החייב במסגרת הליכי פשיטת רגל".
במסגרת החוק הישן, מרבית הנכסים נהנו מהגנת התפוס בהתאם לחוק הגנת הדייר והיה צורך לפדות את הבית בסכומים יחסית נמוכים, בדרך כלל בין 30%-50% מהיתרה לאחר משכנתא. בחוק החדש הוחלפה הגנה זו במתן סכום לחייב השווה ערך לשכר דירה מינימום ארבע שנים. מי שירצה לפדות את הנכס ייהנה מאותה הפחתה. עם זאת, נקבע כי בית המשפט רשאי על פי שיקול דעתו ובהתאם לקריטריונים להאריך את התקופה ובכך להגדיל את הסכום שיופחת משווי הנכס עד להגנה מלאה.
"כלומר, ההגנה שניתנה על בית המגורים של החייב בחוק הישן הוחלפה בהגנה התלויה בשיקול הדעת של השופט", מסביר עו"ד פרץ. "כיוון שכך, מידת ההגנה שתינתן לחייב מושפעת כעת מאוד מיכולותיו של עורך הדין וממידת הניסיון שלו להיאבק על היקף ההגנה".
"החוק החדש חייב לעבור שינוי דרמטי בכל הקשור להגנה על דירת מגורים"
עו"ד פרץ מזהיר כי "בגלל החוק החדש אלפי ישראלים שנקלעו למצוקה כלכלית במשבר הקורונה עלולים להיזרק לרחוב". לדבריו, ביטול ההגנה הקיימת בחוק על דירת המגורים של החייב "מחייבת לערוך בחוק שינוי דרמטי ולתקן את הנושא".
באיזה אופן ניתן לתקן את הקושי הזה?
"אפשר לעשות זאת באמצעות תיקון לחוק שלא יאפשר למכור את בית המגורים של החייב, ללא קשר לגובה החוב. בחוק הזה לא חייבת להיות הגנה גורפת לחייבים, אבל צריך לקבוע בה קריטריונים להגנה על בית המגורים של החייב".
עו"ד פרץ מציע להחיל מנגנון דומה לזה שהחילה הממשלה בשנות השמונים במסגרת "חוק גל", חוק ההסדרים למגזר החקלאי. החוק יצר מנגנון נפרד להגנה על המגזר החקלאי, שעקף את בתי המשפט ואת ההוצאה לפועל, ואפשר מחיקת חובות בהיקף עצום של 25 מיליארד שקל. הדבר החשוב שחוק גל קבע שלא ניתן לממש את המשקים ובתי המגורים, וזאת ללא קשר לגובה החוב.
לדברי עו"ד פרץ, "אמנם אי אפשר למחול לחייבים על כלל חובותיהם במציאות הנוכחית, אבל חייבים לספק הגנה על בתיהם של חייבים, אחרת נראה כאן אלפי אנשים ברחוב".
"כל אחד יכול להפוך לחייב ולהיכנס לסחרור"
כאשר עו"ד פרץ מזכיר את החשש שלו מכך שאלפי חייבים ייאבדו את ביתם, הוא יודע על מה הוא מדבר. בתחילת דרכו הוא ייצג בעיקר נושים, כאשר ניהל באחד המשרדים הגדולים בארץ מחלקת הוצאה לפועל שטיפלה בעשרות אלפי תיקים.
בעקבות המשבר הגלובלי בשנת 2008, הקים עו"ד פרץ מחלקת חדלות פירעון שייצגה בעיקר נושים ובעלי תפקידים בהליכי חדלות פירעון. ואולם, בעשר השנים האחרונות החליט עו"ד פרץ לבצע מהפך משמעותי בקריירה שלו ועבר להגן בעיקר על חייבים פושטים רגל ותאגידים חדלי פירעון.
לסיכום הוא אומר: "אני מכיר את הצד השני של הנושים ויודע כיצד להתנהל מולם בצורה טובה יותר. בשנת 2013 הקים עו"ד פרץ משרד עצמאי בחיפה, ולאחרונה ב-2019 הוא פתח סניף נוסף למשרד בנתניה. "מה שמניע אותי", הוא אומר, "זה להגן על חייבים. חייבים הם לא פושעים, אלא אנשים שנקלעו לסחרור כלכלי. זה יכול לקרות לכל אחד, במיוחד במשבר אדיר כמו משבר הקורונה".
