הלכת בע"מ 919/15 המהפכנית הובילה לרפורמה בחלוקת נטל החיוב במזונות בין שני הורים החולקים משמורת משותפת. בהתאם, נפסק כי במקרה של משמורת משותפת, יקבע החיוב במזונותיהם של קטינים בגילאי 6-15 על פי דיני הצדקה ויחול במידה שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת הנטל ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות וכושר השתכרותם היחסי.
בהמשך הוחלה הלכת בע"מ 919/15 גם כאשר המשמורת אינה משמורת משותפת ונקבע שחלוקת נטל המזונות תיקבע לפי זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים.
האם הלכת בע"מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות מהותי?
כידוע, פסק דין למזונות איננו בחינת מעשה בית דין וניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה שיבחן מחדש את סכום המזונות, אם חל שינוי נסיבות מהותי במצב העובדתי. מבחינה זו, אין הבדל בין פסק דין שהוגש בעקבות הסכם פשרה בין הצדדים לפסק דין שהכריע במחלוקות לאחר שמיעת ראיות.
לאחר קבלת הלכת בע"מ 919/15 הוגשו תביעות רבות להפחתת מזונות בטענה כי עצם שינוי ההלכה המשפטית מהווה שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בפסיקת המזונות. ביולי 2019 פורסמה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לפיה הלכת בע"מ 919/15 איננה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות כנסיבה יחידה בכל הנוגע לתיקי מזונות חלוטים, וכי המבחנים שחלו בעבר אשר לשינוי סכום המזונות ימשיכו לחול כפי שנהוג היה עד כה.
בעקבות הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אימצו בתי המשפט "דרך ביניים", ולפיה רק מקום שבו יוכח שינוי נסיבות עובדתי, יידרש בית המשפט לבחון את שיעור המזונות, ובכלל זה את השלכותיה של הלכת בע"מ 919/15 על גובה המזונות.
עם זאת, נקבע שבחינת שינוי הנסיבות העובדתי תיעשה, מחד גיסא, באופן קפדני פחות ומאידך גיסא, הבחינה תיעשה תוך הקפדה על דרישת תום ליבו של המבקש (ראו: עמ"ש (מרכז) 62263-10-17 ע.ל. נ' ס.ק. (17.09.2018)). כלומר, בתביעה להפחתת סכום המזונות יבחן בית המשפט את התביעה באופן דו-שלבי: בשלב הראשון וכדי לפתוח את דלתות בית המשפט, יידרש המבקש להוכיח כי חל שינוי עובדתי במצבו וכי תביעתו הוגשה בתום לב. בשלב השני, ככל וימצא בית המשפט שחל שינוי עובדתי במצבו של המבקש, תיבחן התביעה להקטנת מזונות, על פי הלכת בע"מ 919/15.
דוגמאות מהפסיקה: מתי הופחת סכום המזונות בפועל?
בפסק הדין תלה"מ (תל אביב-יפו) 28665-02-19 ש. ר. נ' א.פ. (06.09.2020) ביטל בית המשפט חיוב של אב במזונות, לאחר שקבע כי חל שינוי עובדתי במצבו משהוכחה הרעה משמעותית במצבו הכלכלי. מנגד נקבע כי מצבה הכלכלי של האם השתפר.
תביעת האב התבססה על שלוש טענות: א. שינוי לרעה במצבו הכלכלי ובפוטנציאל הכנסתו; שיפור ניכר במצבה הכלכלי של האם ובפוטנציאל הכנסותיה, וכן מעבר של האם למגורים משותפים בדירה יוקרתית עם בן זוג הנושא בהוצאות המגורים והמדור; ב. הרחבת זמני השהות של האב עם בנותיו וההשלכות הנובעות מכך על פי בע"מ 919/15; ג. הפחתה ניכרת בהוצאות הנדרשות לשם גידול הבנות.
בית המשפט קיבל את הטענות וקבע כי: א. בית המשפט השתכנע כי מצבה הכלכלי של האם השתפר ואכן חלה הרעה ביחס למצבו הכלכלי של האב; ב. לא חל שינוי מהותי בזמני השהות, ומשכך אין לראות בכך שינוי נסיבות; ג. אכן ישנה ירידה בהוצאה הנדרשת לגידולן של הבנות בשים לב לגילן המתקדם ולעובדה שהבת הבגירה משרתת בצבא.
עוד נקבע כי התביעה הוגשה בתום לב, ואילו התנהגות האם בחקירתה היתה חסרת תום לב: האם סירבה להיחקר בחקירה נגדית במהלך דיון ההוכחות, וגרסתה העובדתית לא הוכחה. בנסיבות אלו קיבל בית המשפט את תביעת האב וביטל לחלוטין את החיוב במזונות.
בפסק הדין תלה"מ (קריות) 59480-10-18 פלוני נ' פלונית (27.04.2020) קבע בית המשפט כי זמני השהות הורחבו בצורה משמעותית לכדי משמורת משותפת באופן המהווה שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחודשת של דמי המזונות. בחינה כאמור, בהתאם לעקרונות שנקבעו בעקבות בע"מ 919/15, הובילה להפחתת דמי המזונות שבהם חויב האב.
תביעת האב התבססה על שלוש טענות: א. שינוי זמני השהות; ב. שינוי במצב הכלכלי של הצדדים; ג. הלכת בע"מ 919/15. בית המשפט קיבל את הטענות וקבע כי: א. קיים שינוי משמעותי בזמני השהות לעומת המצב ששרר במועד החתימה על הסכם הגירושין; ב. חל שינוי במצב בכלכלי של הצדדים. לאחר הקביעה כי חל שינוי נסיבות עובדתי חושב החיוב במזונות בהתאם להלכת בע"מ 919/15.
בפסק הדין תלה"מ (תל אביב-יפו) 70922-07-18 ר' מ' נ' י' ס' (26.04.2020) קיבל בית המשפט את תביעת האב למשמורת משותפת, אולם דחה ברובה את תביעתו להפחתת המזונות.
תביעת האב התבססה על שלוש טענות: א. הרחבת זמני השהות של הקטינים עם האב; ב. הרעה במצבו הכלכלי של האב. ג. שיפור במצבה הכלכלי של האם.
בית המשפט דחה את כל הטענות וקבע כי: א. זמני השהות הורחבו, אולם בקביעת המזונות אפשרות זו נלקחה בחשבון; ב. לא חל שינוי במצבם הכלכלי של הצדדים ממועד הדיון הקודם בקביעת המזונות.
כאמור, בית המשפט דחה את התביעה לביטול החיוב במזונות וקבע כי אף שקיימת תוספת לינה אחת באמצע השבוע, אין מדובר בשינוי נסיבות מהותי, אלא בשינוי צפוי ואף טבעי. בית המשפט קבע כי גובה המזונות שנקבע בהסכמים הקודמים כבר לקח בחשבון אופציה של הרחבת זמני השהות.
בפסק הדין תלה"מ (ראשון לציון) 61994-11-19 פלוני נ' אלמונית (18.03.2020), הורה ביהמ"ש לענייני משפחה על מחיקה על הסף של תביעת אב לביטול מזונות קטינים שנקבעו בהסכם בטענה לשינוי נסיבות, וזאת בין היתר לאחר שהתברר שהאב, בחוסר תום לב, איננו משלם את המזונות שנקבעו במסגרת פסק דין.
בפסק הדין תלה"מ (ירושלים) 66111-01-19 ח' נ' ל' (17.03.2020) - ביהמ"ש דחה את התובענה לאחר שהאב לא הצליח להוכיח כל שינוי נסיבות מהותי ממועד מתן פסק הדין למזונות המצדיק הפחתת מזונות הקטינות.
תביעת האב התבססה על ארבע טענות: א. הרחבת הסדרי שהות; ב. שינוי ביכולת השתכרות הצדדים; ג. לידת בנו מנישואיו השניים; ד. הלכת בע"מ 919/15 אשר שינתה את המצב המשפטי הקיים בנוגע לפסיקת מזונות.
בית המשפט דחה את כל הטענות וקבע כי: א. האב משיב את הקטינה לבית האם על מנת שתתארגן לפני יציאה למסגרת החינוכית; ב. האב אינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו; ג. לאור מכלול הנסיבות והפסיקה הקיימת בית המשפט אינו סבור כי הולדת הבן מנישואיו השניים, מהווה שינוי נסיבות מהותי לצורך הפחתת דמי המזונות; ד. בנסיבות אלו, בהיעדר שינוי נסיבות עובדתי, אין האב יכול לבסס את תביעתו על ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15.
בפסק הדין תמ"ש (תל אביב-יפו) 29349-09-17 ר. ה נ' ד. ל (18.01.2020) - ביהמ"ש דחה את התובענה לאחר שנקבע ששני ההורים אחראים לנתק בין האב לקטינה ולאחר שלא הוכח שינוי נסיבות עובדתי.
תביעת האב התבססה על שלוש טענות: א. "מרידה"; ב. שינוי נסיבות; ג. הלכת בע"מ 919/15.
בית המשפט דחה את כל הטענות וקבע כי: א. שוכנע כי שני ההורים אחראים בדרכם להיווצרות נתק בקשר בין הקטינה לאביה ובמיוחד האב לא עשה מאמץ כלשהו לחידוש הקשר; ב. לא נמצא שחל שינוי נסיבות מהותי לא בהיבט של ירידה ביכולתו הכלכלית של התובע ולא בהיבט של יכולתה הכלכלית של האם; ג. הגישה בפסיקה הינה כי אין בפסק דין שניתן בבע"מ 919/15 כדי להוות לבדו שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי חיוב במזונות שנקבעו בהסכם גירושין.
בפסק הדין תלה"מ (ראשון לציון) 50414-01-18 פלוני נ' פלונית (05.12.2019) בית המשפט קיבל את תביעת האב, וזאת לאחר שהאב עמד בנטל הראייתי המופחת והוכיח כי חל שינוי נסיבות עובדתי והתביעה הוגשה בתום לב. בנסיבות אלה בית המשפט הפחית את שיעור החיוב במזונות בהתאם להלכת בע"מ 919/15.
תביעת האב התבססה על שתי טענות: א. שינוי זמני השהות; ב. שינוי במצב הכלכלי של הצדדים.
בית המשפט קיבל את הטענות וקבע כי: א. קיים שינוי משמעותי של זמני השהות מהמצב ששרר במועד החתימה על הסכם הגירושין; ב. חל שינוי במצב הכלכלי של הצדדים. עוד נקבע כי התביעה הוגשה בתום לב ומתוך רצון אמיתי להגביר את השוויון הכלכלי שבין ההורים ולאפשר לבנים תנאי מחייה מתאימים וטובים בשני בתי הורים ולא מתוך מניעים של כדאיות כלכלית גרידא. שיעור החיוב במזונות הופחת, בהתאם להלכת בע"מ 919/15.
לסיכום, מסקירת פסקי הדין ניתן להצביע על מספר נקודות חשובות:
ראשית, בתי המשפט בוחנים בקפידה את תום הלב של התובע - האם עובדות כתב התביעה מדויקות? האם התובע מקיים את חיוביו לפי פסקי הדין הקודמים? האם מטרת התביעה להבטיח לקטינים תנאים שווים בבתי ההורים או חלילה לתובע מטרה נסתרת או מניעים כלכליים גרידא?
שנית, ככל ויימצא כי התביעה הוגשה בתום לב - יבחן בית המשפט האם מדובר בשינוי עובדתי שהצדדים צפו או בשינוי זניח. כך לדוגמה, הולדת ילד מנישואים שניים או נישואי הגרושה בשנית כשלעצמם לא יהוו שינוי נסיבות המצדיק את הפחתת המזונות.
שלישית, שינוי נסיבות עובדתי כגון שינוי מצבם הכלכלי של ההורים עקב נישואין או הולדת ילד נוסף; שינוי משמעותי בזמני השהות של הילדים בבתי הצדדים; שינוי במצב הבריאותי של הורים או של הילדים; העתקת מקום מגורים של אחד ההורים – כל אלה הן עילות המצדיקות את הפחתת החיוב במזונות בהתאם להלכת בע"מ 919/15.
לפיכך, לאור ההתפתחות המשמעותית של הפסיקה בתחום התביעות להפחתת מזונות והמשמעות הקיימת לפסיקת מזונות, מומלץ לקבל ייעוץ פרטני מעורך דין המתמחה בדיני משפחה לצורך בחינת נסיבות כל מקרה ומקרה.
* אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי
** הכותבים מתמחים בתחום דיני המשפחה ובעלי מומחיות מיוחדת בתחום התביעות להקטנת מזונות
