כשחקירה משטרתית בחשד לעבירה פלילית מסתיימת, תיק החקירה מועבר לאחד משני גופי התביעה של המדינה, בהתאם לחומרת העבירה – התביעה המשטרתית או הפרקליטות. התובעים והפרקליטים קוראים את תיק החקירה וחומר הראיות ואז מחליטים האם להפוך את התיק לכתב אישום, להודיע על כך לחשוד או לגנוז אותו.
אך גם תיק שנמצאה הצדקה להפוך אותו לכתב אישום אינו בגדר סוף פסוק. יש מספר פרוצדורות חוקיות הפותחות פתח לסגירת התיק או לשינוי כתב האישום והפחתת חומרת העבירות המופיעות בו, ביניהן: הסדר מותנה, הזכות להליך שימוע ועילות שונות לסגירת תיק פלילי.
בכתבה זו נסקור את האפשרויות השונות, אך נזכיר כבר כעת כי יש לבחון כל מקרה לגופו ולא לוותר על ייעוץ משפטי של עורך דין פלילי המתמחה בתחום עוד הרבה לפני כן, כבר החל משלב הזימון לחקירה במשטרה.
ההסדר מותנה יכול לכלול תשלום קנס, תשלום פיצוי לנפגע העבירה, התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה דומה, השתתפות בתכנית שיקום או כתיבת מכתב התנצלות לנפגע ועוד
צעד ראשון: הסדר מותנה
כאמור, לא כל תיק מוצדק הופך מיידית לכתב אישום. תיקון 66 לחוק הסדר הפלילי (2013), המתייחס להסדר מותנה, קובע כי לתביעה עצמה עומדת האפשרות החוקית לשקול שלא להגיש כתב אישום כנגד חשוד ולסגור את התיק, גם אם יש מספיק ראיות נגדו. סגירת התיק בהסדר מותנה מותנית במספר התחייבויות שעל החשוד לעמוד בהן.
מהם השיקולים והתנאים לסגירת תיק בהסדר מותנה?
קיימים מספר תנאי סף לסגירת תיק בהסדר מותנה. ראשית, ניתן לקבוע הסדר כזה רק בחשד לעבירות חטא ועוון (עד שלוש שנות מאסר) ובמעט מאוד עבירות פשע ספציפיות. שנית, רק חשודים שאין להם רישום פלילי בחמש השנים שקדמו לביצוע העבירה יכולים להיות מועמדים אליו.
ההסדר עצמו יכול לכלול תשלום קנס, תשלום פיצוי לנפגע העבירה, התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה דומה, השתתפות בתכנית שיקום או כתיבת מכתב התנצלות לנפגע, ועוד. ובכל מקרה, על החשוד להודות בביצוע העבירה ולהתחייב לקיים את כל תנאי ההסדר.
התובע, בתמורה, מתחייב כי לאחר שהחשוד יעמוד בכל התנאים, התיק נגדו ייסגר, לא יוגש נגדו כתב אישום, ובגיליון הרישום הפלילי יירשם שהתיק נסגר בהסדר מותנה במקום בהרשעה.
גשו לעורך דין המתמחה בדין הפלילי. הוא יבחן את הראיות בתיק ויפרוס בפניכם את היתרונות והחסרונות של קבלת ההסדר המותנה מול האפשרויות האחרות
כיצד תדעו האם להסכים לקבל הסדר מותנה המוצע לכם?
חשוב להבין שלא תמיד הליכה להסדר מותנה היא האופציה העדיפה, גם מבחינת חשוד שיש חומר ראיות כנגדו. ברור הרי שגם לרישום פלילי, אפילו אם לא כהרשעה, עשויה להיות השפעה משמעותית על חייו ועתידו של אדם. ולא רק זאת, אלא שגם אם מומלץ לקבל את ההסדר המותנה, לא תמיד חייבים לקבל את תנאיו כפי שהם מוצעים על ידי הגוף התובע.
כיצד תכריעו זאת? גשו לעורך דין המתמחה בדין הפלילי. הוא יבחן את הראיות בתיק ויפרוס בפניכם את היתרונות והחסרונות של קבלת ההסדר המותנה מול האפשרויות האחרות, שנציין מיד. אם עורך הדין ימליץ לכם לקבל את ההסדר, הוא יוכל לנהל עבורכם משא ומתן עם התביעה או הפרקליטות בנוגע לתנאיו. הכל נתון למשא ומתן ועדיף שמי שבקיא בחוק ובנהלים של הפרקליטות ינהל אותו.
צעד שני: הליך שימוע
גם אם תחליטו שלא לקבל את ההסדר המותנה שהוצע לכם, או במקרים שבהם הוא לא הוצע לכם כלל, ניתן באמצעות הליך שימוע לנסות לשנות את סעיפי האישום ואף להביא לסגירת התיק בעילות שונות.
כל חשוד שנחקר בעבירה מסוג פשע, שהעונש המינימלי עליה הוא מעל לשלוש שנות מאסר, מקבל מכתב יידוע לחשוד ובו הודעה כי יש בדעת הגוף התובע להגיש נגדו כתב אישום. עם קבלת המכתב עומדת לחשוד הזכות להליך שימוע, שאותה הוא יכול לממש בתוך 30 יום.
בשימוע ניתנת האפשרות לטעון בעל פה, או להביא נימוקים בכתב, מדוע על הגוף התובע להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד
מהו הליך שימוע ומדוע חשוב בו ליווי של עורך דין פלילי?
בשימוע ניתנת האפשרות לטעון בעל פה, או להביא נימוקים בכתב, מדוע על הגוף התובע להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד. את הנימוקים מומלץ לבסס את חומר הראיות ועל כתב החשדות. גם כאן יש חשיבות רבה לליווי משפטי מתמחה בדין הפלילי.
הזכות לקבל את החומרים אינה קבועה בחוק והיא תוצר של פסיקת העליון בנושא וכפופה לשיקול הדעת של התובע. עורך הדין יידע כיצד לנסח את הדרישה לקבל את כל חומרי החקירה בשלב זה וכן את כתב החשדות. בנוסף, בהתאם לחומרי החקירה, עורך הדין יידע אילו אפשרויות עומדות בפניכם, מה ניתן לטעון בהליך השימוע ומהי המשמעות של כל החלטה שתתקבל בו.
מהם יתרונות וחסרונות הליך השימוע?
היתרון הוא ברור: באמצעות ההליך ניתן לשכנע את הגוף התובע שלא להגיש כתב אישום, או לשנות את סעיפיו, אם מתברר שישנה בעיה בראיות או עקב נסיבות אישיות של החשוד המצדיקות זאת.
אך להליך גם חיסרון, משום שהטיעונים שיועלו בו עלולים לחשוף בפני הפרקליטות והמשטרה את קו ההגנה שהחשוד מתכוון לנקוט בו במידה שהתיק יתממש לכדי כתב אישום ויגיע בסופו של דבר לבית המשפט. במקרה כזה, הגוף התובע יכול להחזיר את התיק למשטרה להשלמת חקירה ולבדוק ראיות שאולי היו מזכות את החשוד אם היה מוגש נגדו כתב האישום, כפי שתוכנן במקור.
לאור כל זאת מתחזקת טענתנו כי את ההחלטה לגבי הליך השימוע, האם לנהל אותו וכיצד, כדאי לקבל עם עורך דין פלילי, ועדיף עם אותו עורך דין שייצג אתכם בבית המשפט במידה שהדברים יגיעו לכדי כך.
נסיבות כגון התיישנות העבירה, חוסר סמכות מקומית, או זיכוי קודם בגין אותה עבירה בהחלט מהוות טענות כבדות משקל למחיקת כתב אישום או לשינויו
מהן העילות לסגירת תיק בעקבות הליך שימוע?
החשוד יכול לשכנע את הגוף התובע כי יש עילה לסגירת התיק לפני הבשלתו לכתב אישום, וקיימות שלוש עילות כאלו: חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות והעדר אשמה. שתי העילות הראשונות יופיעו ברישום הפלילי במשטרה, והעילה השלישית - העדר אשמה - נמחקת ממנו לגמרי.
צעד שלישי: מחיקת או שינוי כתב האישום
ברגע שהגוף התובע מחליט על הגשת כתב אישום, החשוד הופך לנאשם. בשלב זה, על פי חוק, יכולים הנאשם או עורך הדין לקבל את כל חומרי החקירה, כולל כל ראיה נוספת שהתקבלה לאחר השימוע, ולבדוק האם קיימות נסיבות שבהן ניתן לבקש מבית המשפט מחיקת כתב אישום או תיקונו.
נסיבות שונות כגון התיישנות העבירה, חוסר סמכות מקומית, או זיכוי קודם בגין אותה עבירה (אי אפשר לשפוט אדם פעמיים על אותה עבירה) בהחלט מהוות טענות כבדות משקל למחיקת כתב אישום או לשינויו. בית המשפט מצידו יכול לקבל את הטענות ולהורות על תיקון כתב האישום ואף על מחיקתו.
אם בית המשפט מחליט על הרשעה, הטיעונים לעונש יישמעו בנפרד ולאחריהם הוא גוזר את דינו של האשם – החל בקנסות ומאסר על תנאי, דרך עבודות שירות או עבודות לתועלת הציבור וכלה במאסר
מהם שלבי התנהלות המשפט?
המשפט עצמו כולל, בשלב הראשון, הקראה של כתב האישום ולאחריה הנאשם מודה או כופר בטענות. במידה שהוא כופר בטענות, נקבעים דיוני הוכחות אליהם מובאים עדי התביעה וההגנה, ובסופם קובע בית המשפט האם הנאשם זכאי או אשם. אם בית המשפט מחליט על הרשעה, הטיעונים לעונש יישמעו בנפרד ולאחריהם הוא גוזר את דינו של האשם – החל בקנסות ומאסר על תנאי, דרך עבודות שירות או עבודות לתועלת הציבור וכלה במאסר.
לאשם עומדים 45 יום להגיש ערעור על גזר דינו לערכאה גבוהה יותר, ואם לא עשה זאת, גזר הדין הופך לחלוט. ניתן אמנם לבקש משפט חוזר גם לאחר מכן, אם התגלו ראיות חדשות, אך הדבר קרה בישראל רק במקרים נדירים ביותר.
לסיכום, להרשעה פלילית השפעות רבות על האדם שהורשע ועל משפחתו ולכן מומלץ לעשות כל שניתן על מנת להימנע מהגשת כתב אישום ולצמצם את השפעותיו. העלות הראשונית של היוועצות בעורך דין פלילי כבר בשלב הראשון, בעת שהוזמנתם לחקירה במשטרה, תחסוך לכם לא אחת הרבה מאוד עוגמת נפש ופגיעה אישית וכלכלית בהמשך.
* משרד עורכי דין הינדי-קליין מתמחה במשפט פלילי ובייצוג בהליכים השונים שלו
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי
