כמדי שנה, מצוין יום הגבר הבינלאומי היום, 19 בנובמבר, ב-70 מדינות בעולם וגם בישראל. המטרה: לקדם התפתחות גברית כפרט וכאדם, לציין את תרומת הגברים לחברה ולקדם שוויון בין המינים, בדגש על נושא אפליית גברים, כמו מגבלת פונדקאות בקרב גברים חד מיניים נשואים, סוגיה רבת משמעות לזוגות הומסקסואליים המעוניינים להביא לעולם ילדים ולהקים משפחה בישראל. בעשור האחרון חלו תמורות רבות בנושא זה, אך עם זאת הדרך לשוויון מלא בין המינים בתחום הפונדקאות בישראל עדיין דורש תיקונים ושינויים בחוק המפלה גברים הומסקסואלים לרעה.
על פי חוק הפונדקאות בישראל, זוגות תושבי ישראל, ביניהם נשים וגברים ונשים יחידניות הסובלות מבעיות רפואיות המונעות מהן להרות, זכאים לאישור פונדקאות מוועדת משרד הבריאות. לעומתם, זוגות חד מיניים וגברים יחידניים אינם זכאים לפונדקאות בארץ ופונים לשירותי פונדקאות בחו"ל, הכרוכים בעלויות גבוהות.
בדצמבר 2018 המדינה דחתה את בקשתו של בג"ץ לאפשר לזוגות חד מיניים להביא ילדים בהליך של פונדקאות בטענה שאין את הרוב הפוליטי הדרוש למהלך
שינויים ותמורות במהלך העשור האחרון
בשנת 2008, בעקבות סיום האפשרות לאמץ תינוקות ממדינות זרות, הפכה ישראל לאחת מהמדינות המובילות בפנייה לשירותי פונדקאות לזוגות חד מיניים. את שירותי הפונדקטות מקבלים זוגות אלה בארצות הברית, בקנדה, בדרום אפריקה ובהודו. בסופו של תהליך פונדקאות זה, התינוקות מקבלים אזרחות ישראלית ונרשמים תחת שמות אבותיהם. הביקוש הגבוה לפונדקאות בקרב גברים הומוסקסואליים מקושר לאופיה של החברה הישראלית ולמקום המרכזי הניתן למבנה משפחתי הכולל בתוכו גידול ילדים.
בשנת 2009, זוגות חד מיניים, שערכו הליך פונדקאות בחו"ל קיבלו בישראל זכאות לחופשת לידה ולמענק לידה מטעם המוסד לביטוח לאומי. שנה מאוחר יותר, ב-2010, בית המשפט קבע מינוי של אפוטרופוס למען שמירת זכויות הילוד בביצוע בדיקת רקמות.
בשנת 2013 חלה התפתחות נוספת, כאשר ח"כ הכנסת יעל גרמן הודיעה על כוונותיה לשנות את החקיקה בנושא, כך שכל אדם, בין אם הוא נמצא בזוגיות ובין אם חי בגפו, יוכל להיכנס להליך של פונדקאות בישראל כל עוד הגיל מתאים וקיימות סיבות רפואיות המצריכות פנייה לפונדקאות בישראל.
עד 2013 בן הזוג של ההורה הביולוגי נדרש להסדיר את מעמדו החוקי כהורה לילוד באמצעות הליך אימוץ ממושך ולאחר מכן באמצעות צו הורות פסיקתי ובהמשך בינואר 2014, בעקבות הוראה של בית המשפט העליון, נקבע כי בן הזוג יירשם כהורה הילוד מהליך פונדקאות ללא כל הליך אימוץ או צו משפטי. באותה שנה, חוק השיוון לפונדקאות מאושר בוועדת השרים לחקיקה.
בדצמבר 2018 המדינה דחתה את בקשתו של בג"ץ לאפשר לזוגות חד מיניים להביא ילדים בהליך של פונדקאות בטענה שאין את הרוב הפוליטי הדרוש למהלך, על אף הזדהותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם רצונותיהם של ההורים הלהט"בים למהלך כחלק מחוק ההסכמים לנשיאת עוברים (התשנ"ו- 1996).
השינוי המיוחל הגיע בפברואר 2020 – בעקבות הגשת עתירתם של איתי ויואב פנקס-ערד ועורך הדין חגי קלאי מטעם עמותת "אבות גאים", נגד חוק ההסכמים לנשיאת עוברים. בית המשפט העליון, בראשות השופטת אסתר חיות, קבע שיש לאפשר לזוגות חד מיניים להביא ילדים בהליך של פונדקאות במטרה למנוע אפליה בעקבות החרגה גורפת של גברים בעלי העדפה מינית הומוסקסואלית.
נכון להיום, בית המשפט הציב למדינה תנאי לתקן את אפליית החוק, הפוגע בזכויות החוקתיות להורות ולשוויון בתוך פרק זמן של שנה. כמו כן, אם המדינה לא תעמוד בתנאי זה, בג"ץ יגיש סעד אופרטיבי לפגיעה בזכות הבסיסית לשוויון ולהנצחת מעמדם הנחות בפני החוק של גברים בעלי נטייה הומוסקסואלית, שמעוניינים להפוך להורים בהליך פונדקאות.
ישראל לא מכירה בשייכות החוקית של הילוד להוריו גם אם קיים קשר דם ביולוגי. לפיכך, הילוד יוכנס לישראל רק לאחר קבלת הצהרת הורות מטעם בית המשפט ואחרי בדיקת רקמות המאמתת התאמה ביולוגית
אילו השלכות והגבלות יש להליך הפונדקאות בחו"ל?
הליך הפונדקאות, מעקב ההריון והלידה בחו"ל נעשים רחוק מהעין (בעיקר כאשר מדובר על לידה ספונטנית ולא על לידה מתוכננת בניתוח קיסרי). לאירועים ולרגעי חיים אלה יש חשיבות רבה והם משמעותיים להיקשרות הרגשית של ההורים לילד אך אלה נשללים מההורה המסתייע בשירותי פונדקאות.
לאחר הלידה, ההורה נדרש לשהות עם ילדו למשך תקופה של חודש ימים במדינה שבה נולד וזאת כיוון שזהו פרק הזמן הנדרש למדינת ישראל להסדיר את מעמדו החוקי של התינוק. בנוסף, על ההורה להגיש תביעה להורות בבית המשפט לענייני משפחה – כלומר, מדינת ישראל לא מכירה בשייכות החוקית של הילוד להוריו גם אם ישנו קשר דם ביולוגי. זאת עוד, הילוד יוכנס לישראל רק לאחר קבלת הצהרת הורות מטעם בית המשפט, ובמסגרת התביעה לבית המשפט נערכת בדיקת רקמות המאמתת את ההתאמה הביולוגית.
במקרה של הורות הומוסקסואלית – כיום אין כל צורך לכל הליך משפטי כדי לרשום את ההורה השני. כאמור, משנת 2014 קבע בית המשפט בן הזוג יירשם כהורה הילוד מהליך פונדקאות ללא כל הליך אימוץ או צו משפטי.
נושא נוסף הוא קביעת דתו של התינוק. על פי היהדות, דתו של הילד נקבעת על פי זהותה הדתית של אמו. לכן, אם הפונדקאית בחו"ל היא בת הדת היהודית, הילוד – יהודי, ואם לאו, הילוד אינו יהודי. הורים חד מיניים, שהזהות היהודית חשובה להם, חווים קושי עצום בשל מצב זה. על מנת לגייר את ילדם, הם נדרשים לעמוד באורח חיים יהודי הכולל שמירת מצוות לרבות שבת, אורח חיים שלעתים אינו תואם את השקפת עולמם ודרכיהם ומלבד זו, קיים קושי מהותי לשכנע את בתי הדין הרבניים, שאכן הילד חונך על ברכי היהדות.
כמו כן, יש לציין שמרשם האוכלוסין במשרד הפנים מקבל גיורים אחרים (רפורמים וקונסרבטיביים) אך גיורו של הילד לא יוכר על ידי הממסד האורתודוקסי ולכן גם מסיבות אלו, קיימת חשיבות עליונה לכך שהליך הפונדקאות ייעשה בישראל, מה שמגדיל את הסיכוי לפונדקאית בת הדת היהודית.
כיום בישראל, הליך הפונדקאות הוא הדרך הבלעדית לזוגות חד מיניים הומוסקסואליים לממש את זכותם הבסיסית ולהפוך להורים
יש למה לחכות: מועד פקיעת התנאי של בג"ץ למדינה
כיום, הליך הפונדקאות הוא הדרך הבלעדית לזוגות חד מיניים, הומוסקסואליים, לממש את זכותם הבסיסית ולהפוך להורים. אמנם הדרך עדיין ארוכה לשוויון מגדרי מלא, אך עצם העלאת הסוגיה בחוגים שונים והשינוי החקיקתי מהווה נקודת אור בנושא מהותי זה. נותר רק לקוות, שעד פברואר 2021, מועד פקיעת התנאי של בג"ץ למדינה, יחול שינוי בחקיקה לטובת מימוש הנושא, ועד אז נאחל לכל הגברים בישראל ובעולם יום גבר בינלאומי מודע ומפוכח.
