למה לצפות מהליך משפטי בבית משפט לענייני משפחה?

החלטתם שאתם מתגרשים או החליטו בשבילכם? רגע לפני שאתם מתכננים לרוץ להגשת התביעות, עיצרו. הרבה לפני שמגיעים לבית המשפט, קיים הליך מקדים שמטרתו ליישב את הסכסוך ללא הגשת תביעות. מדובר בהליך יישוב סכסוך שהוא הליך חובה המוסדר בחקיקה כהסדר טרומי להתדיינות משפטית בסכסוכי משפחה ובהליך גירושין.

יש להגיש לבית משפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני האזורי במקום מגוריכם, בקשה ליישוב סכסוך, זאת בטרם הגשת תביעות משפטיות בידי מי מהצדדים

השלב הראשון: הגשת בקשה ליישוב סכסוך

על פי חוק, להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) תשע"ה-2016, יש להגיש לבית משפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני האזורי במקום מגוריכם, בקשה ליישוב סכסוך, זאת בטרם הגשת תביעות משפטיות בידי מי מהצדדים.

ממועד הגשת הבקשה, כל ההליכים מעוכבים לפרק זמן של 60 ימים, כאשר בתקופה זו בני הזוג יידרשו להתייצב באחת מיחידות הסיוע שהוקמו בהתאם לחוק, הנמצאות בסמיכות לבתי המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הרבניים, ולקיים ארבע פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), הפגישות יתקיימו במהלך 45 יום. ניתן להאריך תקופה זו על ידי חתימה על טופס 3 והגשתו לערכאה השיפוטית בה הוגשה הבקשה.

כאשר לא מגיעים להסכם בהליך יישוב הסכסוך במסגרת 45 יום, תסתיים תקופת עיכוב ההליכים ולצד שהגיש את הבקשה יש זכות להגיש תביעות משפטיות לכל ערכאה שיבחר

האם ניתן להגיש בקשות לסעדים כלשהם בעת הליך יישוב הסכסוך?

במסגרת ההליך, על אף עיכוב ההליכים, ניתן להגיש בקשות לסעדים דחופים ו/או זמניים, ביניהם זמני שהות של הילדים עם כל אחד מההורים, מזונות זמניים ובקשות לצווי עשה/ אל תעשה, בקשות בעניין חינוך ורפואה הנוגעים לקטינים וכיוצא בזה.

אם לא ניתן להגיע להסכם במסגרת פגישות המהו"ת, מה הלאה?

כאשר לא ניתן להגיע להסכם בהליך יישוב הסכסוך במסגרת 45 יום, תסתיים תקופת עיכוב ההליכים ולצד שהגיש את הבקשה יש זכות קדימה של 15 יום, במהלכם יוכל להגיש תביעות משפטיות לכל ערכאה שיבחר. "זכות קדימה" זו חשובה מאוד כיוון שבעל הזכות הוא שיבחר איזו ערכאה תידון בעניינם של הצדדים - בית הדין הרבני  או בית המשפט לענייני משפחה (ערכאה אזרחית) ויכריע בשאלת מרוץ הסמכויות.

למידע נוסף כנסו למאמר "צעדים אופרטיביים להשלמת הליך גירושין".

בית המשפט יקבע מועד לדיון ב"קדם המשפט" - הליך מקדמי שנועד ליעל ולפשט מבחינה טכנית את ההליך המשפטי ואת שמיעת הראיות

השלב השני: הגשת התביעות וכתבי ההגנה

כאמור, מיד לאחר סגירת תיק יישוב סכסוך, ניתן להגיש תביעות לבית המשפט או לבית הדין הרבני. לאחר שיסתיימו 15 יום להגשת כתבי התביעה על ידי בעל הדין שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, יכול הצד השני להגיש את תביעותיו לערכאה המוסמכת. בתוך 30 יום ממועד ביצוע המסירה האישית לנתבע, עליו להגיש כתבי הגנה.

השלב השלישי: קדם משפט

לאחר הגשת התביעות וכתבי ההגנה, בית המשפט יקבע מועד לדיון ב"קדם המשפט" - זהו למעשה הליך מקדמי שנועד ליעל ולפשט מבחינה טכנית את ההליך המשפטי ואת שמיעת הראיות, שיתקיים מאוחר יותר, להפוך אותו לתכליתי, להבהיר ולצמצם את הסוגיות שבמחלוקת. קדם משפט יתקיים בפני השופט היושב בדין (זה שינהל את המשפט) או בפני רשם. הוא ידון בבקשות שהוגשו עד כה ובצווים המבוקשים. קדם משפט יכול להתקיים למשך מספר דיונים עד שהתיק יהיה מוכן לשמיעת הראיות.

מטרת התצהיר היא לתאר את השתלשלות נסיבות המקרה ולחשוף את הטענות של הצדדים בצירוף ראיות

השלב הרביעי: דיון ההוכחות - שמיעת הראיות

בטרם קיום דיון ההוכחות, הצדדים יתבקשו להגיש תצהיר עדות ראשית, תחילה על ידי התובע או התובעת ולאחר מכן על ידי הנתבע או הנתבעת. בדיון ההוכחות הצדדים ייחקרו על התצהיר שהגישו. 

מטרת התצהיר היא לתאר את השתלשלות נסיבות המקרה ולחשוף את הטענות של הצדדים בצירוף ראיות. ראיה שלא תצורף לתצהיר לא תוגש בהמשך אלא באישור בית המשפט. התצהיר מנוסח על ידי עורכי הדין המייצגים את הצדדים, לעתים הוא מועתק מכתב התביעה והנוסח עובר שינוי מגוף שלישי לגוף ראשון - במצב דברים זה שפת התצהיר נותרת משפטית ועלולה להקשות על הנחקר ולכן חשוב להקפיד מראש ששפת התצהיר תהה מוקפדת אך יחד עם זאת מנוסחת באופן הברור לבעל הדין שנחקר עליו.

במהלך דיון ההוכחות ניתן לזמן עדים, שיידרשו אף הם להגיש תצהירים ולהיחקר עליהם. במהלך החקירה השופט יתרשם מאמינות התובע או הנתבע והעדים שיעידו ומהראיות שיוצגו בפניו

סדר החקירה בדיון ההוכחות

בשלב הראשון, הנתבע חוקר את התובע ולאחר מכן התובע חוקר את הנתבע על סמך התצהיר שהוגש. החקירה מתודעת בפרוטוקול ומשמשת את השופט ככלי נוסף ופעמים רבות בעל משקל מכריע, בהגיעו להכרעה בנוגע לטענות בעלי הדין ולסעדים הנתבעים. במהלך הדיון ניתן לזמן עדים, שיידרשו אף הם להגיש תצהירים ולהיחקר עליהם. במהלך החקירה השופט יתרשם מאמינות התובע או הנתבע והעדים שיעידו ומן הראיות שיוצגו בפניו.

השלב החמישי: סיכומים

זהו השלב שנועד לסכם את ההליך המשפטי מראשיתו ועד לגביית העדויות ולאתר פערים בין הטענות שנרשמו בכתב התביעה או בכתב ההגנה לנאמר בדיון ההוכחות. התובע יפרט כיצד הוכיח את טענות כתב תביעתו באמצעות הראיות,  והנתבע יפרט ויסקור כיצד הפריך את טענות התובע ויסכם מדוע יש לדחות את התביעה שהוגשה נגדו.

לאחר שהשפוט ייתן פסק דין מפורט ומנומק, תוכלו אם תרצו לערער עליו בתוך פרק זמן של 45 יום ממועד מתן פסק הדין

השלב החמישי: פסק דין

בתום שלב הסיכומים, השופט ייתן פסק דין מפורט ומנומק. מבחינת סדרי הדין, אין לשופט הגבלת זמן לכתיבת פסק הדין והוא יינתן "בהקדם ככל האפשר לפי הנסיבות".

ניתן לערער על פסק הדין בתוך פרק זמן של 45 יום ממועד מתן פסק הדין. הערעור יוגש להערכות הבאות:

• ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה יוגש לבית המשפט המחוזי.
• ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני יוגש לבית הדין הרבני הגדול בירושלים.

חשוב להביא בחשבון שפרק הזמן לניהול ההליך כולו עשוי לעמוד על הטווח שבין שנה וחצי לשלוש שנים (ולעתים אף יותר).

הגורם המרכזי לסיום המהיר של הליך הגירושין הוא נכונותם של הצדדים לשתף פעולה ולהתפשר כדי להגיע לפתרון הסכסוך שיהיה מקובל על שני הצדדים

כיצד ניתן לקצר את משך הליך הגירושין?

אין ספק שהגורם המרכזי לסיום המהיר של הליך הגירושין הוא נכונותם של הצדדים לשתף פעולה ולהתפשר כדי להגיע לפתרון הסכסוך שיהיה מקובל על שני הצדדים. כאשר בני הזוג מגלים נכונות זאת, בית המשפט יעשה כל מאמץ על מנת לסייע להם בכך על ידי הצעת פשרות ופתרונות יצירתיים לגישור על הפערים.

חשוב להבין גם ששני הצדדים מסתכנים בפסיקת הוצאות גבוהות, במידה שתביעתם תידחה, ועל כן מומלץ לשקול להגיע להסכמות בכל שלב של ההליך המשפטי והדבר יהיה מבורך.

מה בנוגע להכרעות בענייני משמרות הילדים וזמני השהות?

חוסר הסכמה בנושא משמורת הילדים וחלוקת זמני השהות הוא גורם עיקרי להארכת ההליך המשפטי. ברוב המקרים בית המשפט ימנה עובד סוציאלי לסדרי דין או מומחה בטעמו וייתן צו להגשת תסקיר, על מנת לקבל תמונה אובייקטיבית בנוגע לנסיבות המקרה הייחודי. במקרים שבהם יש צורך בתצפית ארוכת טווח, יוגשו תסקירים משלימים מדי כמה חודשים, עד להכרעה בנושא זה.

התסקיר שמוגש על ידי עובד סוציאלי שמונה לתיק יעסוק בהבאת העמדות של כל אחד מההורים, תוך שימת דגש על היכולות ההוריות ותפקידם של כל אחד מההורים בחיי הילדים טרם הפרידה

מהם סוגי התסקירים המוגשים על ידי פקיד הסעד?

קיימים שני סוגים של תסקירים: תסקיר ראשי/ ראשוני ותסקיר משלים.

תסקיר ראשי/ ראשוני - תסקיר ראשוני ומפורט שמגיש עובד סוציאלי שמונה בתיק, במסגרתו הוא יפרט את הנושאים הבאים, אך לא רק:

• ההיסטוריה המשפחתית.
• חלוקת התפקידים במשפחה לפני הפרידה ואחריה.
• רמת התפקוד של כל אחד מההורים והילדים.
• מצבם הנפשי, החברתי, הלימודי של הילדים, הקשיים והחוזקות שלהם.
• המלצות זמניות בעניין חלוקת האחריות ההורית וזמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים.

לתסקיר משמעות גדולה כאשר האב מבקש משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווה ואילו האם מתנגדת מסיבותיה שלה. במקרה זה התסקיר יעסוק בהבאת עמדות של כל אחד מההורים, תוך שימת דגש על היכולות ההוריות ותפקידם של כל אחד מההורים בחיי הילדים טרם הפרידה וכן המלצות ודיס-המלצות.

תסקיר משלים – יתבקש בדרך כלל כאשר קיימים קשיים בקשר של מי מההורים או כאשר הצדדים אינם מסכימים להמלצות העו"ס בתסקיר. כמו כן, במקרים של נתק וסרבנות קשר של הילדים עם אחד ההורים. התסקיר יוגש בהתאם להחלטה שיפוטית כדי לדווח כיצד מתקיימים זמני השהות, אילו שינויים התחוללו ממועד עריכת התסקיר הקודם, לדווח על התקדמות טיפולית (ככל שבני הזוג והילדים או מי מהם התבקשו לקבל טיפול) וכן לעתים כדי לבחון מחדש את ההמלצות שניתנו בתסקיר הקודם.

חשוב לציין שלתסקיר חשיבות גדולה מאוד, כיוון שבית המשפט יקבל (בדרך כלל) את המלצות התסקיר, אלא אם כן הוא יראה נסיבות מיוחדות לסטות ממנו ועל כן חשוב לוודא שאתם מקבלים את הייעוץ, הליווי וההכנה הטובים ביותר.  

* עורכת הדין ירדן שלומי מתמחה בענייני משפחה וליווי הליכי גירושין