המושג "משמורת משותפת" הוא מונח ישן שנמצא בשימוש גם כיום וזהה במהותו למושג "אחריות הורית משותפת". המושג עוסק בהסדר המשפטי הקובע את מעמדם השווה של האב והאם בחיי ילדיהם, כפי שהיה לפני הפרידה.
שינוי השימוש במונח החל עם המלצות ועדת שניט* (הדו"ח הסופי הוגש בסוף שנת 2011), שקבעה כי יש לחתור לשינוי החקיקה בעניין חזקת הגיל הרך הקבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב- 1962, אשר קובעת שמשמורת ילדים מתחת לגיל 6 תהיה בידי האם. כמו כן המליצה הוועדה לבטל את השימוש במונחים "משמורת" ו"הסדרי ראייה" ולהחליפם במונחים "אחריות הורית" ו"זמני שהות".
לאור מחלוקות פוליטיות, שינוי החקיקה לא קרה בפועל, אך בתי המשפט לענייני משפחה, בתי הדין הרבניים והגורמים המקצועיים (כגון עובדים סוציאליים) התאימו את עצמם להמלצות הוועדה והדבר מצא את הביטוי בפסקי דין רבים שקבעו "אחריות הורית שווה" לשני ההורים גם בעניין ילדים מתחת לגיל 6.
חשוב להבין ש"משמורת משותפת" או "אחריות הורית משותפת" קובעת את המדרג הנורמטיבי בין שני ההורים בחיי הילדים המשותפים ולא את חלוקת זמני השהות עם הילדים
האם משמורת משותפת שקולה לזמני שהות שווים?
בעשור האחרון אבות רבים שואפים להגדיר את משמורת הילדים כ"משותפת". שאיפה זו נובעת משינוי חברתי ומרצונם להיות הורה פעיל ושותף לחינוך ולגידול הילדים.
חשוב להבין ש"משמורת משותפת" או "אחריות הורית משותפת" קובעת את המדרג הנורמטיבי בין שני ההורים בחיי הילדים המשותפים ולא את חלוקת זמני השהות עם הילדים, ומשכך משמורת משותפת לכשעצמה אינה מחייבת שזמני השהות יהיו שווים או דומים. פעמים רבות בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים נמנעים מלדון בשאלת המשמורת לגופה, והם מסתפקים בהגדרת האחריות ההורית וחלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מהוריהם.
אם ההורים לא יגיעו ביניהם להסכמה בעניין טובת ילדיהם וחלוקת זמני השהות, בית המשפט יקבע את זמני השהות בהתאם לטובה הקונקרטית של כל ילד, גם במקרים בהם הילד טרם הגיע לגיל 6
כיצד נקבעים זמני השהות?
זמני השהות יכולים להיקבע בהתאם להסכמת ההורים ובאין הסכמה באמצעות פסיקת בית המשפט. חשוב לציין, שאם ההורים לא יגיעו ביניהם להסכמה בעניין טובת ילדיהם וחלוקת זמני השהות, בית המשפט יקבע את זמני השהות בהתאם לטובה הקונקרטית של כל ילד, גם במקרים בהם הילד טרם הגיע לגיל 6. לשם כך בית המשפט ימנה (בדרך כלל) עובדת סוציאלית לסדרי דין שתפרט את המלצותיה לחלוקת זמני השהות באמצעות תסקיר, לאחר איסוף מידע והתרשמות כללית.
זה המקום לציין שחלוקת הזמנים בהסכמה מביאה איתה ודאות ומשום כך עדיפה תמיד מהכרעה שיפוטית על סמך התרשמותו כללית של אדם זר, גם אם הוא הוכשר בהתאם ומקצועיותו אינה מוטלת בספק.
פסק דין מ-2107 קבע: במקרים שבהם הורים חולקים משמורת משותפת על ילדים מעל גיל 6 ואין ביניהם פערי השתכרות, ניתן להביא לפטור או להפחתה בתשלום המזונות
כיצד מחושבים המזונות לאחר חלוקת זמני השהות של הילדים?
התשובה לשאלה זו נחלקת לשני חלקים:
- עד שהילדים הגיעו לגיל 6.
- וילדים מגיל 6 ומעלה.
זאת, לאור החובה המוחלטת המוטלת על האב מכוח הדין העברי לכלכל את ילדיו עד גיל 6 (חוק לתיקון דיני משפחה, מזונות קובע שאדם חייב במזונות ילדיו מכוח הדין האישי שחל עליו, מכאן שהדין העברי לא חל על אב לא יהודי או אב חסר דת).
למרות זאת, כבר בשנות ה 80 ו-90 של המאה הקודמת, בתי המשפט לענייני משפחה התחשבו בכך שבזמן שהילדים נמצאים עם האב, הוצאותיהם משולמות על ידו באופן ישיר והפחיתו את גובה המזונות המשולמים לידי האם בכדי למנוע "כפל תשלום". הלכה זו נקראת "הלכת ורד". למרות ההלכה, ההפחתה לא תיעשה באופן אוטומטי ויש להעלות את הטענה במועד המתאים בפני בית המשפט.
אופן פסיקת מזונות ילדים מעל גיל 6 שונה בשנת 2017 במסגרת פס"ד בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, שקבע כי במקרים שבהם הורים חולקים משמורת משותפת על ילדים מעל גיל 6 ואין ביניהם פערי השתכרות, ניתן להביא לפטור או להפחתה בתשלום המזונות.
במקרים שבהם חלוקת זמני השהות שוויונית והכנסת האם גבוהה מהכנסת האב - ייתכן שהיא תחויב בתשלום מזונות לאב
באילו מקרים האב עשוי להיות פטור ממזונות ילדיו?
בפסיקה שהתפתחה לאחר שינוי ההלכה בבע"מ 919/15 (בבתי המשפט לענייני משפחה, בתי הדין ובתי המשפט המחוזיים) נקבע כי אין בכוחה של הכותרת "משמורת משותפת" כשלעצמה כדי להשפיע על גובה המזונות וזאת בעקבות אימוץ מסקנות ועדת שניט משנת 2008, שהתייחסה לביטול מושגים כמו "משמורת".
לפיכך, האב עשוי להיות פטור ממזונות ילדיו כאשר הילדים חולקים את זמני השהות שלהם עם כל אחד מההורים באופן שווה או דומה ללא כל קשר לקביעת משמורת כ"משותפת". בית המשפט משקלל שני נתונים, חלוקת זמני השהות בפועל ופערי השתכרות ההורים. כך למשל במקרים שבהם חלוקת זמני השהות שוויונית והכנסת האם גבוהה מהכנסת האב - ייתכן שהיא תחויב בתשלום מזונות לאב.
לסיכומו של עניין, החידוש עוסק למעשה בהגדרת המונח "משמורת משותפת", שקובע שהאחריות ההורית תהיה משותפת ללא קשר לזמן השהות. זאת, כפי שלא השפיעה על חלוקת הזמן בטיפול בילד בטרם הפרידה, שהרי לא כל ההורים מחלקים את הטיפול בילדיהם באופן שוויוני בעודם נשואים, בשל אורח החיים המשפחתי, אין זה מפחית מאחריות ההורים כלפי ילדיהם. לכן, המהות אינה עוסקת בזמני השהות כי אם באחריות המובנית של ההורים, כפי שזו היתה עוד בזמן תקופת הנישואין ומזונות הילדים לא יושפעו מן הכותרת אלא מחלקת זמני השהות בפועל.
* שינוי ההלכה ע"י ביהמ"ש העליון בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, אשר החלו עוד במסקנות ועדת שניט והשפיעו על התפיסה החברתית והמקצועית
ירדן שלומי היא עורכת דין לענייני משפחה המתמחה בהליכי יישוב סכסוכים, ענייני מזונות וליווי משפטי
