חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקפו בספטמבר 2019, חולל מהפכה מבחינת תפיסת המחוקק את נושא פשיטת הרגל, או בשמו החדש חדלות פירעון. בחוק החדש, ערך השיקום החייב הוא ערך עליון.
בחוק נקבעו עקרונות לשיקום כלכלי של החייב, הגדלת החזר החוב והקטנת הנטל הביורוקרטי של התהליך
מהו השינוי הגדול בחוק?
השינוי הוא קודם כל תפיסתי. ככלל, המחוקק לא רואה באנשים שנקלעו לחובות כמי שדבק בה פגם מוסרי או כמי שמתחמקים מתשלום חובותיהם בזדון, אלא כאנשים נורמטיביים שנקלעו למצב כלכלי קשה בעקבות התנהלות כלכלית לא נכונה, מצב השוק או משבר כלכלי שאינו תלוי בהם, כמו זה שאנחנו מתמודדים איתו היום במגיפת הקורונה, ולכן החוק תואם את התקופה בת ימינו.
בחוק נקבעו עקרונות לשיקום כלכלי של החייב, הגדלת החזר החוב והקטנת הנטל הביורוקרטי של התהליך. יש מעקב שוטף אחרי החייב וההסתכלות על התהליך היא כוללת: מה היה מצבו לפני ומה עכשיו, וכן קובעים לו תכנית תשלומים בהתאם ליכולתו הכלכלית עד לקבלת הפטר המיוחל.
מיהו חדל פירעון?
אדם שלא יכול לשלם את חובותיו או שהתחייבויותיו גדולות מנכסיו, ופונה להוצאה לפועל או בית המשפט בבקשה להכיר בו כחדל פירעון
חשוב מאוד לזכור כי עורכי דין המייצגים חייבים מוודאים כי זכויות החייב נשמרות, כמו גם כבודו ורמת חייו, כאשר צו התשלומים שנקבע הולם את יכולתו הכלכלית
מה הם השלבים בתהליך חדלות פירעון על פי החוק החדש?
בכל הליך חדלות פירעון ממנה בית המשפט נאמן לנכסיו של החייב, שיפעל בהתאם להוראותיו והנחיותיו. תפקידו של הנאמן הוא, בין היתר, לאזן בין זכויות הנושים לבין זכויות החייב, כשהתכלית היא להוביל לשיקום כלכלי של החייב ולמנוע מצב שבו ייקלע חייב שוב לחדלות פירעון. בנוסף, החוק מבחין בין חובות "נמוכים" לבין חובות "גבוהים" ומנתב את ההליכים לפי סכום החובות. חובות של עד 150 אלף שקל יתנהלו בלשכת הוצאה לפועל, חובות מעל סכום זה יתנהלו בבית משפט השלום.
ההליך מחולק לתקופות בשתי הערכאות. בהוצאה לפועל יש שלוש תקופות. בתקופה הראשונה, מאפשרים לחייב להציע הסדר חוב עבור הנושים. אם ההסדר מקובל על הנושים, הוא יאושר, החייב ישלם לפי הסדר התשלומים ובסיומו יקבל את ההפטר. במצבים מסוימים רשאי רשם הוצאה לפועל לכפות את הסדר החוב על הנושים.
אם הצעת ההסדר לא מתקבלת, עוברים לתקופה השנייה, במסגרתה יינתן צו פתיחת הליכים, כשבשלב הראשון מקיימים בדיקה לגבי המצב הכלכלי של החייב והתנהלותו לפני כניסתו להליך חדלות פירעון וכן בוחנים את התנהלותו כשהוא חוסה תחת הצו. לאחר כשנה מיום מתן הצו, נקבע מועד לדיון, במסגרתו בוחנים האם יינתן לחייב צו שיקום כלכלי שלאחריו יקבל החייב צו הפטר שימחק את חובותיו. חשוב מאוד לזכור כי עורכי דין המייצגים חייבים מוודאים כי זכויות החייב נשמרות, כמו גם כבודו ורמת חייו, כאשר צו התשלומים שנקבע הולם את יכולתו הכלכלית.
הליכים המתנהלים בבית משפט השלום מתחלקים לשתי תקופות: תקופת בדיקה, אשר גם במסגרתה רשאי החייב להגיש הצעת הסדר חוב לטובת הנושים, אולם אפשרות זו אינה ברירת המחדל כמו בהליכים המתנהלים בהוצאה לפועל. הסיבה היא שבהליכים המתנהלים אצל רשם הוצאה לפועל, מדובר בחובות נמוכים, לכן יש סיכוי גדול יותר להגיע להסדר בלי להיכנס להליך חדלות פירעון בכלל.
תקופת השיקום תקבע אחרי מועד הדיון שיתקיים בבית המשפט, במסגרתו ייקבע אם החייב יקבל צו שיקום כלכלי. בית המשפט יכול לתת צו הפטר לאלתר (במעמד הדיון) אם הנסיבות מצדיקות זאת. לדוגמה, במקרה שבו החייב לא יכול לשאת יותר בתשלומים, אם הוא חלילה הוכר כבעל נכות על ידי המוסד לביטוח לאומי, או כאשר אין ברשותו נכסים שניתן לממש. בדרך כלל מדובר במקרים קשים מאוד.
על פי החוק, אם הוחלט כי דירת המגורים של החייב תימכר, בית המשפט צריך לוודא שלו ולבני משפחתו יש מקום מגורים אחר (סידור חלופי). תקופת המינימום לסידור החלופי היא ארבע שנים
האם חייב יכול לאבד את הדירה בבעלותו?
לדירת המגורים חשיבות רבה והיא מקבלת הגנה בחוק, במטרה להגן על החייב ומשפחתו שמא יאבדו את מקום מגוריהם וייוותרו ללא קורת גג.
בהליכי פשיטת הרגל הישנים היתה לחייבים אפשרות להימנע ממכירת הדירה מתוקף חוק הגנת הדייר. כך שאם ביקשו לממש את דירת המגורים במהלך פשיטת הרגל, הדירה היתה נמכרת כאשר החייב ומשפחתו נשארים בדירה ולמעשה הם הופכים להיות דיירים מוגנים. כך לא היה ניתן לפנות אותם וערכה של הדירה היה יורד בשליש. כך נוצר מצב שבו חייבים רבים היו פודים את זכותם בדירה בסכום מאוד נמוך, חרף העובדה שהם פושטי רגל.
בחוק חדלות פירעון החדש, ההגנה שהעניק חוק הגנת הדייר בוטלה. כלומר, דירת המגורים תימכר כנכס פנוי לפי שוויו האמיתי. אבל גם החוק החדש לא התעלם מחשיבות דירת מגורים וקבע שאם הנזק שיגרם לחייב גבוה מדי, או אם יש אפשרות לפדות את החובות בדרך אחרת, דירת המגורים לא תימכר.
על פי החוק, אם הוחלט כי דירת המגורים תימכר, בית המשפט צריך לוודא שלחייב ובני משפחתו יש מקום מגורים אחר (סידור חלופי). תקופת המינימום לסידור החלופי היא ארבע שנים. כמו כן, לבית המשפט שיקול דעת אף לאשר סידור חלופי לחייב למשך כל ימי חייו. מכאן כי במקרים מסוימים לא תהיה תועלת במכירת דירת המגורים במסגרת החוק החדש.
חשוב להתייעץ ולקבל ליווי משפטי צמוד מעו"ד הבקיא בדיני חדלות הפירעון על מנת להגן על זכויותיכם, כבודכם ועל הסיכוי לשקם את חייכם ולצאת לעתיד טוב יותר
כיצד מונע החוק העלמת נכסים?
החוק גיבש מנגנון כדי לשמור על הנכסים העשויים לעמוד לחלוקה לנושים וקבע את ביטול ההענקות שביצע חייב טרם כניסתו להליך חדלות פירעון. ביטול הענקה ייעשה בתקופות זמן קצובות לפני ההליך ורק כאשר התקיימו התנאים בחוק לעניין ביטול העברת הנכסים מהחייב לגורם אחר, בין היתר כאשר העברה נעשתה בלא תמורה או התמורה אינה הולמת את שווי הנכס; וכאשר העברה בוצעה כשהחייב היה חדל פירעון.
אם ביטל בית המשפט את העברה, הנכס שהושב ייכלל בקופת הנשייה ותמורתו תחולק בין הנושים. מכאן, טרם כניסה להליך חדלות פירעון, על החייב להתנהל בתום לב ולא לבצע העברות נכסים במטרה להבריח אותם מידי הנושים.
לסיכום, אם החלטתם לפנות להליך חדלות פירעון על מנת לצאת ממעגל החובות, חשוב להתייעץ ולקבל ליווי משפטי צמוד מעו"ד הבקיא בדיני חדלות הפירעון על מנת להגן על זכויותיכם, כבודכם ועל הסיכוי לשקם את חייכם ולצאת לעתיד טוב יותר.
* עו"ד ליאורן עמר, בעלת משרד עורכי דין המתמחה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
** סייעה בהכנת הכתבה: רננה מור, כתבת Zap משפטי
