על פי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שהתרחשה תוך כדי העבודה ועקב העבודה אותה ביצע עובד שכיר (עבור המעסיק או מטעמו) או עובד עצמאי (כחלק מהעיסוק במשלח ידו). בנוסף, תוגדר כתאונת עבודה גם תאונת דרכים המתרחשת בדרך לעבודה או בדרך חזרה ממנה. הגדרה רחבה זו כוללת את התרחישים הבאים:
- תאונה שאירעה תוך כדי העבודה, במקום העבודה עצמו או בסביבתו הקרובה.
- תאונה שאירעה תוך כדי העבודה בניסיון להציל או למנוע נזק לנפש או לרכוש.
- תאונה שאירעה תוך כדי העבודה על ידי אדם אחר, שלא כחלק מהעבודה, כאשר הנפגע עצמו אינו מעורב בגרימתה.
- תאונה שאירעה בדרך אל מקום העבודה או חזרה ממנו, כולל תאונות דרכים שהתרחשו בדרך אל/ ממקום העבודה.
- תאונה שאירעה בזמן הפסקה מאושרת, בדרך אליה או בדרך חזרה ממנה.
כל עובד בישראל, המבוטח על ידי המוסד לביטוח לאומי, זכאי לפיצוי על הנזק שנגרם לו בעקבות תאונת עבודה שעבר. על מנת לקבל הכרה כנפגע תאונת עבודה, יש להוכיח כי אכן אירעה תאונה העונה להגדרה וכי הנזק שנגרם לנפגע נוצר בעקבותיה.
במסגרת הפיצוי, יקבל הנפגע החזר עבור הוצאות הטיפול הרפואי לו נזקק ופיצוי על אובדן ההכנסה לתקופה של 91 ימים. אם, כתוצאה מהתאונה שעבר ייוותר העובד עם נכות, תיקבע דרגת הנכות שלו על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. בהתאם לדרגת הנכות, יקבל הנפגע מענק חד פעמי או קיצבה חודשית והטבות נוספות.
אם יצליח הנפגע להוכיח כי תאונת העבודה נגרמה בשל הפרת חובת הזהירות של המעסיק, יוכל הנפגע, בנוסף להגשת תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, להגיש גם תביעה נזיקית כנגד המעסיק בגין רשלנותו
תאונת עבודה שנגרמה עקב רשלנות המעסיק
כחלק ממערכת היחסים בין המעסיק לעובד, מוגדרת חובת הזהירות של המעסיק כאחריותו לנקוט בכל אמצעי הזהירות הסבירים לצורך הגנה על העובד מפני סיכונים כלשהם במקום העבודה ובתהליך ביצועה. במסגרת אמצעי הזהירות שבהם נדרש המעסיק לנקוט, נכלל ביצוע שוטף של הפעולות הבאות:
- הדרכת העובדים והכשרתם לביצוע העבודה בצורה בטוחה.
- אזהרת העובדים מפני סיכונים שכיחים ונדירים.
- סילוק סיכונים ומפגעים מסביבת העבודה.
- מתן מענה בטיחותי מקיף הכולל אספקת ציוד מגן.
- פיקוח על ביצוע העבודה בהתאם לכללי הבטיחות.
אם יצליח להוכיח כי תאונת העבודה שעבר נגרמה בשל הפרת חובת הזהירות של המעסיק, יוכל הנפגע, בנוסף להגשת תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, להגיש גם תביעה נזיקית כנגד המעסיק בגין רשלנותו. את התביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי יש להגיש תוך שנה מיום התאונה, בעוד שעל תביעת נזיקין כנגד המעסיק חלה תקופת התיישנות של שבע שנים.
יש להביא בחשבון כי מתוך סך הפיצוי שייפסק לטובת הנפגע בתביעת הנזיקין, יקוזז הפיצוי שניתן לו מטעם המוסד לביטוח לאומי וכי גם אם לא ימוצו ההליכים מול הביטוח הלאומי, עשוי להתבצע קיזוז "רעיוני" של הסכום שאותו צפוי היה הנפגע לקבל.
לעומת זאת, אם העובד מבוטח בפוליסת ביטוח פרטית (אובדן כושר עבודה, תאונות אישיות וכדומה), יש באפשרותו לתבוע בנוסף גם את חברת הביטוח שלו, וכל סכום שייפסק לזכותו בתביעה זו, לא יקוזז משני אפיקי התביעה האחרים.
חשוב לדעת כי על פי חוק, הנפגע מחויב לפעול לשם הקטנת הנזק שנגרם לו, לכן אין להתמהמה עם קבלת הטיפול ויש לדווח על כל בעיה שמתעוררת, קטנה כגדולה, ולשמור כל מסמך רפואי
מיצוי הזכויות המגיעות לך
מיצוי מקסימלי של הזכויות המגיעות לנפגע תאונת עבודה תלוי במידה רבה בהתנהלות נכונה לאחר הפגיעה. הדבר הראשון שעל נפגע תאונת עבודה לעשות הוא לבקש מהמעסיק טופס ב"ל 250 ולגשת עמו לקבלת טיפול רפואי מיידי.
חשוב לשים לב: יש מעסיקים המודעים לכך שהפרו את חובת הזהירות ומנסים לסלף את נסיבות המקרה, אותן עליהם לפרט בטופס. יש לוודא כי כל פרטי התאונה מצוינים בטופס במלואם. פירוט נסיבות המקרה יופיע בהמשך גם במסמכים רפואיים שונים על ידי הצוות המטפל בנפגע. יש להקפיד כי גם תיעוד זה יכלול תיאור מדויק ומלא של הפרטים.
חשוב לדעת כי על פי חוק, הנפגע מחויב לפעול לשם הקטנת הנזק שנגרם לו, לכן אין להתמהמה עם קבלת הטיפול ויש לדווח על כל בעיה שמתעוררת, קטנה כגדולה, ולשמור כל מסמך רפואי המעיד על תלונותיכם ועל הטיפול שקיבלתם. גם את הקבלות עבור הוצאותיכם הרפואיות מומלץ לשמור על מנת לקבל עליהן החזרים בהמשך. על אף הסיטואציה הקשה, חשוב לתעד ככל האפשר את אזור התאונה ואת הגורמים לה, ואף לברר מי נכח באזור בעת התאונה ויוכל לשמש כעד בהמשך.
בנוסף, לאורך הדרך עשויים לפנות אליכם חוקרים מטעם המוסד לביטוח לאומי או חברת הביטוח של המעסיק. מומלץ להימנע מכל תקשורת עימם, לפנות מיד לאחר התאונה לעורך דין המתמחה בתחום הנזיקין ולהתנהל מול כל הגורמים השונים אך ורק באמצעותו ועל פי הנחיותיו.
עו"ד יוסף (ספי) קוסטיקה מתמחה בדיני נזיקין, תאונות עבודה ותאונות דרכים, תביעות ביטוח לאומי ודיני תעבורה
