כאשר בני זוג חיים כמשפחה ומגדלים ילדים יחד, התפקידים ההוריים הם ברורים וכמעט שקופים: מטרתם המשותפת היא לדאוג לכל הצרכים הפיזיים, הנפשיים והכלכליים של ילדיהם. אולם, כשבני הזוג נפרדים ומתגרשים, לפתע מתחדדים תפקידים אלה ולעתים אף מנוסחים בצורה פורמלית ונחלקים ביניהם.
אחד התפקידים הברורים ביותר שהורים שמתגרשים נדרשים להגדיר בצורה ברורה בהסכם הגירושין נוגע לפן הכלכלי של הדאגה לילדים. הדאגה הזו מגולמת בדמי המזונות, שאותם נהוג שההורה שהילדים מבלים את מרבית זמנם אצלו (ההורה המשמורן) יקבל מההורה השני.
דמי המזונות נועדו לספק צרכים הכרחיים לקיום הילדים, דוגמת מזון, ביגוד, תרופות ותשלום למוסדות חינוך. בנוסף על אלה מחושב בנפרד תשלום עבור דירת המגורים שבהם הם גרים אצל ההורה המשמורן ואחזקתה, המוגדרים גם הם כצורך הכרחי.
חשוב לציין כי המזונות הם זכות המגיעה על פי חוק לילדים ולא להורה המשמורן. הם נועדו להגן עליהם מירידה באיכות החיים לאחר פרידת הוריהם ולפתור את יכולתו המוגבלת של ההורה המשמורן להתפרנס לבדו. כך, במרבית המקרים, החובה לשלם מזונות חלה על האב, בשל פערי הכנסה והן מסיבות מסורתיות, אך לעתים המצב הפוך ויש מקרים שבהם האם משלמת מזונות לאב, או שאף אחד מהם אינו משלם מזונות כלל.
השינויים החברתיים והכלכליים במעמדן של נשים שהתרחשו בעשורים האחרונים מתחילים לחלחל ולהשפיע על החלטות בית המשפט גם בעניין גובה המזונות
כיצד נקבעים דמי המזונות?
גובה דמי המזונות נקבע בכל מקרה על פי נסיבותיו ומושפע מגיל הילדים, צרכיהם, הסדרי המשמורת, מצבם לפני הגירושין והכנסות ההורים ורכושם, אך יש סכום מינימלי העומד כיום על כ-1,300 שקל, עליו מוסיפים דמי ״מדור״ (המגלמים את ההשתתפות במחיר השכירות או המשכנתא על דירת המגורים), וכן הוצאות חינוך והוצאות מיוחדות.
עם זאת, השינויים החברתיים והכלכליים במעמדן של נשים שהתרחשו בעשורים האחרונים מתחילים לחלחל ולהשפיע על החלטות בית המשפט גם בעניין גובה המזונות. שני השינויים העיקריים הם הגברת המעורבות של אבות בגידול ילדיהם וצמצום הפערים בהכנסות בין גברים לנשים.
יותר ויותר אבות מעוניינים בשנים האחרונות לבלות זמן רב יותר עם הילדים ולהיות מעורבים בחייהם. לכן, המגמה של חלוקה שוויונית יותר של הזמן שבו מבלים הילדים אצל כל אחד מההורים הולכת וגוברת, ועימה גם יותר ויותר מקרים של הורים המחליטים על משמורת משותפת לאחר הגירושין.
מן הצד הכלכלי, נשים רבות יותר עובדות במשרה מלאה, לעתים בתפקידים בכירים. הדבר מפחית בצורה ניכרת את התלות הכלכלית בבן הזוג (בעת הנישואין) ובגרוש (לאחר הגירושין), אך גם דורש מהן שהות ממושכת יותר במקום העבודה. חלוקה שוויונית יותר של הטיפול בילדים מסייעת להן לשפר את כושר ההשתכרות העצמאי. לאור כל זאת, בתי המשפט נותנים כיום משקל רב בהחלטותיהם למצבם הכלכלי של שני ההורים ולהסדרי המשמורת שנקבעו להם.
בית המשפט העליון קבע בשנת 2017 בפסק דין תקדימי שבמקרה של משמורת משותפת, כאשר גובה ההכנסות של שני ההורים דומה, יבוטלו לחלוטין דמי המזונות לילדים מעל גיל 6
מהו הקשר בין הסדרי המשמורת לגובה המזונות?
אם בעבר הילדים היו עוברים למשמורת האם בעת הגירושין ודמי המזונות הוטלו במלואם על האב (גם במקרים של משמורת משותפת), השינויים של השנים האחרונות בחלוקת הזמן ובאחריות על הטיפול בילדים הביאו גם לשינוי משפטי ביחס למזונות. בהתאם לכך, בתי המשפט לענייני משפחה נוהגים כבר מספר שנים להפחית את גובה המזונות שמוטלים על האב במקרים של משמורת משותפת, ועל פי רוב קובעים אותם על פי שיעור של שהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים.
הגדיל לעשות בית המשפט העליון כאשר בשנת 2017 קבע בפסק דין תקדימי שבמקרה של משמורת משותפת, כאשר גובה ההכנסות של שני ההורים דומה, יבוטלו לחלוטין דמי המזונות לילדים מעל גיל 6. פסק הדין אף קבע כי גם בכלל הגירושין, כולל במקרים שבהם לא נקבעה משמורת משותפת, יש לתלות את גובה המזונות בהסדרי המשמורת ובהכנסות שני ההורים. זו פסיקה מהפכנית שנהנים ממנה מאז אבות רבים שלאחר הגירושין חולקים את הטיפול בילדים עם זוגתם לשעבר, בעוד גרושתן חולקת עימם את נטל ההוצאות הכלכליות.
כאשר חל שינוי נסיבות מהותי במצב הכלכלי של אחד ההורים, קיים סיכוי שבית המשפט יקבל את בקשת אחד ההורים לפתוח את הסכם הגירושין ולקבוע מחדש את דמי המזונות ואת זמני השהות שנקבעו במקור
האם ניתן לשנות את גובה המזונות בהסכם גירושין קיים?
נשאלת השאלה, אם כן, האם ניתן לשנות סכום מזונות שנפסק זה מכבר, לפני הפסיקה המהפכנית של העליון. התשובה היא באופן עקרונית חיובית, והיתה כזו אפילו עוד לפני הפסיקה. ניתן בהחלט להפחית או להגדיל את דמי המזונות במידה שחל שינוי נסיבות מהותי במצב הכלכלי של אחד ההורים או של שניהם. אז קיים סיכוי שבית המשפט יקבל את בקשת אחד ההורים לפתוח את הסכם הגירושין ולקבוע מחדש את דמי המזונות ואף את זמני השהות שנקבעו במקור.
מהו שינוי נסיבות משמעותי?
כל מצב שבו חלה הפחתה משמעותית בהכנסות האב בעקבות פיטורין, מחלה או תאונה או שינוי בצורכי הילדים, שלא ניתן לצפות אותו מראש, יכול להיות עילה להגדלת המזונות.
מהצד השני, שינוי בזמני השהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים ועלייה בהכנסות האם יכולים להוות עילה להפחתת מזונות, מהטעם הברור שאם ההורה המשלם לקח על עצמו לאורך הזמן יותר ויותר אחריות על הטיפול בילדים והם נמצאים אצלו זמן ארוך יותר באופן משמעותי לעומת הסדרי הראייה שנקבעו, הרי שהוצאותיו עליהם עולות והוצאות האם יורדות.
נראה שבתי המשפט מקלים כיום בהגדרות של שינוי נסיבות מהותי, ומצבים שבעבר היו נדחים על הסף מתקבלים כיום בקלות רבה יותר. לאור כל זאת, בהחלט כדאי לקבל ייעוץ משפטי מקצועי
האם פסיקת העליון מהווה שינוי נסיבות מהותי ועילה להפחתת מזונות?
נניח שבעת הגירושין, שקרו לפני 2017, נקבעה לבני הזוג משמורת משותפת על הילדים והוטלו על האב דמי מזונות. האם פסק הדין התקדימי עשוי לעמוד לזכות האב אם ידרוש הפחתת מזונות? אין תשובה אחת מוחלטת לשאלה הזו. דעות השופטים בערכאות הנמוכות חלוקות, ובעוד חלקם מתנגדים לבחינה מחודשת של הסכמים אם לא חל שינוי מהותי בתנאים מאז הגירושין, אחרים נוטים לראות בפסק הדין של בית המשפט העליון סיבה טובה מספיק לשנות הסכמים אלה בדיעבד.
עם זאת, נראה שבתי המשפט מקלים כיום בהגדרות של שינוי נסיבות מהותי, ומצבים שבעבר היו נדחים על הסף מתקבלים כיום בקלות רבה יותר. נראה כי פסק הדין של העליון מחלחל בכל זאת לערכאות הנמוכות. לאור כל זאת, בהחלט כדאי לקבל ייעוץ משפטי מקצועי בכל מקרה לגופו כדי להעריך את הסיכויים לשנות את גובה דמי המזונות גם בדיעבד.
* משרד עורכי דין יליזבטה מטלס מתמחה בדיני משפחה והליכי גירושין
סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי
