המדריך המלא להגשת ערר נגד דחיית בקשה להסדרת מעמדו של אזרח זר

אתם אזרחים ישראלים, אבל בני הזוג שלכם הם אזרחים זרים? לחלופין, אתם רוצים להביא את הוריכם הקשישים לגור בארץ כדי שתוכלו לעזור להם בזקנתם? לרשותכם עומדת האפשרות להגיש בקשה להסדרת מעמדם של בני הזוג או ההורים הקשישים בישראל. במידה שבקשתכם נדחית בכל אחד משלבי הסדרת המעמד, ניתן להגיש ערר על החלטת הדחייה.

כיצד יש להסדיר את מעמדם של בני זוג זרים?

האפשרות להתאזרח קיימת עבור בני זוג נשואים ועבור ידועים בציבור. הצעד הראשון הוא פתיחת תיק חיים משותפים במשרד הפנים, שלאחריו מתקיים הליך מדורג בן שלושה שלבים, האורך בין חמש לשבע שנים:

שלב ראשון - בן/בת הזוג יקבלו רשיון עבודה בישראל.

שלב שני - בן/בת הזוג יקבלו מעמד של תושב ארעי.

שלב שלישי - בן/בת הזוג יקבלו מעמד קבע של תושב קבע או אזרח.

מהם התנאים להגשת בקשה להסדרת מעמדם של הורים קשישים ובודדים?

בקשות להסדרת מעמד ניתן להגיש עבור הורים שגילם מעל 62 (נשים) או 64 (גברים), במידה שאין להם ילדים נוספים, חוץ מילדיהם שגרים בישראל. האפשרות מיועדת לא רק להורים הזקוקים לעזרה יומיומית של ילדיהם - ההורה יכול להיות אדם עצמאי ומרגע שיוסדר מעמדו, יוכל גם לעבוד בישראל אם ירצה.

לאחר הגשת הבקשה, ייפתח במשרד הפנים תיק ״הורה קשיש״ וייבדקו מעמדם של מגיש הבקשה ושל ההורה. אם שניהם עומדים בדרישות והבקשה תאושר, גם במקרה זה יתקיים הליך מדורג של מתן מעמד:

שלב ראשון - לאם שגילה נמוך מ-65 ולאב שגילו נמוך מ-67, יינתן רשיון שהות בארץ לתקופה של שנה. רשיון זה ניתן להאריך ב-15 חודשים נוספים.

שלב שני - אם עדיין לא מלאו להורים 65 או 67 שנים, ניתן לקבל רשיון שהות זמני עד שיגיעו לגיל המדובר.

שלב שלישי - בהגיעם לגיל 65 או 67, ניתן להאריך את הרשיון לשנתיים נוספות, שנה אחת בכל הארכה.

שלב רביעי - לאחר שנתיים, ניתן לקבל רשיון לשהות זמנית לשנתיים נוספות.

שלב חמישי - ורק לאחר תקופה זו, יכולים ההורים לקבל מעמד של תושב קבע.

 הצעד הראשון במרבית המקרים יהיה הגשת ערר פנימי לפי הנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה. הזכות להגיש ערר פנימי קיימת פעם אחת בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהליך המסוים בנוהל

האם משרד הפנים יכול לדחות בקשה להסדרת מעמד גם לאחר שההליך המדורג החל?

בכל שלב, החל מהבקשה לפתוח תיק חיים משותפים או תיק הורה קשיש, והלאה יכול משרד הפנים לסרב ולדחות את בקשתכם באותו שלב. על כל החלטה של דחיית בקשה ניתן להגיש ערר. יש שני סוגים של עררים – ערר פנימי, על פי נוהל הטיפול בבקשות ובעררים שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה, וערר לבית הדין לעררים, לפי חוק הכניסה לישראל.

הצעד הראשון במרבית המקרים יהיה הגשת ערר פנימי לפי הנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה. הזכות להגיש ערר פנימי קיימת פעם אחת בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהליך המסוים בנוהל. ערר זה יש להגיש בכתב ותוך 21 ימים ממסירת החלטת הדחיה של בקשתכם. ערר שיוגש לאחר 21 ימים לא יטופל.

פנייה לגורם הלא נכון עלולה להביא לפסילת הערר ולבזבוז יקר של זמן. את הערר יש להפנות לגורם הרלוונטי ברשות האוכלוסין, בהתאם לזהותו של מקבל ההחלטה שטיפל בבקשה המקורית ודחה אותה

כיצד תדעו מיהו הגורם שאליו יש להגיש את הערר הפנימי?

זיהוי הגורם שאליו צריך להגיש את הערר הפנימי הוא צעד משמעותי, שכן פנייה לגורם הלא נכון עלולה להביא לפסילת הערר ולבזבוז יקר של זמן. את הערר יש להפנות לגורם הרלוונטי ברשות האוכלוסין, בהתאם לזהותו של מקבל ההחלטה שטיפל בבקשה המקורית ודחה אותה, כפי שמפורט בטבלה כאן. 

מקבל ההחלטה על דחיית הבקשה המקורית	הגורם המטפל בערר
ראש ענף בלשכה (רע״נ) או מרכז בלשכה	ראש צוות
ראש צוות	סגן מנהל הלשכה או מנהל הלשכה
סגן מנהל הלשכה	מנהל הלשכה
מנהל הלשכה	מנהל המרחב או ראש דסק
מנהל המרחב או ראש דסק	מנהל אגף
מנהל אגף	סגן ראש מנהל האוכלוסין
סגן ראש מנהל האוכלוסין	ראש מנהל האוכלוסין
ראש מנהל האוכלוסין	מנכ״ל הרשות
מנכ״ל הרשות	בית הדין לעררים

 נוכחות המערער בדיוני בית הדין לעררים היא חשובה. אם לא יגיע, ההחלטה תתקבל על סמך הראיות שהוגשו לבית הדין, ללא אפשרות לשמוע את דבריו

מתי יש להגיש ערר לבית הדין לעררים?

עקרונית וכפי שניתן לראות מהטבלה, בית הדין לעררים הוא הערכאה שאליה יש לפנות במידה שמנכ"ל רשות האוכלוסין דחה את בקשתכם לאחר שהוגש אליו ערר פנימי. ניתן אמנם להגיש ערר ישירות לבית הדין ואף לבית המשפט, אך מומלץ להתחיל בהגשת ערר פנימי, שכן בתי המשפט אינם רואים בעין יפה פניה ישירה לפני מיצוי ההליכים המנהליים בתוך רשויות משרד הפנים.

את הערר לבית הדין לעררים יש להגיש תוך 30 יום מהיום שבו התקבלה ההחלטה הקודמת, והגשתו כרוכה בתשלום אגרה. הערר לבית הדין צריך להיות מפורט ומנומק היטב ולהכיל את הבקשה המקורית, פרטים אישיים רבים ותצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין. בשונה מהערר הפנימי, שנדון בכתב בלבד, נוכחות המערער בדיוני בית הדין לעררים היא חשובה. אם לא יגיע, ההחלטה תתקבל על סמך הראיות שהוגשו לבית הדין, ללא אפשרות לשמוע את דבריו.

גם על החלטת בית הדין לעררים ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים (היושב בבית המשפט המחוזי) תוך 45 ימים מיום פסיקת בית הדין. בהמשך, ניתן לערער גם לבית המשפט העליון. בכל אחת מהאפשרויות להגשת ערר חשוב מאוד להקפיד לנהל את הליכי הערעור בזמן, מול הגורם הנכון ובאופן תקני כדי שלא ייפסלו על הסף וכדי להגדיל את הסיכוי שיתקבלו.

מומלץ מאוד להסתייע בעורך דין המומחה בתחום הגירה והקניית מעמד לתושבי חוץ, שיוכל לוודא את תקינות ההליכים, לייצג אתכם במקרה שתגיעו לבית הדין ולמצות כל אפשרות להסדיר את מעמדם של אהוביכם

מדוע חשוב להסתייע בייעוץ של עו"ד המומחה בנושא הסדרת מעמד של אזרח זר?

בשני המקרים – בקשה להסדרת מעמד או ערר על דחיית הבקשה - מדובר על הליכים ארוכים וסבוכים, הדורשים ממגישי הבקשות להוכיח שוב ושוב שהם עומדים בכל הקריטריונים שקבע משרד הפנים. כל טעות, גם אם אינה מהותית, יכולה לגרום לדחיית הבקשה או הערר. 

לכן, מומלץ מאוד להסתייע בעורך דין המומחה בתחום הגירה והקניית מעמד לתושבי חוץ, שיוכל לוודא את תקינות ההליכים, לייצג אתכם במקרה שתגיעו לבית הדין ולמצות כל אפשרות להסדיר את מעמדם של אהוביכם.

עו"ד יליזבטה מטלס, מתמחה בתחום ההגירה והקניית מעמד, כולל הגשת עררים

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי