"הקיבוץ הוא אגודה שיתופית, המהווה מסגרת לפעילות כלכלית לצד היבטים אישיים ושיתופיים ובשל כך יכולות להיווצר בעיות רבות בין חברי הקיבוץ לישות הקיבוצית עצמה, שתפקידה לשמור על האינטרס הציבורי ולהבטיח את חלוקת המשאבים השווה", מסביר עו"ד גיא שצברג.
האם תוכל להרחיב בנושא ולהסביר מהי המורכבות בעניין?
"ברוב המקרים המחלוקות הללו קשורות לענייני כספיים. כך למשל, אם פרט לא מעוניין לקבל את אחד משירותי הקיבוץ ולכן כפועל יוצא מכך, מבקש לא להשתתף בתשלומים מסוימים, מזכירות הקיבוץ יכולה להערים עליו קשיים שיבואו לידי ביטוי בהוצאת תזכירים ובהפעלת לחצים חברתיים, במטרה להניע אותו מהדרך שבחר".
תוכל לתת דוגמה למחלוקת כזאת?
"בהחלט. נניח שבשטח הקיבוץ יש גן ילדים ששייך למשרד החינוך. את הגן מאכלסים ילדי הקיבוץ ולא ניתן לרשום אותם באף גן אחר - כך נקבע מבחינה דמוגרפית על ידי משרד החינוך. עבור תפעול הגן, הקיבוץ דורש סכומי כסף ניכרים ומבלי ליידע את ההורים שניתן להכניס את הילד לגן במתכונת משרד החינוך ולשלם לפיה, בדיוק כפי שעושים זאת בעיר".
יש הורים שאין ביכולתם ו/או ברצונם לשלם את הסכומים המנופחים והמוגזמים שהקיבוץ דורש בגין גן הילדים ואינם מעוניינים בכל הטובין אותו מציע הגן ומעדיפים להסתפק במתכונת משרד החינוך
"למותר לציין כי במסגרת הקיבוץ, הגן ממשיך לעבוד בחגים ובחופשות, וזאת כתוספת שירותים מטעם הגן והקיבוץ. כמו כן, בגן בקיבוץ יש סייעת נוספת. חשוב לציין כי הגן כשלעצמו הוא גן משרד החינוך (ברוב הקיבוצים) וממומן על ידי משרד החינוך, כולל שכר הגננת והסייעת והוצאות חשמל ומים. אגב, לא משלמים ארנונה על מבני חינוך.
"חשוב לציין כי ברוב הקיבוצים מעסיקים סייעת נוספת הנותנת יחס נוסף לילדים והיא ממומנת על ידי תשלומי ההורים. כמו כן, החופשות בחגים ובקייטנה בגן מלאים בפעילויות וביחס חם ואוהב לילדים, לרבות טיולים ברחבי המשק. ואולם, יש הורים שאין ביכולתם ו/או ברצונם לשלם את הסכומים המנופחים והמוגזמים שהקיבוץ דורש בגין הגן ואינם מעוניינים בכל הטובין אותו מציע הגן ומעדיפים להסתפק במתכונת משרד החינוך, לרבות צהרון, וללא השתתפות הילד בפעילויות בחגים ובחופשות בהם הגן ממשיך לעבוד. הורים אלה בוחרים במתכונת של משרד החינוך ואינם נהנים מה"אקסטרות" ובהתאם לכך משלמים כפי דרישת משרד החינוך בעניין. כפועל יוצא מכך, עלות הקייטנה תחושב מחדש בין כל ילדי הגן, כיוון שהיא נחלקת בין פחות משתתפים.
המוסד לגישור ובוררות הוא לא אובייקטיבי לכשעצמו ונגוע בניגוד עניינים משווע, ועולה חשש כי הבורר שימונה לא יוכל להיות אובייקטיבי, מה שישפיע רבות על תוצאת הבוררות
"באופן עקרוני, זכותו של הפרט לוותר על שירות שניתן לו מטעם הקיבוץ, אך מה קורה כשהורים נוספים מעוניינים לוותר? נוצר גירעון תקציבי, שמושת על אלה שבחרו לצרוך את השירות. במקרים אלה מנהל הקהילה בקיבוץ ינסה להתנגד למהלך, כיוון שהוא רואה לנגד עיניו את טובת הכלל".
כיצד פועל הקיבוץ מול פרט שמוותר על שירות?
"במקרים מסוימים ועל פי רוב הקיבוץ מזמן אליו אותה משפחה ומנסה להגיע להבנות בעניין כמו גם הנחות מסוימות, ובפעמים אחרות על ידי הפעלת לחץ חברתי כמו הסתה של קהילה שלמה נגד אדם אחד. זהו מצב קלאסי שבו זכות הפרט מתנגשת עם זכות הכלל, פוגעת בבחירה החופשית ומביאה למצב שבו אנשים נמדדים בהתאם ליכולת הכלכלית או החברתית שלהם".
מה אפשר לעשות במצבים כאלה? האם אדם פרטי, חבר קיבוץ או תושב חוץ, יכול לעמוד על זכויותיו כנגד האגודה השיתופית?
"בהחלט, ברוב הקיבוצים יש מנגנון ליישוב סכסוכים, הנמצא בתקנון שלהם. מנגנון יישוב הסכסוכים פרטני בדרך כלל ונבחן בהתאם לאופיו של הקיבוץ אך שומר על עקרונות מנחים המשותפים לכלל הקיבוצים. כך שאם מתגלעת מחלוקת פנימית בין הפרט לקיבוץ, ניתן ליישב את הסכסוך באמצעות הליך של גישור פנימי על ידי צוות יישוב מחלוקות. במידה שהרכב זה אינו מצליח לגשר, ימונה מגשר חיצוני ואם זה לא מצליח, המחלוקת עוברת לשלב הבוררות או לבית המשפט".
מי הם המגשרים והבוררים שמשמשים לישוב הסכסוך? האם קיימת תלות ביניהם לבין הקיבוץ?
"צוות יישוב המחלוקות ממונה בדרך כלל על פי תקנון הקיבוץ ומורכב ממספר חברי צוות, חלקם מתוך ועד ההנהלה וחלקם נציגי ציבור. הבעיה מתחילה להתעורר כאשר עוברים לשלב הבוררות, שם על פי רוב הקיבוץ קובע כי הסמכות למינוי בורר תהיה למוסד לגישור ובוררות של התנועה הקיבוצית, ובמילים אחרות - הסמכות למינוי הבורר תהא ל'אבא ואמא של הקיבוצים', כלומר התנועה הקיבוצית".
לכל אדם יש זכות לייעוץ משפטי וחברי קיבוץ רבים צריכים לדעת שיש אנשי מקצוע המעורים ומנוסים ביישוב סכסוכים הנוגעים לפרט אל מול הקיבוץ
"המוסד לגישור ובוררות הוא לא אובייקטיבי לכשעצמו ונגוע בניגוד עניינים משווע, ועולה חשש כי הבורר שימונה לא יוכל להיות אובייקטיבי, מה שישפיע רבות על תוצאת הבוררות. יחד עם זאת, חשוב לציין, שסטטיסטית , פסיקות הבוררים נחלקות ל'חצי-חצי' מבחינת החבר אל מול הקיבוץ, כלומר אי אפשר להצביע על העדפה גורפת של צד אחד. אבל כדי לבטל שמץ של ניגוד עניינים, חשוב שהליך מינוי הבורר יהיה אובייקטיבי לחלוטין ולמנוע כל ספק לניגוד עניינים לכאורה של הבורר".
האם לחבר קיבוץ יש זכות לייעוץ משפטי בנוגע למחלוקת שמתגלעת אל מול הקיבוץ?
"בוודאי, לכל אדם יש זכות לייעוץ משפטי וחברי קיבוץ רבים צריכים לדעת שיש אנשי מקצוע המעורים ומנוסים ביישוב סכסוכים הנוגעים לפרט אל מול הקיבוץ. הייעוץ המשפטי בא לידי ביטוי במספר תחנות:
- כייעוץ ראשוני למצב קיים שמעיק על האדם ביחס להתנהלות הקיבוץ מולו.
- כגורם מייצג בפגישת הגישור עם הקיבוץ, כולל הוצאת מכתבי התראה מקדימים במטרה למנוע פנייה לערכאות משפטיות.
- כאשר יש צורך בהגשת תביעות משפטיות בשל הפרת זכויות או מכל סיבה אחרת שגרמה לעוולה כזו או אחרת לחבר קיבוץ".
האם לפעמים שווה להתפשר מאשר להילחם על עיקרון? אם כן, באילו מקרים הדבר מומלץ?
"כן, לפעמים נכון להגיע להסכמות ולפשרות, בעיקר כאשר מדובר על מקרים שבהם הקיבוץ מוכן גם כן להתפשר, בין אם מדובר על מחלוקת כספית ובין אם מדובר על רצון להימנע מהליך משפטי. כנראה זה יהיה המהלך הנכון, שכן כל הרעיון הוא להגיע לאיזשהו פתרון באמצע. בני קיבוץ רבים פונים אלי כדי לסייע להם בפתרון סכסוכים הקשורים לזכויות בנייה, זכויות לבן נתמך, ולמעשה כל מחלוקת של הפרט אל מול הקיבוץ".
באילו מקרים היית פונה מראש לערכאה משפטית?
"במקרים שמגובים באסמכתאות של עוולה חריגה מאוד. לדוגמה, אם אדם נכה המעוניין להרחיב את ביתו לצורך הנגשה פונה לקיבוץ והקיבוץ מסרב לכך, לא חותם ולא מאשר את תכניות הבנייה, או לחילופין מתנה את החתימה והאישור של תכניות הבנייה בנושא אחר – כלומר הוא דוחק את הפרט בין הפטיש לסדן. או אז נדרשת התערבות משפטית מיידית על מנת לתת סעד מעשי ובלתי תלוי לתובע הזכויות".
עו"ד גיא שצברג, בעל משרד בבית שאן, המתמחה בייצוג חברי קיבוץ ותושבים אל מול האגודות השיתופיות, לייעוץ
