בחודשים האחרונים עסקים רבים נקלעו לקשיים כלכליים, חלקם קרסו ונסגרו, ואחרים נאבקים כדי לשרוד. כל זה קרה לא בעקבות התנהלות רשלנית או כוונת זדון מצד בעלי העסקים, שרבים מהם היו עסקים יציבים ומשגשגים, אלא בעקבות משבר הקורונה שהביא למשבר כלכלי עולמי.
בעלי עסקים אלה נאלצים היום להתמודד עם אובדן פרנסתם ובנוסף עליהם להתמודד עם הנושים ועם רשויות המדינה כמו ההוצאה לפועל. לכן, במיוחד בתקופה זו חשוב לדעת כי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקפו בספטמבר 2019, יכול לסייע לרבים מהם להשתחרר מהבור אליו נקלעו במהירות ולצאת לדרך חדשה שתאפשר להם חיים בכבוד.
חייבים שנקלעו למצב של חדלות פירעון, בעקבות משבר הקורונה, יכולים לראות בתהליך מוצא הוגן ומהיר. אך חשוב לדעת שלא כל חייב זוכה להיכלל בתהליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אלא עליו לשכנע את הרשויות שהוא נקלע לחובות בתום לב וכי אין לו כוונת זדון.
פקודת פשיטת הרגל ראתה את החייב כמישהו שצריך להעניש אותו ולהטיל עליו מגבלות כדי לתמרץ אותו לפרוע את חובו. בחוק החדש הגישה היא אחרת: רואים בחייב כמישהו שנקלע לצרה כלכלית וצריך לעזור לו
כיצד מתחילים בתהליך של חדלות פירעון?
תהליך של חדלות פירעון נפתח אם החייב מבקש צו לפתיחת הליכים או שהנושים שלו מבקשים צו בשבילו. החוק אינו מציין זאת מפורשות, אך מניסיון עדיף שהחייב הוא שיבקש צו כדי להראות שהחובות נוצרו בתום לב ושבכוונתו להגיע להסדר כדי להחזיר את חובותיו.
עבור החייב הסדר נושים עדיף, שכן הוא יכול להתערב ולעצב את אופן פירעון חובותיו בצורה שתאים לו אולי קצת יותר
מה הם החידושים בחוק?
בעבר, התהליך נגזר מפקודת פשיטת רגל. פקודת פשיטת הרגל ראתה את החייב כמישהו שצריך להעניש אותו ולהטיל עליו מגבלות כדי לתמרץ אותו לפרוע את חובו. בחוק החדש הגישה היא אחרת, רואים בחייב כמישהו שנקלע לצרה כלכלית וצריך לעזור לו לצאת לדרך חדשה כדי שלא יהפוך לנטל על החברה.
שינוי נוסף הוא בתחום הסדרי הנושים. בחוק הקודם היו מכניסים את כל הנכסים לכינוס ומתחילים לממש את הנכסים ולחלק את הכספים על פי סדר הנושים שנקבע בחוק. לפי החוק החדש מסתכלים על החייב כראוי להגנה ולשיקום והחוק החדש קובע כללים להסדר הנושים.
ראשית, יש אפשרות להגיע להסדר עוד לפני פתיחת התיק או לאחר הגשת בקשה לצו, במעורבות הממונה. בעבר, החייבים היו מתנהלים מול כל נושה בנפרד, עם ביורוקרטיה מכבידה שארכה זמן רב. בנוסף, היתה נוצרת העדפת נושים - מי שהגיע ראשון להסדר עם החייב זכה. בחוק החדש, אם רוצים לעשות הסדר נושים - עושים עם כולם. הכללים דואגים שהנושים לא ייפגעו מהסדר החוב ובמקביל החייב לא יוכל לקבל תמורה מההסדר במידה שלא סגר את מלוא חובותיו לנושים.
במסגרת ההסדר הנאמן מכנס נושים מאותו הסוג, זאת אומרת נושים בעלי אינטרס משותף בפירעון חובות החייב כגון: ספקים, נותני שירותים, עובדים וכו'. הנאמן מציג את הצעת ההסדר בפני כל אסיפה. לאחר שההצעה אושרה ברוב קולות ובמספר תנאים נוספים בכל אסיפות החוג, היא מובאת בפני בית המשפט לאישור. במסגרת שיקוליו שוקל בית המשפט מה הנושים מקבלים בהסדר הנושים ומה היו מקבלים במסגרת קיום הליך שיקום כלכלי.
לכן, היתרון עבור הנושים הוא שהם כמעט ולא יכולים להינזק, שכן יקבלו לפחות חלק מהכסף בטווח זמן סביר וזאת לאחר בחינת בית המשפט – חובות שאחרת לא יכלו להיפרע באופן יותר יעיל מאשר בדרך הליך השיקום הכלכלי. גם עבור החייב הסדר נושים עדיף, שכן הוא יכול להתערב ולעצב את אופן פירעון חובותיו בצורה שתאים לו אולי קצת יותר.
בתקופת הביניים, מממנים נאמן שחייב בתוך 90 ימים לבצע את כל הבדיקות על המצב הכלכלי, החובות ואיך נכנס החייב לחובות כדי לבדוק אם הם נוצרו בתום לב או בזדון
האם התהליך מוגבל בזמן?
בהחלט ויש בזה יתרון משמעותי. תוך 30 ימים ממועד בקשת הבקשה, הממונה צריך לבחון אם מתקיימים התנאים לקבלת הצו. אם יסרב, החייב אינו זכאי לשיקום כלכלי ועליו להתמודד עם ההוצאה לפועל לבד ומול כל הנושים, שיכולים להגיע לעשרות. אם הבקשה מאושרת, כל ההתנהלות מול הנושים נעשית דרך הממונה.
בתקופת הביניים, מממנים נאמן שחייב בתוך 90 ימים לבצע את כל הבדיקות על המצב הכלכלי, החובות ואיך נכנס החייב לחובות כדי לבדוק אם הם נוצרו בתום לב או בזדון. בתום 90 הימים הוא מגיש דו"ח לממונה. לפי הדו"ח יערוך הממונה תכנית לשיקום כלכלי של החייב. יש לו 60 ימים להגיש את התכנית לבית המשפט. ביהמ"ש נותן את הצו שקובע שיקום כלכלי בדרך כלל במהלך חודשיים-שלושה.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יכול לסייע לבעלי עסקים רבים שנקלעו לסבך כלכלי בעקבות משבר הקורונה, ויתרונו הגדול בכך שהתהליך תחום בזמן
איך מגישים בקשה לחדלות פירעון ושיקום כלכלי?
אפשר להגיש את הבקשה לבד, אך מומלץ לפתוח בתהליך בליווי עורך דין המתמחה בתחום כיוון שכל הנושא טעון מאוד ומעורב בו הרבה רגש. לכן, עדיף לעשות את זה עם עו"ד שיתנהל מול הנושים, שגם הם כועסים וטעונים. הצגת המסמכים והטיעונים הנכונים היא קריטית, כיוון שאם לא תיעשה בצורה הנכונה, הרשויות יכולות לסרב לפתוח בהליך של שיקום כלכלי. הצעדים צריכים להיות מחושבים כיוון שלתהליך תהיה השפעה מכרעת על העתיד. הבקשה נקראת צו בקשה לפתיחת הליכים (בחוק הישן נקרא צו לכינוס נכסים). לבקשה יש לצרף דו"ח כלכלי וכן תצהיר וכתב ויתור סודיות שמאפשר לבדוק את כל המידע בבנק, חברות האשראי, חברות הביטוח ועוד.
במהלך כל תקופת הביניים, מטילים על החייב הגבלות כדי שעד שיבחנו את המצב, לא ישתנה דבר. כלומר, אין מסגרת אשראי מהבנק, אין כרטיס אשראי ואין צ'קים. יש אפשרות להנפיק כרטיס ללא מסגרת עם הגשת בקשה מתאימה. עו"ד יכול לבקש הקלה בסנקציה כזו או אחרת. בנוסף, יש לחייב עיכוב יציאה מהארץ והוא מנוע מלפתוח או לקנות עסק.
לסיכום, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יכול לסייע לבעלי עסקים רבים שנקלעו לסבך כלכלי בעקבות משבר הקורונה, ויתרונו הגדול בכך שהתהליך תחום בזמן, כך שאפשר לראות אופק של סיום המצב הקשה ויציאה לדרך חדשה.
עו"ד אביב אליהו, משרד עו"ד דין המתמחה במקרקעין, חדלות פירעון ומשפחה. avive.lawfirm@gmail.com
סייעה בהכנת הכתבה: רננה מור, כתבת זאפ משפטי
