"היעדר מנהיגות" ו"פייק מנהיג" - במילים קשות אלו, בלי לנקוב בשמו המפורש של ראש הממשלה - תקפה דינה זילבר, עד לאחרונה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, את נתניהו וממשלתו. בנאום חריף שנשאה ערב פרישתה בדצמבר האחרון פתחה זילבר באש נגד הפוליטיקאים, שאינם לוקחים אחריות ובמקום זאת משתלחים בפקידים הנאמנים. "במקום להסתכל פנימה", היא הטיחה בהם, "הם מסיטים את המבט ומכוונים אצבע החוצה: 'היי, תראה ציפור'".
הנאום החריף של זילבר עורר בתוך זמן קצר סערה. "עבריינית", כינה אותה איש התקשורת יעקב אחימאיר וטען כי אסור לפקידה בכירה במעמדה לתקוף את מדיניות משרדי הממשלה. נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, דרש מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפתוח בבירור.
"הרס המשפט", הזהירה זילבר, "מתרחש במהירות, ואת הגל העכור גם שומר הסף המסור ביותר לא יצליח לבלום"
לא מפסיקה למשוך אש
זו לא הפעם הראשונה, שבה זילבר (50) מושכת אש. לאורך הקריירה שלה היא לא היססה להרגיז פוליטיקאים, לומר להם בדיוק את מה שהיא חושבת ולהיכנס איתם לעימותים. כך קרה למשל ב-2017, אז בלמה זילבר ניסיון של שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, לקיים שימוע לראש מכינה שהתבטא באופן סקסיסטי כלפי שירות נשים בצה"ל כלוחמות. במקביל כתבה זילבר חוות דעת בעד פירוק החטיבה להתיישבות יהודית, בבת עינם של המתנחלים.
באפריל 2017 הצליחה זילבר להמם את הדרג הפוליטי, כשב"הרצאה על הבר" בתל אביב, אירוע תמים וסטודנטיאלי, היא יצאה במתקפה חריפה נגד היחס של הממשלה כלפי מערכת המשפט. "הרס המשפט", היא הזהירה, "מתרחש במהירות, ואת הגל העכור גם שומר הסף המסור ביותר לא יצליח לבלום". זילבר התריעה כי "כל מי שמפריע בקבלת ההחלטות זוכה לתגובה אלימה ואישית".
הסערה האחרונה שיצרה זילבר התרחשה ממש לפני סיום כהונתה. זילבר הביעה התנגדות נחרצת לדרישתו של השר דודי אמסלם לבטל את "נבחרת הדירקטורים" בחברות ממשלתיות
הפוליטיקאים כועסים
בנובמבר 2018 הצליחה זילבר להרתיח את שרת המשפטים דאז, איילת שקד, לאחר שהתנגדה לחוק שאמור היה להקל על שרים לבחור בעצמם את היועצים המשפטיים שלהם. במכתב נזעם למנדלבליט סקרה שקד שורה של "התבטאויות קיצוניות ומתריסות של זילבר נגד חברי כנסת ושרים", שמהוות לדבריה "עבירה משמעתית לכאורה". שקד הרחיקה לכת וקבעה כי "אין מנוס מלקבוע כי תפיסתה הפוליטית של זילבר צריכה למצוא ביטוי בריצתה לתפקיד פוליטי... החל מהיום היא סיימה לייצג את עמדתי, עמדת משרדי או את עמדת הממשלה".
הסערה האחרונה שיצרה זילבר התרחשה ממש לפני סיום כהונתה. זילבר הביעה התנגדות נחרצת לדרישתו של השר דודי אמסלם לבטל את "נבחרת הדירקטורים" בחברות ממשלתיות – מנגנון שיזם בשעתו שר האוצר דאז יאיר לפיד ונועד להבטיח שמי שנבחרים לתפקידים אלה יהיו ראויים.
"יש להתעלם מחוות הדעת ההזויה של הגברת דינה זילבר בגיבוי מנדלבליט", הטיח בה אמסלם במכתב יוצא דופן למנהל רשות החברות. "כידוע, הם אינם מעל החוק ולמרות זאת ממשיכים עם ההתנהלות הבריונית שלהם ומנציחים את הנבחרת הצפונבונית האליטיסטית של 'יש עתיד'".
בתפקידה הראשונה כמשפטנית שימשה זילבר כמתמחה של מני מזוז במשרד המשפטים, ולאחר מכן עבדה במשך 16 שנה כפרקליטה במחלקת הבג"צים על עשרות תיקים נפיצים
מלטביה למחלקת הבג"צים
לצד הביקורות שהופנו כלפיה, זכתה זילבר גם לשבחים רבים על עבודתה ונחשבת בעיני רבים לשומרת סף אמיצה, שממלאת בדיוק את תפקידה. הזרעים לדרך הבלתי מתפשרת שלה וההתגוששות הבלתי נגמרת עם הפוליטיקאים טמונים אולי בסיפור האישי שלה. זילבר, ילידת לטביה, עלתה עם משפחתה לארץ בגיל שנתיים וגדלה בחולון. בצבא שירתה כמש"קית חינוך, ולאחר השחרור היא פנתה ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, שם שימשה בין היתר כיו"ר מועצת הסטודנטים למשפטים והחלה אולי לפזול לפוליטיקה.
בהמשך שימשה זילבר כעוזרת הפרלמנטרית של חבר הכנסת לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג, שהפך ברבות הימים לאחד מגיבורי פרשת הצוללות. בתפקידה הראשונה כמשפטנית שימשה זילבר כמתמחה של מני מזוז במשרד המשפטים, ולאחר מכן עבדה במשך 16 שנה כפרקליטה במחלקת הבג"צים על עשרות תיקים נפיצים.
ב-2012 החלה זילבר למלא את תפקידה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים מנהליים וציבוריים. במסגרת תפקידה היא נדרשה לעסוק בייעוץ בנושאים הרגישים בזירה הציבורית, ובכלל זה לפקח על גופים בטחוניים, על החטיבה להתיישבות ועל פעולות הממשלה ביהודה ושומרון.
כעת כאמור, בגיל 50 בדיוק, היא פרשה מהתפקיד. מה יהיה הצעד הבא בקריירה של זילבר? האם היא תעבור לסקטור הפרטי או שמא תחצה את הקווים ותדלג אל המגרש הפוליטי שביקר אותה? ימים יגידו. בכל מקרה, נראה שלכל אשר תפנה, צפויה זילבר להמשיך למשוך אש ולעורר עניין.
בתמונה למעלה, דינה זילבר/ צילום: יח"צ פורום קהלת. משמאל, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט. צילום: דוברות הכנסת
